"יש גרין וושינג ב-ESG וקל לספר שעשית טוב אך בלי מדידה הטרנד יזיק"

בוועידת ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים בישראל בנושא השקעות ESG שהתקיימה אתמול בתל אביב, דיבר פרופ' דן עמירם, סגן הדיקן הקתדרה לשוקי הון ומוסדות פיננסים באוניברסיטת תל אביב, על תוצאות קרנות הנאמנות מתחומי ה-ESG. עמירם נתן את הדוגמה של מורנינג סטאר, החברה הגדולה בעולם לדירוג קרנות נאמנות.

"במורנינג סטאר חילקו את הקרנות ל'קבוצות ESG'. ראו של-10% העליונים בדירוג, קרי הקרנות המצטיינות ב-ESG, זרמו עשרות מיליארדי דולרים - אבל כך גם ל-10% הגרועות ביותר. כידוע, קרנות נאמנות מאד רגישות לתשואה מצד החוסכים, אבל רואים שבקרנות שמובילות בתחום ה-ESG הרגישות לתשואה הרבה פחות נמוכה". כוונתו לכך שהמשקיעים בהן לא ממהרים לפדות את הכספים גם אם הקרנות לא הצטיינו בביצועים מול המתחרות. "הסיכון של קרנות בדירוג ESG טוב הוא נמוך יותר, ועדיין במחקרי אקדמיים לא מצאו תשואה עודפת לקרנות ESG", המשיך.

​"ישנן הוכחות שעלות החוב של חברות מזהמות גבוה יותר  - בעיקר כי משקיעים מדירים את עצמם מהחברות האלה", אמר עמירם והוסיף "אז למה אנחנו ואם חברות כמו מגדל אצלנו בישראל או בעולם את בלאקרוק מקדמות את המגמה? מה למיליארדר כמו לארי פינק מבלאקרוק לדחוף את התחום בכל הכוח? רק עכשיו מתחילה להיות לנו תיאוריה על כך, אך היא טרם מגובה באמפיריקה".

צפו בנאום:

"בפירמה כמו בלאקרוק שמשקיעה בכל העולם, התיק מפוזר ופחות אכפת לה מחברה בודדת. מה שאכפת לה באמת הוא מכל השוק. הסיכון הסיסטמטי – הוא האם כל השוק יעלה או ירד. לחברה ספציפית אולי לא משתלם להשקיע בESG כי זה יקר. וגם למנהלת נכסים כמו בלאקרוק אין בהכרח תועלת בקידום ESG רק בחברה אחת, שכן ההשפעה על ההתחממות הגלובלית או רעידות אדמה לא תהיה גדולה אינה גדולה.

"לעומת זאת, אם גוף כמו הממשלה או בלאקרוק ילחץ על כל החברות בפורטפוליו העצום שלו להשתפר במובני ESG, לביחד הזה יש כוח. כולן מורידות לפתע את ההשפעה הסביבתית, ואז בלאקרוק מרוויחה – כי להם יש את התיק שחולש על כל השוק. זו התיאוריה המובילה להסבר למה זה משתלם למנהלי הנכסים לקדם ESG".

עוד העלה עמירם גם חלק מהמתחים המובנים ב-ESG. כך למשל אמר כי "אם תגיד למנכ"ל שהוא לא צריך רק להשיא רווחים ואתה נותן לו כוח לשים כסף בכל מיני מוסדות ללא כוונת רווח, הוא יכול להשקיע בסביבה ואנשים יאהבו אותו יותר, או להשקיע במפלגה שהוא אוהב. יש כאן בעיית סוכן קלאסית. בצדה יש גם דברים טובים, שמתחברים למה שמכונה 'Doing well by doing good'. יש מחקרים שמראים כי כשעושים טוב אפשר להפוך את העובדים לפרודוקטיביים יותר".

עמירם נתן דוגמה נוספת לאופן בו מוניטין של עסק שמטיב עם החברה או הסביבה משפיע עליו לחיוב. "הנה עוד סיפור: נתנו לאנשים לטעום יין. אמרו לחלקם שהיצרנית תורמת לסביבה והם העידו שהוא הרבה יותר טעים מאשר אלו שטעמו אותו ולא נאמר להם על התרומה של אותה חברה לסביבה.

"עדיין, המשקיעים לא מאמינים לחברות שמספרות שבאופן וולנטרי הן עושות דברים טובים. זה בגלל גרין וושינג בתחום הזה. יש יותר מדי תמריצים להגיד שעשית טוב – גם אם לא עשית. אנחנו לא מאד טובים בלמדוד את זה ולפקח על זה שאם אמרת, אתה צריך גם באמת לעשות. עד שלא ניקח את הדברים האלה ברצינות הטרנד הזה יכול לגרום ליותר נזק מתועלת".

כמו כן הסביר עמירם כי חברות ממציאות את דירוגי ה-ESG של עצמן "בהתאם למה שיתאים להן": "יש 6 דירוגים מרכזיים בעולם ל-ESG. בעוד שבדירוג אשראי מדינות, בין מודיס ופיץ' יש התאמה, דירוגי ה-ESG השונים מתואמים רק ב-50%, כלומר המדדים סובייקטיבים. אם חברה בחרה באחד מהם – כנראה שהוא מתאים לה. חוקרים לקחו את אחד הדירוגים האלה ובחנו אותו על פני שתי נקודות זמן. התברר שהפירמה שיצרה את הדירוג שינתה את הקריטריונים בתקופה שבין שתי המדידות, כך שבנקודת הזמן המאוחרת הנתונים הראו תשואת יתר של החברות שעמדו בהן. אסור לתת לאנשים לעבוד עלינו".

פרופסור דן עמירם, צילום: ביזפורטל

לקריאה נוספת:
> ענת גואטה: "קל לומר אני לא משקיע בחברות מזהמות - מסובך יותר לומר אני אשפיע"
> מנכ"לית בלאקרוק ישראל: "לסיכון האקלים יש משמעות כלכלית: 220 מיליארד דולר"
> מנכ"ל קרן קיסטון: "תשתיות בהגדרה פוגעות בטבע - צריך לפעול במינימום פגיעה אפשרית"
> ח"כ אלון טל מכחול לבן: "יש לעודד משפחות של 2 ילדים בלבד"
> מנכ"ל מגדל: "השקעה בגז עשרות שנים קדימה זה OUT - סיכון גדול"