איך להגן על תיק ההשקעות מפני אינפלציה?

אחרי עשור בו שיעור האינפלציה היה אפסי - האינפלציה מרימה ראש וצפויה להמשיך ולעלות בשנים הקרובות. למה זה קורה? מה צפוי לנו בישראל? ואיך ניתן להתאים את תיק ההשקעות למצב?
 
רבותיי האינפלציה חוזרת
למעלה מעשור בנק ישראל מפספס את יעד האינפלציה מלמטה, והנה מהפך - אנו עומדים בפני עלייה בשיעור אינפלציה. האינפלציה צפויה להרים את הראש בכל העולם, וכנגזרת מכך, גם בישראל. למעשה, התהליך כבר החל: כבר עכשיו ניתן לראות את האינפלציה מגולמת בנכסים שונים, בעיקר בנדל"ן, מניות ואגרות חוב.

לצד זה, אנחנו רואים בחודש האחרון תהליך עקבי של עליות מחירים, כמעט בכל המגזרים. מה זה בעצם אומר, מה צפוי לנו בישראל ואיך נכון להיערך לעליה הצפויה באינפלציה מבחינת תיק ההשקעות?

אינפלציה היא אינטרס של הממשלות 
נתחיל עם הגורמים לאינפלציה. בשנת 2008, התמודדה ארה"ב, ובעקבותיה העולם, עם המשבר הפיננסי הגדול באמצעות סדרה של הורדות ריבית (שנשארה פחות או יותר ברמתה הנמוכה עד היום) ובהדפסה מאסיבית של כסף. כל כך מאסיבית, שלנגיד הבנק המרכזי באותו הזמן – בן ברננקי, קראו "הליקופטר בן", על שם כמויות הכסף שהוא המטיר על השוק הפיננסי במטרה לעצור את המפולת.

כבר אז ציפו שהמהלך יוביל ללחצים אינפלציוניים מאסיביים, דבר שלא קרה. אחת הסיבות לכך, לפי כלכלנים שניסו להסביר את התופעה, הייתה שמקור המשבר היה בשוק הפיננסי ולא הריאלי, ולמעשה הכלכלה הריאלית המשיכה לתפקד כרגיל (כמובן, בחסות הריבית הנמוכה).

כעת נקפוץ 12 שנים קדימה ל-2020, שנת הקורונה: כאן המשבר הכלכלי שנלווה למגפת הקורונה היה משבר ריאלי, שנבע מסגירת המשק. גם בשנה זו המטירו הממשלות כסף על מנת לייצב את המשבר הכלכלי-ע"י מתן  מענקים ישירים, תמיכה בעסקים, הקצאת כסף לתוכניות לעידוד הצמיחה ועוד. התוצאה של המהלכים הללו הייתה הרעה משמעותית ביחס החוב תוצר שהגיע ל-102%.

כעת, ישנה תמימות דעים בקרב הכלכלנים העולמיים הבכירים כי המהלכים של 2020 יובילו לאינפלציה (הם רק לא תמימי דעים לגבי עוצמת האינפלציה ואורכה), ושיש גבול להמטרת כספים על ידי המדינה ללא שהדבר יוביל לשחיקה בערך הכסף.

אולם, לטעמינו, ישנו טריגר חזק הרבה יותר שבגללו נראה אינפלציה, והוא שלארה"ב, ככלכלה המובילה בעולם, יש בעצם אינטרס בכך שתהיה אינפלציה. מדוע? אינפלציה היא דרך לשחיקת חובות. התפיחה העצומה בחובות של ארה"ב, שעומדים כיום על כ-26.5 טריליון דולר, מעלה את האינטרס של ארה"ב באינפלציה שתביא לשחיקה של  גובה החוב. כידוע-מה שנמצא באינטרס של ארה"ב, בדרך כלל גם קורה.

מה זה בעצם אומר?
מכיוון שהאינטרס של ארה"ב הוא העלאת האינפלציה, השאלה היא לא "האם" - אלא "כמה" ו"מתי". כמה? להערכתנו ולפי הצפי בשווקים, האינפלציה בארה"ב תעמוד על 2.93% בשנה הקרובה, 2.48% בטווח של חמש שנים, ו-2.29% בטווח של עשור. בנוסף, מכיוון שהאינטרס הינו כאמור העלאת האינפלציה, לא נראה נגדה מלחמת חורמה של הבנקים המרכזיים. צפוי שהעלאות הריבית יהיו מתונות והנגידים יאפשרו רמה מסוימת של אינפלציה בחלק העליון של טווח היעדים האינפלציוניים שקבעו לעצמם. 

בישראל, האינפלציה תהיה ברובה מיובאת. כן, גם כאן יש תהליך של עליית מחירים, בעיקר במחירי הדיור שאינם מגולמים באופן ישיר בסל המחירים, אבל מרבית האינפלציה שנראה תהיה "אינפלציה מיובאת" כנגזרת של האינפלציה בארה"ב. מכיוון שזהו אופי האינפלציה בישראל, היא צפויה להיות נמוכה יותר משיעור האינפלציה בארה"ב, ולעמוד על קצת פחות מ-2% לשנה, בכל שנה בחמש השנים הבאות.

בהערת אגב נציין, שלאינפלציה יש גם השפעות חיוביות - היא שוחקת חובות ובמקביל גם שוחקת את ערך הנכסים. דבר זה יכול להביא לצמצום הפערים החברתיים, שהגיעו לשיא חדש לאחר משבר הקורונה. 

מה כדאי לעשות בתיק ההשקעות?
איך כדאי לנהוג ביחס לתיק ההשקעות כאשר האינפלציה מרימה ראש? על מנת להתמודד עם אינפלציה בטווח זמן בינוני של כחמש שנים, צריך בראש ובראשונה להבין שמה שהיה הוא לא מה שיהיה: שוק המניות יהיה תנודתי על בסיס יותר קבוע ושוק החוב הסחיר יגלם תשואות נמוכות מבעבר. למרות זאת, אסור לפחד לקנות אג"ח צמודות בריבית שלילית בחלק מהתיק, על מנת שישמשו כעוגן. הנגידים יאפשרו לאינפלציה להרים ראש, אך אם המצב יצא מכלל שליטה,  אג"ח צמודות יגנו עלינו למעשה  מפני תרחיש זה.

נוסף לכך, מנגנון ההגנה הכי טוב מפני אינפלציה הינו אחזקת מניות ובעיקר מניות צריכה ונדל"ן - מניות צריכה מכיוון שהמוצרים שהן מייצרות ינועו עם המדד, כלומר אם מחיר המוצרים שהן מייצרות יעלה , גם מניות החברה יעלו; מניות נדל"ן משום להערכתנו מחירי הנדל"ן יוסיפו לעלות.

שמואל בן אריה – מנהל השקעות ראשי לשוק המקומי בפיוניר; לפיוניר ולכתב אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.