הלחץ הסיני על הטק נמשך: מרגישים את זה במדדים ובקרנות

בפברואר השנה, קרן iShares Hang Seng TECH (3067.HK) הגיעה לשיא של כמעט 23 דולר הונג-קונגי. היום הוא עומד על קצת למעלה מ-15 דולר הונג-קונגי. ירידה של 34%. כשהוקמה הקרן בספטמבר אשתקד, מחיר יחידה עמד על 15 דולר. כלומר, מי שהשקיע בקרן הרוויח רק 1.1%.

קרן CSOP (3033.HK), נסגרה ביום הראשון למסחר שלה באוגוסט 2020, במחיר של 7.5 דולר ה"ק ליחידה. בפברואר הגיעה לשירה של עם כמעט 11 דולר ה"ק ליחידה, אבל מאז נפלה ל-7.2 דולר ה"ק. או תשואת חסר של 4.5% בשנה. אותו הדבר גם עם Hang Seng Investment Index Funds Series (3032.HK), שבתשואת חסר של 8.7% מאז הושקה באוגוסט אשתקד ונסחרת על מחיר של 7.2 דולר ה"ק לעומת 7.9 דולר בסוף יום המסחר הראשון.

גם מדד הונג קונג 50 (HSI) נמצא בתשואת חסר של 10% מאז פברואר ומדד האנג סנג טק, שעוקב אחר 30 המניות הגדולות בתחום הטק בסין ושחוגג בשלישי שנה, מחק מאז פברואר 551 מיליארד דולר בשווי השוק שלו. בחודש האחרון הוא ירד ב-11%. זה הופך אותו למדד הכי פחות קורץ כרגע. ומי היה מאמין שרק לפני שנה ההייטק הסיני סנוור את כל המשקיעים שנהרו לבורסות הסיניות.

זה לא מקרי. נכון שכל השוק ירד מאז פברואר בשל חששות האינפלציה, אבל רק לשם השוואה, מאז הנמוך של הנאסד"ק במארס האחרון, המדד הטכנולוגי של הבורסה בניו יורק עלה כבר ב-17.7% ובערך באותו ה-% מאז תחילת השנה. בשנה האחרונה הנאסד"ק בתשואה של למעלה מ-43%.

האשמה כמובן, נופלת על הרגולטורים הסיניים משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא פוליטית והיא ההשתלטות הסינית על הונג קונג וביטול השיטה מדינה אחת 2 שיטות, שהייתה נהוגה מאז שבריטניה נסוגה מהעיר שנחשבה עד לא מזמן לשער של המערב לאסיה – יחד עם טוקיו. השנייה היא כמובן הרגולטורים, שמתערבים יותר ויותר בחייהן העסקיים של ענקיות הטק. בבנק אוף אמריקה גם צופים שזה לא יגמר בקרוב. אבל זו לא חכמה. הממשל הסיני לא רואה בעיניים וכל מי שעוקב אחרי השוק שם יכול לומר זאת מבלי להניד עפעף.

הקורבן האחרון היא חברת טנסנט (TCEHY). אחת ההחזקות של טסנט הגדולה היא בחברה בת, טנסנט מוזיקה (TMI) שנוצרה-הוקמה לאחר שב-2016 רכשה את חברת צ'יינה מיוזיק. בסוף השבוע רשות התחרות הסינית הורתה לחברה לוותר על הבלעדיות של החברה על המוזיקה שברשותה בתוך 30 יום, כשהיא תהיה במעקב תלת שנתי כדי לראות איך היא מיישמת את הרפורמה. TMI נפלה ביום שישי בכמעט 7% ומתחילת השנה היא בתשואת חסר של 44.3%. מסוף מארס היא נפלה מרמה של 32 דולר לפחות מ-11 דולר, או נפילה של 66%. מסכנים המשקיעים.

אבל טנסנט לא לבד. עליבאבא קיבלה קנס שיא השנה בסך 2.8 מיליארד דולר, על מעבר על חוקי המונופול כשזה הפך את הרבעון הראשון שלה לראשון בו לא סיימה ברווח מאז הונפקה בנאסד"ק לפני 7 שנים. גם ענקית ההסעות המשותפות, דידי (DIDI) שהונפקה בסוף יוני, ובסוף היום הראשון נסחרה ב-14 דולר למניה, הוסרה מחנויות האפליקציות בסין כמה ימים לאחר מכן והתרסקה מאז לרמה של 8 דולר למניה ושווי שוק של פחות מ-39 מיליארד – לאחר שלפני ההנפקה דיברו על שווי שמתקרב ל-100 מיליארד. בשישי האחרון לבדו היא נפלה ב-21%.

מנגד, ווי לי, אסטרטגית השקעות במכון ההשקעות של BlackRock דווקא שורית על הכלכלה הסינית וממליצה להיחשף לשווקים שם. "למרות שבחודשים האחרונים הצמיחה הסינית הראתה סימני האטה, הנתונים מהשבוע שעבר היו חיוביים. מבחינה אסטרטגית אנו רואים צורך בחשיפות ייעודיות לסין כאחד משני עמודי התווך של הכלכלה הגלובלית."

במקביל, סין ממשיכה לנהל מלחמה קרה מול המערב ובראשו ארה"ב. בסוף השבוע היא הודיעה כי בתגובה לסנקציות שהוטלו על 7 בכירים סינים, בשל הקשר שלהם למעבר על זכויות אדם במחוז שינג'יאנג, בו חיים המיעוט המוסלמי הנרדף האויגורים, סין הודיעה על סנקציות כנגד 7 בכירים אמריקאים, בהם שר המסחר הקודם, ווילבור רוס, ועוד בכירים בממשל הקשורים למדיניות ארה"ב בסין וגם בכירה בארגון זכויות האדם, היומאן רייטס ווטצ'.