"הביקושים הגדולים מתעשיית הרכב למוצרים של פולירם נמשכים"

חברת פולירם +1.96% פולירם 1,350 +1.96% בסיס:1,324 פתיחה:1,350 גבוה:0 נמוך:0 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: המייצרת חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק והנמצאת בשליטת קרן פימי (39%) מדווחת ברבעון השני על עלייה של 162% ברווח התפעולי לסך של כ-46 מיליון שקל וכן על צמיחה של 83% בהכנסות לרמה של 244 מיליון שקל. בתקופה המקבילה הרווח התפעולי עמד על 17.5 מיליון שקל וההכנסות על 133.3 מיליון שקל. פולירם תחלק דיבידנד בהיקף של 30 מיליון שקל בגין תוצאות הרבעון. "אנחנו רוצים להמשיך לגדול בארצות הברית, באירופה, בסין ובהודו – אלה היעדים הגדולים של פולירם", אומר המנכ"ל יובל פלג בשיחה עם ביזפורטל. "לא נקים שוק חדש מאפס. בהודו אנחנו עדיין לא מספיק גדולים, אנחנו רוצים לפתח את השוק הזה והקמנו שם חברה בת לצורך זה".

בחברה מסבירים את השיפור בהגדלת כושר הייצור, בין היתר עם פתיחת מפעל חדש בארצות הברית בתקופת הדוח, ובשיעורי ניצולת גבוהים יותר במפעלי החברה. פולירם משקיעה בימים אלה ב-3 קווי ייצור נוספים, מהם קו ייצור חדש בישראל למיחזור פלסטיק.
ה-EBITDA ברבעון השני עמד על 52.2 מיליון שקל, גידול של 117% בעוד הרווח הגולמי עלה ב-107% ל-60.5 מיליון שקל. בפולירם אומרים גם כי הרווחיות הגולמית עלתה בכל מגזרי הפעילות. הרווח בתקופה צמח ב-191% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכם עתה ב-34.4 מיליון שקל, מול 11.8 מיליון שקל בזמנו.

לחברה שלוש מגזרי פעילות. הראשון הוא תרכובים תרמופלסטיים הנדסיים - תערובות שמקנות למוצרים תכונות ייחודיות. כאן המכירות צמחו ב-42.5%. המגזר השני הוא בונדירם, הכולל בתוכו שלושה מוצרים: מקשרים (מיועדים לשיפור הקשר בין סיבי הזכוכית לפולימר בתרכובת); משפרי אימפקט (לשיפור עמידות המוצר בנגיפה – סוג של מבחן מכאני) ודבקי TL (מקשרים בין שכבות המיועדות לתחום אריזות המזון, אריזות קוסמטיקה, תרופות וכימיקלים). מגזר זה צמח ב-57.8%. המגזר השלישי הוא פוליטרון – תרכובים המכילים סיבי זכוכית ארוכים באמצעות פוליפרופילן וניילון. מדובר בתחליף מתכת המשמש בעיקרו את תעשיית הרכב. מכירות המגזר צמחו ב-42.6%.

בפולירם מספרים כי הגידול במכירות הגיע מכלל התעשיות, ובפרט מתעשיית הרכב. "התעשייה הזאת גדלה מאד", אומר לנו פלג "יש לה ביקושים גדולים, בייחוד בעכבות המחסור שנוצר בקורונה. שלושת המגזרים שלנו מוכרים לתעשיית הרכב כשאנחנו עובדים מול חברות מכל העולם, לרבות הרבה מאד יצרניות טיר-1 ו-OEM כמו דיימלר ובסין יגואר-לנד רובר. בפוליטרון יש לנו פרויקטים גדולים מאד גם עם BMW וזה עזר לנו לצלוח את תקופת הקורונה. לחברות הללו היו ביקושים גדולים בתקופת הקורונה – ועדיין יש להן".

הלקוחות הללו לא הצטיידו מראש בחומרים שישמשו אותן ברבעונים הקרובים, כך שההזמנות מצדן יאטו?
"לא. בארצות הברית צריך היום לחכות 4 חודשים בין הזמנת רכב של צרכן קצה ועד קבלתו, בגלל המחסור בצ'יפים. בינתיים, היצרניות לא מצטיידות במוצרים שלנו, כי הן לא יכולות לייצר, והן לא אוגרות מלאי. יש לי לקוח שעובד עם פורד. כשעוצרים את קו ייצור הרכב, על המקום הוא עוצר את ההזמנות שלו מאיתנו. אנחנו רק מחכים שיגיעו המיקרו-צ׳יפים ואז הלקוחות שלנו יוכלו לייצר בקצב הרבה יותר גדול – ואנחנו מקווים שגם קצב ההזמנות יגדל".

דיברתם על הגנה מפני עלויות השילוח בגלל קרבה לשווקי היעד – איפה אתם מייצרים כיום?
יש לנו שני אתרים בישראל, אחד בארצות הברית, אחד בסין ואחד באנגליה. הרעיון הוא לקנות חומרים בארצות הברית עבור יצור בארצות הברית ומכירה בארצות הברית. כנ"ל באירופה ובסין".

אנגליה זה מספיק קרוב ללקוחות באירופה?
"כן".

אתם הלכים להקים קו חדש למחזור פלסטיק בישראל. מאיפה יגיע הפלסטיק?
"יש לנו כבר מפעל באנגליה שמיועד למחזור עבור כל הקבוצה. בישראל עדיין אין לנו, ואנחנו רוצים להיות יותר טובים בזה עם כל המודעות לקיימות וההזדמנות שבה. אנחנו עובדים עם חומרים הנדסיים, לא נמחזר שקיות או בקבוקים. הפלסטיק לשאלתך יגיע בייחוד מהשאריות של פולירם.  אין בארץ שאריות של חומרים הנדסיים כמו שאנחנו צריכים בכמויות האלה. כלכלה המעגלית מדברת על למחזר את השאריות שלך, את הפחת. וזה מה שנעשה כאן.

באנגליה יש מקורות יותר גדולים מאירופה לחומרים דחוסים – שאריות מחברות בתעשייה או מהצרכנים עצמם, שם יותר קל למחזר עבור כל חברות הבת שלנו. לאחר מכן אנחנו מוכרים את החומר הממוחזר בעיקר לצרפת ולחברות פיג'ו, סיטרואן ורנו שדורשות לעבוד עם חומרים ממוחזרים – בעיקר ניילונים. בארץ אין את המקורות לכך. עם הקמת הקו החדש נוכל לרכוש מלקוחות שלנו בישראל גם את הפחת שלהם. יש כאן מספיק ביקושים לכך, בעיקר בתעשיית ההשקיה שהם לקוחות קיימים וותיקים שלנו – וגם מכאן נייצא חומרים ממוחזרים".

מה זה אומר מבחינת העלויות הלוגיסטיות? לשלוח משאית לאסוף את החומרים מהלקוחות?
"כן. שלושה סנט לקילו. זה כלום, זה סיפור פשוט. השאלה האמיתית היא אם נוכל לקחת את הפחת שלהם, חומרים כמו נילונים משוריינים וסיבים, למחזר אותם ולמכור להם שוב כך שישתמשו בהם. זאת באמת כלכלה מעגלית, ואנחנו בתחילת הדרך בתחום הזה".