לאן הולך השוק האמריקאי ואיך יודעים אם קרן סל מחלקת דיבידנד?

שלום לכולם,

הכתבות האחרונות העלו אצלכם הרבה שאלות הבהרה ויישום והדבר משמח אותי משתי סיבות: הראשונה היא שאתם קוראים. השניה היא שאתם לא מוותרים ורוצים להבין את הדברים לעומקם וליישמם.

> לקריאת הטורים הקודמים של זיו סגל 

מתי מקבלים דיבידנד?
אחת השאלות שנשאלתי היתה האם קרנות הסל שמשקיעות במניות דיבידנד משלמות אותו באופן שוטף. עניתי לקורא שרבות מהן משלמות וצריך לבדוק בעמוד המידע על הקרן. ואז הוא שאל אותי איך בודקים. אז הנה דוגמא:

אחת מקרנות הסל המדורגות גבוה, אם לא במקום הראשון, בתשואת הדיבידנד השנתית היא SDIV-Global X super dividend ETF. לכל חברה שמנהלת קרן סל יש אתר ובאתר יש מידע מפורט על כל קרן. שם תמצאו תשובות לרבות מהשאלות שלכם וגם תוכלו לחקור את הקרן, את האחזקות שלה, הביצועים ועוד. זה הלינק לקרן SDIV. בעמוד הקרן תוכלו לראות את המידע על מדיניות חלוקת הדיבידנד. תראו שמדובר בכ-7.4% שנתיים (על בסיס הנתונים העדכניים) שמחולקים באופן יחסי אחת לחודש. כמו כן תוכלו לראות שהקרן מחזיקה בכ-100 מניות של חברות עם תשואת דיבידנד גבוהה. עובדה זו תואמת את ההנחיה שניתנה כאן לפיה תיק מניות דיבידנד לאחזקה ארוכת טווח ראוי לפיזור גדול.

על הגרף תוכלו לראות את ה״מחיר״ שבהשקעה בקרן כזו. מכיוון שמדובר במניות, מפולת עולמית תפגע בה. כמו כן ניתן לראות שמרכיב רווח ההון, קרי האפשרות להרוויח מעליית מחיר, הוא לא מלהיב. ב-10 השנים האחרונות היא עלתה בכ-30%. עיקר הרווח הוא מהדיבידנד שקיבלתם לאורך התקופה.

מהי חשיבות נפח המסחר?
קורא נוסף שאל מדוע אני לא מתייחס לנושא נפח המסחר והוא אמר שהוא לא נכנס למניות בארה״ב שנפח המסחר בהן נמוך מ-500,000 מניות ביום.

אתחיל ואומר שאני מתייחס למגמות נפח המסחר וקיימנו כאן לא מזמן דיון באינדיקטורים OBV, MFI, CMF שמשמשים להערכה האם ניתן ליחס את נפח המסחר לקונים או למוכרים (בפועל הוא זהה לשניהם ולכן הדגש הוא על המילה ליחס).

אני אכן מתייחס פחות לשאלת נפח המסחר עצמו. זאת מכיוון שאני מניח שקוראים רבים של המאמרים שלי הם אנשים פרטיים שמשקיעים כמה אלפי דולרים במניה. לשם כך גם מניות עם נפח מסחר נמוך מ-500,000 יכולות להיות רלבנטיות. בחינת נפח המסחר צריכה להיבחן, לדעתי, בשני פרמטרים:

1. מהו נפח המסחר היומי יחסית לפוזיציה שלכם במניה? אם אתם מחזיקים 100 מניות אז גם 100,000 מניות ביום זה בסדר.

2. מה ההשפעה של נפח מסחר דליל על המרווח ביד-אסק שאתם משלמים. אם המרווח גדול יחסית עדיין ניתן לקנות את המניה אם אתם מתייחסים אליה כאל השקעה לטווח ארוך עם פוטנציאל לרווח משמעותי. כמו כל נכס שהוא פחות סחיר, הפרמיה עולה וצריך לקחת אותה בחשבון ולראות האם פוטנציאל ההשקעה מצדיק אותה.

בקרנות סל שאלת נפח המסחר פחות חשובה כי יש מנהל קרן שאמור לספק נזילות. בכל מקרה, אם אתם פועלים בנייר ערך שנפח המסחר בו נמוך תנסו לכוון את הפקודה לאמצע שבין הביד והאסק ואם היא לא מתבצעת אז להזיז אותה קצת (קניה לכיוון ה-אסק, מכירה לכיוון ה-ביד).

שאלת טריליון הדולר: לאן הולך השוק האמריקאי?
בעוד ה-S&P500 מצליח לשיט במסלול העליה שלו, סדקים נסדקים במדדי הנאסד״ק ובמדד הראסל 2000 שמיצג חברות קטנות יותר לגביהן רבים מאיתנו חווים נפילות, כל אחד ומניותיו. גם מספר מניות שהוזכרו כאן בעבר חוטפות עם פרסום הדו״חות. הגרף של קרן הסל IWM  העוקבת אחרי הראסל 2000 מראה שבסך הכל הוא מדשדש בין תמיכה להתנגדות אבל קו המגמה היורד הקטן הוא הסדק שבמדד. הוא מלמד על אפשרות להתעגלות כלפי מטה. היו זהירים ושימו לב מה קורה בתמיכה. RWM  היא קרן הסל לשורט על המדד ועליה ניכרים כמובן סימני התפתחות מגמת עליה.

התעגלות דומה ניכרת כאמור במדדי הנאסד״ק וגם מניות ״התאוששות הפוסט הקורונה: כמו תעופה, צרכנות קבועה ומסעדות מפגינות חולשה. זמן לנזילות והגנות.

לתגובות: segalziv@gmail.com

כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.