ישראלי נעצר בחשד להעלמת מס בהיקף מליוני ש' ממטבעות קריפטו

שופט בית משפט השלום בראשון לציון, טל ענר, שחרר בתנאים מגבילים תושב ירושלים החשוד בביצוע עסקאות המרת מטבעות וירטואליים בסכום של לפחות 11 מיליון שקל. לפי החשד, האחרון לא דיווח על העסקאות כך שהגיש דוחות כוזים לרשות המסים במטרה לחמוק מתשלום מס.

יחדת יהלום של הרשות ערכה חקירה סמויה בשיתוף היחידה הארצית לשומה ברשות המסים, אודות תושבי ישראל המחזיקים בארץ במטבעות וירטואליים וסוחרים בהם. בחקירה עלה שמו של החשוד כמי שביצע פעולות שכאלה משנת 2017, וזאת ללא דיווח על הרווחים מהן.

כך נמצאו פקודות המרה של ביטקוין, אית'ריום, לייטקוין ועוד, בהיקף של מיליוני שקלים. כמו כן אותרו כתובות של ארנקים דיגיטליים אשר משויכים לחשוד, והשימוש בהן נועד על פי החשד, לטשטש את זהותו כבעלים של הכספים. אתמול הפכה החקירה לגלויה, בוצע חיפוש בביתו, נתפסו חומרי חקירה רבים, והחשוד עוכב לחקירה.

ממצאי החקירה מעלים חשד כי העצור לא הגיש את הדוח השנתי עבור שנת 2017, למרות שהיו לו הכנסות מהמרת מטבעות וירטואליים בסכום של כ-5 מיליון שקלים לפחות. כמו כן עולה כי בדוח שהגיש ברוק עבור שנת 2018, הצהיר רק על הכנסות בסך כ-43,000 שקל מהכנסתו כשכיר ועל הכנסות שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי בסכום של כ-33,000 שקל.

החשוד לא כלל בדו"ח זה הכנסות שהיו לו מעיסוקו במטבעות קריפטו בסכום של לפחות כ- 6.3 מיליון שקלים, ולא סימן כי היו לו הכנסות ממימוש מטבע וירטואלי, זאת למרות שנדרש בכך ואף קיים שדה ייעודי לדיווח מסוג זה בדו"ח. בכך מסר דיווח כוזב לרשות המסים.

עוד עולה מבקשת המעצר כי בתחילת חקירתו טען החשוד שלא ביצע שום מכירה, ולאחר שהוצגו לו מסמכים שינה גרסתו וטען כי ביצע מכירות בודדות, לדבריו, אף שהכספים הועברו מחשבונו, ואף כי הצהיר כלפי הבנק כי מדובר בחשבון שהוא הנהנה הסופי היחיד, מדובר בפעולות שביצע אחיו שהוא תושב חוץ, ומדובר בכספים ורווחים של אחיו.

חוק ההסדרים בגרסתו הקודמת כלל סעיף לפיו המחזיקים בנכסים דיגיטליים בהיקף של למעלה מ-200 אלף שקל היו מחוייבים בדיווח. כלומר, תנודות הנה והנה בשערי המטבעות היו מצריכים מעת לעת דיווח, שכן לפי הנוסח נדרש גילוי של שווי הנכסים - ולא מספרם. ואולם באחרונה הוחלט כי סעיף זה יוסר מחוק ההסדרים. עם זאת ייתכן כי יקודם במסגרת חקיקה רגילה.