האם סין באמת נגד סקטור ההייטק ומה זה אומר על השווקים שם?

כשמסתכלים על הכלכלה הסינית מבחוץ, היא מזכירה את המערב הפרוע. אין מיסוי על מקרקעין או על הכנסות הון וגם אין שכר מינימום או חוקים סוציאליים אחידים בחוק. להפך, יום עבודה ממוצע עבור העובד הסיני הממוצע, נמשך 12 שעות – משהו שלא מעט סינים מתקוממים נגדו. כנראה, שבסבב הרגולטורי האחרון, הסינים מנסים ליישר קו.

"אני רואה שסין מנסה להיות יותר כמו המערב בביסוס רשת תמיכה חברתית ומימון של הרשת הזו באמצעות מיסוי", אומר ג'ייסון הסו מרייליאנט גלובל.

היישור הזה ייקח זמן. כמה? לפי הודעת הממשל, מדובר בתוכנית חומש אבל היא יכולה גם להתארך במקרה הצורך. רק בשבוע האחרון הממשל הסיני הודיע כי בני נוער יוכלו לשחק במשחקי מחשב רק 3 שעות בשבוע, מה שצפוי לפגוע בשורה התחתונה העכשיווית והעתידית של ענקית הגיימינג טנסנט (TCEHY).

בואו נגיד שהמשקיעים מוצאים מעט מאוד נחמה בזה. לא שזכויות אדם זה לא דבר חשוב, ההפך הוא הנכון, אבל כשחברות הסיניות מחקו למעלה מ-3 טריליון דולר משוויין בשנה האחרונה וטריליון דולר מאז יולי, זה פחות מנחם אותם.

המעורבות הזו היא לא חדשה. הממשל הסיני מתערב במרבית השווקים ומכתיב את הטון שמתאים לו. אז כשמדובר בתעשיית הפחם או הפלדה, לוול סטריט פחות אכפת. כשמדובר בפלטפורמות אינטרנטיות שהונפקו בוול סטריט והביאו למשקיעים תשואות יפות בשנים האחרונות, אז המשקיעים נוטים לשים לזה לב.

בינתיים, חוץ מכמה חברות, כמו למשל דידי (DIDI), שלפי הדיווחים בסין המדינה ביקשה מעיריית בייג'ינג להשתלט עליה, הממשל שם לא רוצה להוריד את ענקיות הטק כמו עליבאבא (BABA) לברכיהן. הוא רק רוצה ללמד אותן לקח.

"החברות הפרטיות מעסיקות 90% מהעובדים בערים הגדולות ואין סימן שהמפלגה הקומוניסטית רוצה לשנות זאת", כתב אנדי רוטמן, אסטרטג שווים במתיוז אסיה, אבל זה לא אומר שהוא מתכוון לחזור להשקיע כרגע בענקיות האינטרנט הסיניות, שהתאוששו מעט בשבועיים האחרונים.

במקום זאת, במתיוז משקיעים בסקטור הביוטק הסיני. בין היתר המדד שלהם Matthews Asia Growth Fund (MPACX), מחזיק בווקסי ביולוג'יקס (WXXWY), ענקית פארמה בשווי שוק של 63 מיליארד דולר, אינוונט ביולוג'יקס (IVBXF) ובייג'ין (BGNE), שעלתה מתחילת השנה ב-29%.

אבל לא כולם פסימיים לגבי השווקים הסיניים. "אנחנו מאמינים שסין בשלבים הראשונים במה שיש לו פוטנציאל להיות אחד מהריצות השוריות בהיסטוריה האנושית", כתב ג'סטין לברנז, מנהל ההשקעות בשווקים מתפתחים באינווסקו.

בארה"ב מפחדים לעשות את מה שהסינים עושים
בינתיים, הרגולציות יימשכו ואיתן התנודתיות. כבר כתבנו כאן שמן הראוי שהמערב ישית חלק מהרגולציות - בעיקר בתחום הפגיעה בתחרות - גם לחברות האמריקאיות, בהן אמזון (AMZN), פייסבוק (FB) וגוגל (GOOG) - אבל האמריקאים, בניגוד לסינים, מפחדים להשפעה שתהיה לרגולציות האלה על השווקים, מאחר והענקיות הללו מאחר ושווי השוק המשותף של 3 אלה לבדן חוצה את ה-6 טריליון דולר. וזה עוד בלי 2 השחקניות הגדולות באמת, כלומר מיקרוסופט (MSFT) ואפל (AAPL), ששוויין המשותף מתקרב ל-4.8 טריליון דולר. 

רגולציות שכאלה הן בעלות השפעות נרחבות. קחו את AMZN לדוגמה, רק בחודש שעבר היא יצרה קשר עם מוכרים צד שלישיים והודיעה להם כי ייתכן ותגביל את החנויות או שהן יחסמו לחלוטין, בשל החוקים החדשים שהציעו בקונגרס כדי למגר את ענקיות הטק. 

כי בניגוד לסקטור ההייטק הסיני הכנוע ברובו - מי שחוצה את הגבול נענש, ראו ערך ג'ק מא שנעלם אשתקד ל-3 חודשים - החברות בארה"ב משיבות מלחמה. הן לא ילכו בשקט אל תוך הלילה. מלחמה בהן בעת הזו, עלולה להוות זרז מהותי לנפילות בשווקים, שכן משקלן הסגולי משך את כל השווקים למעלה מאז משבר הסאב פריים.

כך שאם ג'ף בזוס, מארק צוקרברג, טים קוק ויתר מרעיהם יחליטו לסיים את החגיגה, גם ההרחבה הכמותית וההתערבות בשוק האג"ח של הפד', לא יוכלו לעצור תיקון שכזה. ראינו את זה במשבר הדוט.קום בשנת 2000, כשביל גייטס, מייסד MSFT, דה פקטו סגר את השאלטר על חגיגת הסטארטאפים ולשוק לקח 3 שנים להתאושש. 

למזלנו, סין יכולה להכאיב לשווקים, אפילו מאוד. אבל ענקיותיה עדיין לא הגיעו לממדים של הענקיות האמריקאיות. לצערנו, אי אפשר לדעת איזה קטליזטור יגרום למגה עשירים ועוצמתיים לחוש מאוימים באמת ובכך לאיים על כל השוק.