כש-4 טריליון ד' זה לא מספיק: האם אינווסקו וסטייט סטריט יתמזגו?

כמעט בכל סטנדרט אפשרי, 4.2 טריליון דולר הוא מספר אסטרונומי שקשה להתחרות בו. אפל (AAPL) לדוגמה, החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בארה"ב, מתגאה בשווי של למעלה מ-2.4 טריליון דולר. אבל ה-4.2 טריליון הנכסים (AUM) שמנהלת ענקית ההשקעות סטייט סטריט (STT), לא מדגדגת את מובילת השוק, בלקרוק (BLK), שנכון לרבעון 2 ניהלה לא פחות מ-9.5 טריליון דולר. הבאה בתור, צ'רלס שוואב (SCHW) מנהלת כמעט 7.6 טריליון דולר וואנגארד מנהלת למעלה מ-7 טריליון. בקיצור, השווי המצרפי של שלושת הגדולות בסקטור הוא למעלה מ-25 טריליון דולר.

אז לא פלא שסטייט סטריט ואינווסקו (IVZ) על 1.5 טריליון דולר שמנהלת החברה מדברות על מיזוג. ענקיות הפיננסים הללו, הן עדיין קטנות לעומת הגדולות באמת. כרגע, מדובר רק בשיחות בין החברות, שלא בטוח שיבשילו לכדי עסקה. לפי ההערכות בארה"ב, מה שישפיע יותר מכל על המיזוג, זה הביקושים לשוק הקרנות המחקות וההשקעות הפסיביות, כשלפי מורנינגסטאר STT ו-IVZ נמצאות במקום ה-3 וה-4 בעולם, כשהן מנהלות 1.1 טריליון דולר ו-444 מיליארד דולר בהתאמה.

המצדדים במיזוג אומרים כי שילוב הנכסים של השתיים יכול להוות משקל נגד בלקרוק והדומיננטיות שלה, כשהסינרגיה והאחדת מטות יתרמו לבניין הכוח החדש שיאתגר את הענקים. אבל לא בטוח שזה יספיק, שכן הדומיננטיות רק נהיות יותר ויותר דומיננטיות, כשבלקרוק יותר מהכפילה את נכסיה ב-7 השנים האחרונות.

טרנד ההשקעות הפסיביות צפוי להימשך
לפי נתונים שפרסמה מורנינגסטאר בתחילת השנה, למעלה מ-200 מיליארד דולר יצאו מקרנות אקטיביות בארצות הברית בשנה שעברה ובדיוק אותו הסכום עבר לניהול של קרנות פסיביות. מאז 2009, כמעט באופן סיסטמטי, יש ירידה עקבית בקפיטל שנכנס לקרנות האקטיביות.

אבל מה שהיו סכומים פחותים יותר שנכנסו לקרנות האקטיביות, ב-2015 המגמה הפכה לשלילית באמת. כלומר זליגה של ממון החוצה. מאז ועד ספטמבר 2020, כ-1.1 טריליון דולר יצאו מניהולן של הקרנות האקטיביות. באותה התקופה, הקרנות הפסיביות הוסיפו 2.5 טריליון דולר לניהולן. אמנם ביתר השנים שנמדדו אין קורלציה כל כך מדויקת, אבל המגמה בהחלט ברורה.

הסיבה פשוטה, מאז 1968 אינספור מחקרים מצאו שמרבית הקרנות האקטיביות לא מצליחות במטרה המרכזית שלהם שהיא להכות את המדדים. הסיבה פשוטה, המתמטיקה פשוט נגדם. אי אפשר שכולם ירוויחו ויכו את המדדים. זה כמו להמר בקזינו. כמה יצליחו לזכות, הרוב פשוט יפסידו. או בקיצור, נראה שהביקושים להשקעות פסיביות בעלות סיכון נמוך תימשכנה גם בשנים הקרובות – למרות שזה צופן לא מעט סיכונים.

מה הסיכונים? ענקיות כמו BLK, SCHW ו-STT, כל הזמן מחזקות את הפוזיציות שלהן בשוק ומזרימות ממון למניות ומדדים שהן חפצות ביקרן. זה משפיע על השווי ואף קיבל את השם "הבום הפסיבי של 11 טריליון דולר".

האם הגיע הזמן לפרק את ענקיות ההשקעות?
לסיבה המרכזית שבגינה בלקרוק הפכה למנהלת הנכסים הגדולה בעולם היא אלאדין. המערכת שפיתחה החברה לניהול סיכונים שמשמשת את מרבית הבנקים הגדולים בעולם. המערכת והחברה קנו את עולמם במשבר הסאב פריים, שממנו BLK יצאה ללא שריטה. העולם הפיננסי ראה, הפנים ורץ לקנות את שירותיו של אלאדין, כשדרך המערכת, בלקרוק גם נחשפת למידע רב של לקוחות הבנקים.

אממה, הכוח וההשפעה של מנהלות הכספים הללו כבר מוגזם מדי והיכולת שלהם להוות ישויות בעלות משקל סגולי עצמאי בתוך השוק הוא לא פחות ממפחיד. כלומר, אם מנהלי ההשקעות של בלקרוק מחליטים על משהו, אין כמעט חברה או ממשלה בעולם שיכולה לעמוד מולה. מי יסתכן בלעמוד מול גל של 9.5 טריליון דולר שמתקדם נגדו?

לפני קרוב לשנה טענו כאן שייתכן שהגיע הזמן לפרק את ארבעת חברות ראיית החשבון הגדולות בעולם. יש לא מעט ביקורת על החברות הללו כשלעיתים חברות החשבונאות לוקחות חלק פעיל בפעילות שגובלת בפעילות לא חוקית ולפעמים הן ממש חלק מהפעילות הזו. לעיתים רבות זה בשל בצע כסף ולעיתים מחשש לאובדן לקוחות שילכו למקום שכן יעזור להם לבצע את הטריקים החשבונאיים.

ייתכן והגיע הזמן שהכוח של BLK, ואנגארד, פידליטי ויתר השחקניות בשוק המצומצם הזה ימוגר, כי יש גבול לכמה כוח אפשר להעניק לישות שאינה מדינתית ושאינה בגיבוי מדינתי לשלוט בשווקים הגדולים בעולם. עכשיו רק צריך למצוא את הרגולטור שיהיה לו מספיק ביצים לעשות את זה.