לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל היום: מה צפוי?

האינפלציה חזרה בגדול והיא כבר כאן. האמת שזו מילה שבעשור האחרון הפכה כביכול פחות מעניינת - פשוט כי אין כזו, גם בארץ וגם בעולם. אבל בשנה האחרונה - כנראה הרבה בגלל ההתערבות של הבנקים המרכזיים בעקבות משבר הקורונה והזרמת הכסף האין סופית לכלכלה, היא חוזרת והיא כבר כאן. מדד המחירים לצרכן שלנו עלה בכ-2.3% מתחילת השנה, ובארה"ב? כבר יותר מ-5%.

בעיקרון, על פי הכלכלה הקלאסית כשיש אינפלציה גבוהה מדי הבנקים יכולים להעלות את הריבית במשק ובכך לדכא ביקושים (עולה יותר לגייס כסף ולקחת הלוואות) ולגרום להתמתנות באינפלציה - אבל לא ברור האם האינפלציה כעת היא זמנית בגלל ביקושים כבושים ובעיות אספקה למיניהן שיפתרו בקרוב, או לחילופין - אינפלציה שצפויה להישאר. 

אז יש כבר מדינות בעולם שהעלו את הריבית לאחרונה: נורבגיה הייתה הראשונה ואחריה העלו את הריבית גם בצ'כיה, בהונגריה, בניו-זילנד, ואתמול גם בפולין - בגלל האינפלציה.

המילה ריבית "מיותרת"
היום בשעה 16:00 תתפרסם החלטת ריבית בנק ישראל - "המילה 'ריבית' מיותרת", אומר אמיר כהנוביץ, כלכלן המאקרו של הפניקס-אקסלנס, "המנגנונים העיקריים דרכם העלאת ריבית מקררת את האינפלציה היא בעיקר באמצעות חיזוק המטבע המקומי וייקור הוצאות המימון להשקעות ובראשן נדל"ן העתיר במימון.

"חיזוק השקל אכן יהיה אפקטיבי בהוזלת מחירי היבוא לישראל אבל כאמור לאור הפקקים בכניסה לישראל הוא עשוי באופן פרדוקסלי לסבך יותר את הפקקים ועד לגרום לקריסת שרשרת האספקה ודרכה דווקא לעליה נוספת במחירים. גם בהשפעה על קירור ההשקעות בכלל לא בטוח שזה מה שיעזור לישראל, כשכרגע די קיימת הסכמה שהבעיה הגדולה יותר היא בהיצע של נדל"ן. גם ביתר הענפים במשק שימוש בכלי הריבית לקירור נראה לא רלוונטי, חיזוק השקל וייקור הוצאות המימון יקררו פחות את תעשיית ההייטק המבעבעת אלא דווקא את התעשייה המסורתית, שבחלקה עדיין מתאוששת מנזקי הסגרים. כך שהעלאת ריבית נראית לא רלוונטית לחלוטין לאינפלציית השיבושים שאנו חווים כיום בישראל ואף עלולה להחמיר אותה".

האם בנק ישראל יודיע על סיום רכישות האג"ח התמיכה במט"ח?
גם בבנק מזרחי טפחות מסכימים שבנק ישראל לא יעלה את הריבית. לדברי מודי שפריר, האסטרטג הראשי של הבנק: "בנק ישראל צפוי להותיר היום את הריבית על כנה, אך להודיע על סיום תוכנית רכישות האג"ח והמט"ח בסוף 2021.

"התמתנות הגל הרביעי של התחלואה מקורונה, בשילוב עם המשך האצת צמיחת הכלכלה המקומית ברבעון השלישי (זינוק בצריכה הפרטית, בייצוא ההי-טק וביצוא הסחורות), עליית האינפלציה אל מעל למרכז תחום היעד, והעלייה החדה בציפיות האינפלציה לאורך העקום אל קרבת הגבול העליון של היעד (2.70% לשנתיים ומעל ל- 2.50% ל- 5 שנים), צפויים להוביל להודעת ריבית 'ניצית' יחסית מצד ב"י בהחלטה היום, ולהודעה רשמית על סיום תוכנית רכישות האג"ח בסוף 2021. בנוסף, אנו מעריכים כי ב"י יעדכן שתוכנית רכישות המט"ח (בהיקף של 30 מיליארד דולר לפחות) תסתיים ב-2021, וכי החל מהשנה הבאה הבנק יחזור להתערב בשוק המט"ח "בהתאם לתנאי המשק" (במילים אחרות - ב"י צפוי לצמצם במידה ניכרת את היקף רכישות המט"ח בשנה הקרובה).

"יחד עם זאת, בניגוד להעלאות הריבית בצ'כיה, בהונגריה, בנורבגיה, בניו-זילנד והעלאת הריבית המפתיעה אתמול בפולין, איננו מעריכים כי ב"י יעלה את הריבית בקרוב, בעיקר בשל חששות חברי הוועדה מהתחזקות השקל, והתחייבות הנגיד בחודשים האחרונים כי הריבית תיוותר "Low for longer"