"נמשיך לראות הפתעות אינפלציוניות - בנק ישראל לא יתערב"

במסגרת המסחר במטבע חוץ הדולר המשיך לרדת היום ב-0.13% ושערו היציג נקבע על 3.13 שקלים. הדולר היה מידרדר עוד יותר אך נדמה שבנק ישראל פעל היום כדי לנסות לעצור (באופן זמני?) את המשך הירידות. הבנק כמובן לא מספר בזמן אמת מה הוא עושה, אך הדולר שכבר הגיע היום ל-3.10 שקלים שינה כיוון לפתע ולאחר שהדולר כבר הגיע לשפל של 25 שנה הוא בינתיים נעצר מעט מעל השפל מתחילת השנה של 3.11 שקלים לדולר. 

כבר הסברנו בתחילת השנה שגם הרכישות של 30 מיליארד הדולר עליהן הכריז בנק ישראל הם אקמול, אך כנראה שלא יצליחו לעצור באמת את הירידה בדולר.

דולר ארה"ב -0.13% דולר ארה"ב 3.73 -0.13% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:0 נמוך:0 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:   ->  לשער הדולר היציג לחצו כאן
דולר שקל רציף -0.7% דולר שקל רציף 3.7 -0.7% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:3.73 נמוך:3.7 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:

כותרת ראשית

האם אנחנו מתקרבים למשבר באג"ח הקונצרניות?

אג"ח | איציק יצחקי | 23/11/2024

- כל הכותרות

האם אנחנו מתקרבים למשבר באג"ח הקונצרניות?

התאוששות בכלכלת ארגנטינה, אבל היציאה ממשבר עוד ארוכה

משבר ברשת 13: קריסת העסקה, רייטינג נמוך וחיפוש אחר משקיע שיציל את ה...

מה יהיה מחר בבורסה? ועל חברות הביטוח שזינקו יותר מהבנקים

הזהב זינק השבוע ב-5% - מה הסיבות ומה צפוי בהמשך?

נפצעה במינגלינג בהשתלמות - ותבעה הכרה במקרה כתאונת עבודה

בוטל מיזוג הענק בשוק הטלוויזיה בארה"ב: דיירקטיוי ודיש לא יתאחדו

טלי בן עובדיה מונתה למנכ"לית זמנית של חדשות 13 – המינוי מעורר סערה

שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?

שוק הנדל"ן בדרך לעליות או לירידות? הנתונים שמלמדים על מגמה חדשה

רגע לפני שיכלה לממש את האופציות, העובדת הבכירה פוטרה - ותבעה

הלווה 1.5 מיליון שקל עם בטוחות ומנגנון מסודר - ואז גילה שרימו אותו

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום היא אנבידיה הבאה?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

עוד תכניות

הבוקר תהה הכלכלן אמיר כהנוביץ' מאקסלנס האם למעשה שער הדולר בישראל הוא הגיימסטופ החדש, והזכיר כי מי שקנה אחרי הניסיונות של בנק ישראל להרגיע את השווקים אי אז בחודש ינואר - מופסד בינתיים כ-2%.

לדבריו: "ההתחזקות של השקל מגיעה כיום עם הרבה יותר מומנטום בהשוואה לינואר, אז הוסברה בעיקר ע"י זעזועי נזילות. היא גם מגיעה עם הרבה פחות איומים, כשבנק ישראל אותת שלאור הירידה בשיעור האבטלה הוא יפחית את המעורבות שלו בכוחות השוק ונראה שגם אם בכל זאת בנק ישראל יתערב בשוק האפקטיביות תהיה נמוכה יחסית, כשהספקולנטים רק יחפשו לנצל את ההתערבות כדי לעשות "סיבוב". היקף הבקשות הגבוה שאנו מקבלים בימים האחרונים מזרים לניתוח כלכלי של השקל מלמד על עניין גבוה בצורה חריגה מאד, ולהשוואה שונה לחלוטין מהשקט שהיה בגזרה הזאת בינואר. למעשה הבאז בימים האחרונים סביב השקל כ"כ גדול עד שנראה שמישהו המליץ עליו באיזה פורום ברדיט.

גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של פסגות הוסיף כי: "בעבר היינו רגילים לראות את בנק ישראל מתערב אך כאן עולה השאלה האם בסביבה האינפלציונית הנוכחית הוא בכלל ירצה להתערב?

"בימים ההם שהאינפלציה בישראל הייתה מתחת ל-1% והיה חשש אמיתי כי התחזקות השקל תמשיך לדחוף את האינפלציה מטה, בנק ישראל חשש מהשפעות השקל על האינפלציה וכתוצאה מכך על אמינות המדיניות שלו דרך ציפיות שהיו עשויות להפוך להיות לא מעוגנות סביב היעד. עם זאת, כאשר האינפלציה בישראל כבר עומדת על 2.5% ועוד צפויה להמשיך ולעלות, מערכת השיקולים של בנק ישראל לגבי התערבות הופכת להיות שונה לחלוטין. למעשה, עם התפתחות משבר האנרגיה העולמי והשיבוש המתמשך בשרשראות האספקה, סביר להניח שעוד נמשיך לראות הפתעות אינפלציוניות בחודשים הקרובים וציפיות האינפלציה בישראל כבר מאוד גבוהות ועוד עשויות לעלות. על כן, זה רק הגיוני שבנק ישראל לא יתערב וייתן לעוצמת השקל לעזור לייצב את הלחצים האינפלציוניים המגיעים מהעולם".

בהנחה ובנק ישראל זז הצידה, למה אנו יכולים לצפות מהשקל בזמן הקרוב?
בית-אור: "לכל מטבע ישנם גורמים מבניים וגורמים מחזוריים שמשפיעים עליו. גורמים מבניים יהיו משתנים כמו חשבון שוטף אשר מתווה את הכיוון של השקל לאורך זמן ואין ספק שהעודף של ישראל בחשבון השוטף תומך בשקל חזק מבנית. עם זאת, על המתווה המבני, יש תנודות בטווח הקצר כאשר אלו תלויות בעיקר במשתנים מחזוריים. במודל שלנו, אנו מנסים לתפוס את המשתנים המחזוריים ולא המבניים כאשר בסופו של דבר מצאנו כי השקל מושפע בעיקר ממגמות שוקי המניות בעולם וכיוון הדולר העולמי כאשר גם לחשיפה של המוסדיים למט"ח יש השפעה מאוד מובהקת. מהמודל שלנו עולה כי בהשוואה לסוף חודש ספטמבר, השקל אמור היה להתחזק בכ-2.0% בממוצע לרמה של 3.15 שקלים לדולר, כשבמסגרת הסטיות תקן עולה כי הגבול התחתון נמצא נכון להיום ברמה של 3.08 שקלים לדולר. ועכשיו מה הלאה? כל עוד שוקי המניות עולים והסנטימנט הוא של Risk-on, הגורמים המחזוריים יתמכו בשקל שהולך ומתחזק.

האם שוק המט"ח מריח שינוי כיוון?
בית אור: "להערכתנו, מעבר לגורמים הללו, שוק המט"ח מתחיל להריח שינוי כיוון בהתאם למה שעולה בשוק האג"ח המקומי שמתחיל לתמחר העלאות ריבית מוקדם יותר מהצפוי, ובתדירות גבוהה יותר. עם זאת, מה אמור לקרות לשקל במקרה של תיקון בשווקים והתחזקות משמעותית של הדולר?  להערכתנו בתרחיש של תיקון של 10% בשוקי המניות ודולר חזק השקל עשוי לעבור פיחות של כ-4.0%-4.5%.

איך זה ישפיע על הכיס שלנו לקראת חודש הקניות השנתי של נובמבר?
בית אור: "התפיסה הרווחת היא שהתחזקות השקל צפויה להוזיל לנו את סל הקניות שלנו לקראת "חודש הקניות" הלא הוא חודש נובמבר. עם זאת, אנו ניאלץ לצנן מעט את האווירה – אנו נמצאים בתקופה של משבר חסר תקדים בשרשראות האספקה העולמיות וזאת בשילוב עם משבר אנרגיה מתפתח. אינפלציית המוצרים בכל העולם מזנקת בשל הן הביקוש הגבוה והן בשל המחסור בחומרי גלם. אנו נכנסים לעונת קניות בה מחירי המוצרים גבוהים משמעותית בהשוואה לשנים קודמות כך שאיננו בטוחים כלל כי ההתחזקות האחרונה של השקל תורגש בפועל בכיס של כולנו".

בבנק לאומי מתייחסים גם הם למה שקורה בשוק המט"ח. ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, וקובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון אומרים כי הסיבה להתחזקות השקל הם החוזק של הכלכלה הישראלית. לדבריהם: "על רקע תנאי המאקרו החיוביים מאוד של המשק הישראלי, השקל שב והתחזק במונחים ריאליים והגיע לאחרונה לרמות השיא ההיסטוריות.

"אם בנק ישראל ישוב להתערב בשוק "רטורית", או ברכישות בפועל, בתזמון שהוא יבחר, נראה שהיעד הבלתי מוצהר יהיה בסדרי גדול של "קצת מתחת" ל-3.20, זאת בהיעדר שינויים של הדולר בעולם. במידה ובנק ישראל יפתיע מאוד וימשוך את ידו לחלוטין משוק המט"ח --דבר שיצריך הסבר לשינוי המדיניות המוצהרת-- הדרך תיסלל בטווח הקצר לתיסוף אל מתחת לכ-3.10 שקל לדולר. בנסיבות כאלו, יהיה לתיסוף מתמשך שכזה אפקט ממתן על שיער עליית מדד המחירים לצרכן בישראל ויתכן שכתוצאה מכך ידחה מועד התחלת העלאת ריבית בנק ישראל לשלב מאוחר בהרבה מאשר שלהי 2022, כפי שבא לידי ביטוי בתחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל לאחרונה".

לדברי בפמן ולוי: "בנק ישראל הזכיר לא פעם את המונח 'חלון שער החליפין הדינמי', המהווה טווח 'שער חליפין הוגן' על הגורמים המאקרו כלכליים. נראה שבנק ישראל מכוון את מדיניות ההתערבות שלו בשוק תוך התחשבות במידת התאמת שער החליפין בפועל לטווח המשתמע מן החלון הנ"ל.

"כאשר תנאי המאקרו של המשק הישראלי מתחזקים, החלון עשוי לזוז ולאפשר מקום רב יותר לתיסוף של השקל. לא מן הנמנע שנעשה כיוונון כזה של החלון בחודשים האחרונים, תוך מתן אפשרות להתחזקות מוגבלת של השקל, גם כביטוי להכנסת מרכיב גדל יותר של אי וודאות למסחר. יתכן שהמהלך של הימים האחרונים לכ-3.11-3.16 שקל לדולר, מהווה חריגה מאותו חלון. עתה נותר לראות האם, מתי ובכמה בנק ישראל יגיב. בראשית השנה, כאשר השער ירד לכ-3.11-3.13 שקל לדולר, בנק ישראל הגיב עם הכרזה תקדימית של תכנית רכישות. נציין שבנק ישראל חפשי להתערב בשוק והצהיר על גמישותו ונחישותו בעניין ניהול שער החליפין מספר פעמים בחודשים האחרונים.

"בנק ישראל הצהיר שאף אם התנאים הבסיסיים תומכים בהתחזקות השקל, ברצונו למתן את התהליך, זאת מתוך התחשבות בסקטור העסקי הישראלי. נראה שהיבט זה, של "שמירה" על הסקטור העסקי מפני פגעי תיסוף "מהיר מדי", תוך הימנעות מפני הגעה לשער החליפין ריאלי של שיא כל הזמנים, יהיה במסגרת שיקוליו של בנק ישראל בבחירת צעדיו בעתיד הנראה לעין. לא מן הנמנע שהשתהות בתגובה עשויה להיות מכוונת וזאת במטרה שהשוק יפנים את האפשרות של סיכון התיסוף".

עוד הם מציינים כי "לאחרונה, נפתח פער ניכר בין ציפיות השוק לגבי קצב והיקף העלאות הריבית, לבין הצהרת בנק ישראל, ותחזית חטיבת המחקר. הפער בא לידי ביטוי, בציפיות השוק להעלאת ריבית מהירה, כך שלפי ציפיות שוק הנגזרים, הריבית הממוצעת בין נובמבר 2022 לנובמבר 2023 תהיה כ-1%, בעוד בנק ישראל צופה העלאת ריבית אחת (של 0.15 נ"ב) בסוף 2022.

"הערכת השוק לגבי מהלך מהיר יחסית של העלאת ריבית קיימת למרות שהאינפלציה בפועל בישראל נמוכה מזו של ארה"ב ושל גוש האירו ולמרות הצהרות בנק ישראל לגבי "דרגות החופש" הרבות המצויות בידיו. פער זה בנושא צפי הריבית מסביר חלק מהתיסוף של השקל לאחרונה, שכן העלאת ריבית מהירה כזו בישראל, אם אכן תתממש, במקביל לסביבת אינפלציה נמוכה בהשוואה גלובלית, תעלה את התשואה הריאלית בשקל, ומייצרת לחץ נוסף לתיסוף השקל. השאלה בעניין זה, היא מי צודק? ולהערכתנו, עמדתו של בנק ישראל ונכונותו להפגין סבלנות לגבי הידוק מוניטרי תואמת את תמונת המצב הכלכלית ואת העלייה באינפלציה אל מרכז היעד".

בהראל פיננסים מציינים כי מדובר ב"ביצה ותרנגולת", כך על פי עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, שסבור כי המשמעות היא שהריבית לא תעלה: "צפי לעלייה מהירה יותר בריבית הקצרה הוא מהגורמים להתחזקות המשמעותית של השקל השבוע, אך הייסוף מרחיק את העלאת הריבית. התחזקות השקל האיצה בשבוע האחרון. מתחילת השנה השקל התחזק בכ-5 אחוזים מול סל המטבעות וזאת על אף רכישות בנק ישראל.

"למרות ההתחזקות, הגורמים המבניים ממשיכים לתמוך בשקל: הגידול ביצוא השירותים ממשיך להרחיב את העודף בחשבון השירותים של ישראל (שהגיע לשיא ברבעון השני) כך גם הנפקות חברות ישראליות בחו"ל, רכישת חברות ישראליות על ידי זרים והעליות בשווקי המניות (בדגש על מדדי הטכנולוגיה בארה"ב) לצד צפי לעלייה מהירה יותר בריבית הקצרה.

"להערכתנו, על רקע העלייה באינפלציה ובציפיות לאינפלציה בנק ישראל מרגיש בנוח להקטין את רכישת המט"ח אך חשוב לזכור שהייסוף תורם למיתון לחצי האינפלציה המיובאת ובכך מרחיק את מועד העלאת הריבית".

ובבנק מזרחי תוהים אם "סוחרי האופציות בשוק המט"ח איבדו את אמונתם כי בנק ישראל יתערב באגרסיביות לצורך מיתון הייסוף החד בשקל, או שדווקא הזינוק החד בסטיות התקן הגלומות בשוק האופציות נובע מהערכות הפעילים כי בנק ישראל יחזור להתערב באגרסיביות?"

על פי מודי שפריר, האסטרטג הראשי של הבנק, "בימים האחרונים (ובמיוחד מאז ששער הדולר/שקל חצה את רף ה- 3.20) אנו עדים לזינוק חד בסטיות התקן באופציות על הדולר/שקל, במקביל לייסוף החד בשקל. חשוב בהקשר לכך לציין שבשנים האחרונות בכלל ובשנה האחרונה בפרט, התנודתיות הגלומה (סטיות התקן הגלומות) באופציות בשוק המט"ח נטתה לרדת בתקופות של התחזקות השקל, בציפייה כי בנק ישראל ימתן את לחצי הייסוף.

איך משפיעה סיום תקופת החגים וחופשות הקיץ?
"במחצית הראשונה של חודש אוקטובר ירדה האבטלה לרמה של 7.1%, זאת לאחר שבמהלך חודשי הקיץ והחגים שיעור האבטלה נותר יציב ברמה גבוהה של כ- %. עפ"י נתוני סקר כח האדם, המספר הכולל של הבלתי מועסקים עמד במחצית הראשונה של אוק' על כ- 305 אלף (לעומת 335 אלף בסוף ספטמבר).

"נזכיר כי הנגיד ירון אמר בהחלטת הריבית בתחילת אוקטובר כי "חיכוכים בשוק העבודה מביאים לכך שהמשרות הפנויות מאוישות בקצב איטי יחסית, בין היתר לאור קושי בתהליך ההכשרות המקצועיות. לפיכך יתכן שבתום התהליך ניקלע לשיווי משקל של שיעור אבטלה מבנית גבוה יותר מזה שהיה טרם המשבר".

מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל עדיין סבור שהאינפלציה זמנית בלבד
נזכיר כי מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי חזר אתמול על הערכת הבנק כי מרבית האינפלציה בשווקים המפותחים ובישראל נובעת מגורמים 'זמניים' הקשורים בצד ההיצע - "עיקר עליית המחירים במדינות המפותחות קשור לקשיים בשרשראות האספקה ולעלייה במחירי הנפט והאנרגיה; גורמים אלה צפויים להיות זמניים".

לדבריו "לפי הערכות חטיבת המחקר עליית המחירים (בישראל) ב-12 החודשים האחרונים צפויה להימשך ברמה דומה עד החודשים הראשונים של 2022 ולאחר מכן היא צפויה להתמתן, וזאת במידה שבעיות האספקה יתמתנו ומחירי הנפט לא ימשיכו לעלות".

מנהל חטיבת המחקר גם הדגיש שבניגוד לארה"ב, ליבת האינפלציה בישראל שוהה במרכז היעד - "בישראל, לעומת זאת, אירוע זה מתבטא באופן פחות חריף כי שיעור האינפלציה הנמדד ב-12 החודשים האחרונים עד ספטמבר (ללא פירות וירקות וללא אנרגיה) היה 2.1 אחוזים, קרוב למרכז היעד".

בעוד שסטרבצ'ינסקי העריך כי האינפלציה הגבוהה בארה"ב "עלולה להפוך למתמשכת", זאת "במידה שיחתמו חוזי שכר חדשים בין המעסיקים והעובדים המתבססים על עליות המחירים הנוכחיות", מנהל חטיבת המחקר ציין שבישראל "עליית השכר הנומינלי התמתנה בשיא תקופת הקורונה. לאחרונה היא מתקרבת בהדרגה לרמה שהייתה לפני תקופה זו."

למדינה אסור להיכנע לאינטרסנטים - צריך לפתוח את השוק לתחרות
אז בשורה התחתונה - הדולר ממשיך לרדת אל מול השקל, שממשיך להתחזק. זה כמובן רע ליצואנים ולהייטק (שמקבלים דולרים בחו"ל ומשלמים בארץ בשקלים) וטוב ליבואנים (שמשלמים בחו"ל בדולרים ומקבלים בארץ שקלים). זה טוב גם לישראלים שיוצאים לחו"ל, שיכולים לרכוש עם אותם שקלים יותר דולרים וממילא יותר דברים בחו"ל, או לקנות מוצרים בזול - וזה טוב גם כאשר עונת הקניות השנתית נמצאת בפתח עם הבלאק פריידי והסייבנר מאנדיי.

נחזור ונציין שמה שחשוב כעת ביתר שאת הוא לפתוח את השוק הישראלי ליבוא של מוצרים, בתחומים שבהם הוא נעול וסגור לתחרות (אתם יודעים, תחומי החקלאות, שהתעשיינים המקומיים מנסים כל הזמן לחסום בהם את התחרות באמצעות מכסים ומכסות - הם פוגעים בציבור הישראלי ופתיחת השוק ליבוא תסייע לציבור הרחב). המדינה רוצה לעשות זאת - ונותר לקוות שהיא גם תצליח ולא תיכנע לאינטרסנטים כמו מועצת הלול והחלב שרוצים לשמור על השמנת קרוב לצלחת שלהם.