ועידת האקלים: הרבה רעש וצלצולים. תוצאות - אין
עוד ועידת אקלים מסתיימת עם טעם חמצמץ משהו. לאחר פתיחה בקול תרועה רמה, ננעלה, אתמול, הועידה המתוקשרת CoP26, שנערכה במשק שבועיים בגלזגו, סקוטלנד, די בקול ענות חלושה: בהשאלה - נשיאים ורוח אבל גשם אין.
המעצמות הגדולות ובראשן סין, הנחשבת למזהמת הסביבתית הגדולה ביותר, והודו שכנתה, הצליחו לסכל הצעת החלטה שתפגע באינטרסים הכלכליים המשמעותיים שלהן כבר בטווח הקצר.
הוועידה רשמה מספר הישגים ועצם קיומה מהווה הישג נאה כשלעצמו, אך השאלה כעת מה הלאה.
נכון, בייג'ין השכילה להוציא חלק מהערמונים מהאש, אך לדעתי גם שם מבינים כי ההידרדרות האקלימית לא תוכל להימשך כך לאורך זמן.
לאחרונה, קיבל הפוליטביורו הסיני מספר החלטות שמטרתן לקדם השקעות באנרגיה מתחדשת ולהאיץ את המעבר למכונית חשמלית. כמו שנאמר – בקצב שלהם.
סין נודעת בהוצאה מהירה של החלטותיה לפועל – עם קבלתן. הפעם, יש לה זרז נוסף, מזג אוויר קשה שפקד אות מדינת הענק: חורף קיצוני, קיץ לוהט, השמדת יבולים ושיטפונות אדירי ממדים שהותירו מיליוני כפריים ללא קורת גג והסבו נזקים הנאמדים במיליארדים רבים של דולרים.
מסיבה זו, אני מעריכה כי על אף הקשיים הפוליטיים, תימשך המהפכה האקלימית-סביבתית שמניע הסקטור הפרטי הגלובלי.
עדות לכך אני מוצאת כבר כיום בהיבטים הבאים:
1. מניותיהן של יזמיות הרכב החשמלי (כולל Tesla אך גם אחרות) וחברות האנרגיה המתחדשת משגשגות כבר כמה שנים, תוך שהיקפי הון גדולים זורמים לתחום והמשקיעים נכונים להשקיע כבר היום במחקר ופיתוח, ביודעם כי הפירות על השקעתם תגענה רק בעוד מספר שנים.
2. "נגיף" ההשקעות החברתיות והאחראיות (ESG) הופך יותר ויותר לנחלתן של חברות אנרגיה פוסילית קלאסיות, מה שמעיד על כך שהדברים מתגלגלים לשם והפחם ילך ויאבד אחיזה.אלא שהדרך לשם לא תהייה קלה וכבר עתה היא נתקלת במכשול ראשון.
לאחרונה אנו עדים לאחת מתופעות ה "פוסט קורונה" בכלכלה העולמית. היציאה מהמגפה איטית ומעת לעת חוזרים גלי תחלואה, כגון הגל הקשה הפוקד, כעת, את יבשת אירופה. הדבר משבש מאוד את שרשראות האספקה הגלובלית ובתוך כך מתייקרים מחירי חומרי הגלם ותשומות הייצור ומחסור בכוח אדם מקשה עוד יותר על הייצור.
בישראל, לדוגמא, משתקף הדבר בתעריפים שנקבעו, לאחרונה, מכרזי של רשות החשמל, הכוללים אגירה חשמלית.
התעריפים הללו מייקרים הקמה של מיזמים עתידיים, התשואה הצפויה מהן פוחתת והיזמים הגיעו, עקב כך, אל סף הכדאיות הכלכלית עבורם. בחלק מהמקרים נסוגים יזמים מביצוע הפרויקטים שתכננו.
גם ביבשת אירופה מצב העניינים דומה. מאבקי כוח בזירה הפוליטית חוברים להם לשיבושים אקלימיים קשים (כמו אפקט La Nina, המתרחש מדי מספר שנים באוקיינוסים) וגורמים לכך שאזרחי היבשת יאלצו לממן מכיסם את "מחיר" המהפכה הירוקה.
במצב הדברים כיום, מחיר החשמל יהיה גבוה מבעבר.
אולם, לדעתי, על אף מכשולי וקשיי הטווח הקצר ולמרות הגלגלים שתוקעות חלק מהמעצמות בגלגליה, מהפכת האנרגיה הירוקה היא צורך השעה ואף אם תתמהמה, בוא תבוא.
הכותבת היא אנליסטית בכירה, מזרחי טפחות.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.יחסי הציבור של הדת ה"ירוקה"סיפורים 15/11/2021 13:32הגב לתגובה זו0 0הדת הירוקה הפופוליסטי נתפסת לקטנות לרוב בגלל אינטרסים, אני לא שומע הרבה קולות להימנע מצריכת בשר ומוצריו למזון, למרות שתעשיית המזון שמבוססת על בעלי חיים בזבזנית במשאבים ומזהמת באופן קשה, וצורכת המון מים נקיים. לאומת זאת מקדשים את תעשיית הרכב החשמלי , כיום ייצור הסוללות החשמליות לרכב מזהם ביותר, ייצור מכונית חשמלית מזהם פי 8 מייצור מכונית בעלת מנוע בנזין בעלת אותו הספק. זאת ועוד שמשקיעים בתהליכים בזבזניים של חשמל מרוח ומשמש, למרות שייצור הרכיבים מזהם ביותר, ותחנות כוח המבוססות על רוח הורגות כמויות של ציפורים נודדות.סגור
-
1.מסכים עם כל מילהדני 14/11/2021 11:54הגב לתגובה זו0 0השוק הפרטי ידחוף את הענף, הממשלות חולמותסגור