המבוכה החשבונאית מול המטבעות הדיגיטליים
שנת 2021 מסתמנת כשנת הפריצה למיינסטרים של המטבעות הדיגיטליים, אשר מאתגרים את המושגים הבסיסיים שלנו אודות "כסף" ו-"ניירות ערך", ומטשטשים את קווי הגבול בין השקעה מושכלת לספקולציה.
המטבעות הדיגיטליים מאתגרים גם את גופי התקינה החשבונאים. ה-FASB האמריקאי, שהינו המוסד המוביל בעולם לתקינה חשבונאית והחלטותיו משפיעות גם על חברות ישראליות המנפיקות בארה"ב, נמנע עד כה מלקבוע כיצד יוצגו אחזקות במטבעות דיגיטליים בדוחות הכספיים. יחד עם זאת, על אף שלא נקבעו כללים מחייבים בארה"ב, אין בחשבונאות ואקום, וכל עסקה – מורכבת ככל שתהיה – צריכה לקבל ביטוי בדוחות הכספיים. אז כיצד ניתן לשקף חשבונאית את המטבעות הדיגיטליים?
ראשית, מטבעות דיגיטליים, ובראשם הביטקוין, אינם מוכרים על ידי החשבונאים בישראל ובעולם כ-"מזומן", בנימוק שהם חסרים את המימד המרכזי של "מטבע", היותו מוכר כ-"הילך חוקי". כלומר, החוק אינו מכיר במטבעות הדיגיטליים כאמצעי לפירעון חובות או תשלום מיסים. נכסי הקריפטו גם אינם מוכרים כ-"שווי מזומנים", אשר מוגדרים כנכסים שהקרבה שלהם למועד הפירעון הופכת את הסיכון לתנודתיות בערכם לזניחה. לנכסי הקריפטו אין מועד פירעון, והם מאוד תנודתיים בכל עת.
- כל הכותרות
מטבעות דיגיטליים גם אינם עומדים בהגדרה של ניירות ערך, מאחר והם אינם מהווים חוזה בין שני צדדים, בו למחזיק בנייר יש זכות לקבל מהמנפיק תשלומים עתידיים, כמו באגרת חוב, או חלק בבעלות על נכס אחר, כמו במקרה של מניות. למעשה, אין צד נגדי למטבע הדיגיטלי.
קבוצת מומחים מטעם לשכת רואי החשבון האמריקאית, שמסקנותיה מהוות את הפרקטיקה המקובלת בנושא, הגיעה למסקנה שמטבעות דיגיטליים צריכים להיות מטופלים כנכסים בלתי מוחשיים. בדומה לנכסים כמו סימן מסחרי או רישיונות שידור, גם הביטקוין הוא נכס בעל אורך חיים לא-מוגדר, ולפיכך אין חובה להפחית אותו באופן שיטתי. יחד עם זאת, נדרש לבחון אחת לשנה האם חלה ירידת ערך בשוויו של הנכס, ובמידה והתשובה חיובית, צריך לרשום הפסד בגובה הפער בין עלות הקניה לשווי ההוגן. ומה קורה אם חלה עליית ערך? התקינה האמריקאית אוסרת להכיר בעליית ערך מעבר לעלות הרכישה, וכן שוללת את האפשרות לבטל הפחתת ערך במידה והשווי ההוגן עלה לאחר-מכן.
הזיהוי של המטבעות הדיגיטליים כנכסים בלתי-מוחשיים יוצר בעיית מדידה קשה. בניגוד לנכסים בלתי מוחשיים אחרים, המטבעות הדיגיטליים נסחרים בשווקים פעילים, ובכל רגע נתון יש אינדיקציה ברורה לשווים ההוגן. לנוכח זמינות המידע, ולאור התנודתיות בשווקים, ראוי לבחון את הצורך בירידת ערך באופן רציף, ולא להסתפק בבדיקה שנתית. כלומר, במידה ומחיר השוק יורד מתחת לעלות הקניה יש להכיר מידית בירידת ערך, אשר לא ניתן יהיה לבטלה לאחר-מכן במידה וערך המטבע עלה.
דוגמה מובהקת לעיוות המדידה של המטבעות הדיגיטליים ניתן למצוא בדוח הכספי שפרסמה חברת התוכנה האמריקאית, MicroStrategy, אשר הכריזה בתחילת השנה על הביטקוין כמטבע העיקרי שבו היא מחזיקה את היתרות הנזילות שלה. נכון לסוף יוני 2021, החברה דיווחה על אחזקות של 105 אלף מטבעות ביטקוין, אשר נרכשו לאורך מספר חודשים תמורת כ-2.7 מיליארד דולר. בכל פעם שמחיר הביטקוין ירד מתחת למחיר ששילמה עבורו, החברה הכירה מידית בירידת ערך, אשר נכון לסוף חודש יוני, הצטברה להפסד כולל של 680 מיליון דולר. יחד עם זאת, השווי ההוגן של אחזקות החברה בביטקוין נסק ל-3.6 מיליארד דולר. כלומר, המדיניות החשבונאית שהחברה אימצה מנעה ממנה להכיר ברווח של 900 מיליון דולר על השקעתה, ואילצה אותה לרשום הפסד ענק (כמעט 700 מיליון) על פוזיציה רווחית.
לאחר שסקרנו את הפרקטיקה והשיקולים להתגבשותה, וגם הצבענו על חסרונותיה, נשאלת השאלה: מה ניתן לעשות? אנו סבורים כי על גופי התקינה לקבוע כי במידה והמטבעות נסחרים בשווקים פעילים, וניתן להמיר אותם בנקל למזומן, יש למדוד אותם בשווי הוגן. אם ההחזקה של המטבעות הללו היא לזמן קצר - כמו נכס נזיל או נכס למטרות מסחר - יש להכיר בשינויים בשווי ההוגן דרך רווח והפסד. במידה וההנהלה מחזיקה את המטבעות לצורכי השקעה ולטווח ארוך יותר, יש לאפשר לה להכיר בתנודות המחיר דרך רווח כולל אחר, במסגרת ההון העצמי, בדומה לטיפול החשבונאי המקובל בניירות ערך זמינים למכירה. במידה ואין שוק פעיל למטבעות הללו, יש להמשיך ולמדוד אותם על פי עלותם המקורית, ולהכיר בירידת ערך ככל שיש אינדיקציות לכך שהשווי ההוגן שלהם ירד.
עד כה התייחסנו לתקינה האמריקאית. מה בנוגע לתקינה הבינלאומית (IFRS)? ועדת הפרשנויות של ה-IFRS קבעה ביוני 2019 שנכסי הקריפטו יטופלו כנכסים בלתי מוחשים, אלא אם יועדו למכירה במהלך העסקים הרגיל, ואז יטופלו כמלאי. בניגוד לתקינה האמריקאית ביחס לנכסים בלתי מוחשיים, התקינה הבינלאומית מאפשרת לבטל ירידת ערך של נכסים בלתי-מוחשיים, ואף מתירה במצבים מסוימים לבחור לשערך את הנכסים באופן שוטף.
כפי שראינו, האתגר שמציבים נכסי הקריפטו בכלל, והמטבעות הדיגיטליים בפרט, לדיווח הכספי, עודנו רחוק מפתרון. במאמר זה ניסינו להצביע על הקשיים העיקריים ולסמן את הכיוונים האפשריים להתמודד איתם. למרות שפיזרנו בעיקר סימני שאלה, בדבר אחד כבר נראה שאין ספק: נכסי הקריפטו הם לא אופנה חולפת, ולפיכך החשבונאות תדרש לספק להם בהקדם מענה הולם ושלם.
רו"ח גיא שמעון, הוא שותף באשכול פיננסים BDO, ורו"ח אייל אושרי הוא יועץ באשכול פיננסים BDO
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.למה לא תחת הגדרת השקעה בנגזר ומדידה בשווי הוגןאור 21/11/2021 16:38הגב לתגובה זו0 0נגזר כהגדרתו הינו חוזה בין צדדים להעברת זכויות ומחויבויות על נכס הבסיס, ונמדד לרוב בשווי הוגן דרך רווח והפסד. דוגמא לכך הינה השקעה בחוזי גידור, חוזים על סחורות וכו'. נכס הבסיס הוא כאמור מטבע הביטקוין, כאשר הזכויות והמחויבות הנובעות מההסכם הינו ההשקעה הספקולטיבית על מחיר המטבע, הפער העיקרי הוא האם מדובר בחוזה? זוהי הטעות העיקרית של המחוקקים, הרי שרכישת מטבע ביטקוין לא עולה לכדי הגדרת חוזה כפי שהוגדר עשרות שנים קודם לכן, ולכן בשביל למצוא פתרון חשבונאי נדרש להתעמק בהגדרה זו- מהו חוזה? ניתן להתווכח על כך רבות, אך אם מנטרלים לרגע את המטבע עצמו מהמשוואה, ומתייחסים לטכנולוגיית הבלוקצ'יין בלבד הרי שמעצם הגדרתה מדובר בחוזה. הגאונות מאחורי בלוקצ'ין הינו יצירת אמון בסביבה חסרת אמון, כלומר ביסוס יחסים בין צדדים ללא שום הכרות מוקדמת. ומכאן, שטכנולוגיית הבלוקצ'ין מעצם הגדרתה מהווה חוזה דיגיטלי ולראיה לכך הינו טכנולוגיית ה-NFT. מכאן, שביטקוין אולי לא עונה להגדרת מטבע כרגע, אך הוא עונה לכל פרמטר של נגזר ועליו להימדד ככזה.סגור
-
1.לסווג כמו יצירות אומנות או פקעות צבעונים (ל"ת)מנצל פירמידות לרווח 21/11/2021 10:54הגב לתגובה זו3 3סגור
