הדולר קפץ אמש ב-1.68% ל-3.168 שקלים, האם מדובר בעלייה רגעית?

סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של לומברד אודייר אומר: "אנו עוקבים בחודשים האחרונים אחרי הדולר, ומצפים כי המטבע האמריקני ימשיך להתחזק ככל שהמדיניות המוניטרית העולמית הופכת פחות אקומודטיבית בתגובה לנורמליזציה של הצמיחה הכלכלית".

אבל מה זה אומר בפועל? בבנק צופים כי יחס השקל-הדולר יעמוד בסוף 2021 על 3.16 שקלים לדולר, יעלה עד החציון השני של השנה הבאה ל-3.20, ויחזור לטווח ה-3.15 עד סוף הרבעון השלישי של 2022.

• מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
• לאחר הדו"ח הטוב: לידר מעניקה אפסייד של 100% לחנן מור

כלומר, בבנק צופים אמנם עליה מתונה בשער החליפין, אך לא דרמטי. מוקדם יותר השנה היו מי שסברו כי השער יגיע גם ל-3.4 שקלים, אבל אנחנו רחוקים משם, בוודאי בהשוואה לרמות של 4 שקלים שהיו בעבר.   התייחסו לנושא גם בבנק השוויצרי CREDIT SUISSE GROUP (סימול: CS) ואמרו כי: "נראה כי השקל ישאר נתון ללחצי ייסוף מבניים מתמשכים גם בשנת 2022, כתוצאה מעודף נכבד בחשבון השוטף וכן מכירה מתמדת של דולרים על ידי משקיעים מוסדיים מקומים תוך שהם מגדרים את השקעותיהם הזרות."

למרות שכלכלני הבנק צופים כי העודף בחשבון השוטף יצטמצם ברבעונים הקרובים (משיא שנתי של 5.7% ברבעון השני של שנת 2021 על בסיס מתגלגל), מצב מאזן התשלומים צפוי להמשיך לתמוך בשקל בעתיד הקרוב. ככל שמגמות אלו יימשכו, צפוי בנק ישראל להמשיך ולאפשר ירידות הדרגתיות ומתונות נוספות בשער הדולר והיורו בשנה הבאה, כל עוד האינפלציה תישאר גבוהה יחסית. 

מה זה אומר? על פי קרדיט סוויס שער הדולר עשוי לרדת לטווח של 3-3.05 שקל בחציון הראשון של השנה הבאה.

סוגיית שער החליפין שבין הדולר לשקל היא סוגיה חוזרת ונשנית בקרב היצואנים אשר מוכרים את סחורותיהם בדולרים ועתידיים לקבל פחות שקלים עבור המכירות, או במילים אחרות - הרווחיות שלהם נשחקת. באופן טבעי היצואנים קוראים לסבסוד ממשלתי והתערבות של בנק ישראל לצורך פיחות השקל אל מול הדולר. מדובר בריטואל מוכר והשאלה היא האם היצואנים לא צריכים להתמודד. 

• הדולר והאירו צונחים - מה מושך אותם למטה?
• האירו ממשיך לזנק - איך אפשר להיחשף אליו והאם כדאי?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אמש, התייחס לנושא יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "היקף הסיוע האמריקאי לעידוד הפעילות הכלכלית המקומית והעובדה כי בכוונת הממשל להציג כבר בעתיד הקרוב תכנית הזרמה רחבת היקף נוספת, הרי שפוטנציאל ירידות השערים בשוקי המניות בארה"ב בטווח הקצר נותר מוגבל. יצואנים מנצלים את הפיחות הזמני בשקל ומגדרים חשיפות לשנת 2022."

הוסיף והתייחס גם לתנודתיות השערים: "החשש מפני העלאת ריבית הדולר, גרר במהלך הימים האחרונים לתנודות בשערי המניות ולצמצום היצע המט"ח מצד הגופים המוסדיים בישראל." בראיון שגבינו ממנו לפני כחודש, הביע את סבירותו כי הדולר יירד גם לשער של 2.8 שקלים לדולר.

על פי תחזיותיו של מונייה הדולר הגיע לגובה השער על פיו ינעל בסוף השנה. בבנק השוויצרי בכלל מעריכים שמדובר בעלייה שנתית וכי הדולר יחזור לירידות להן התרגלנו בתקופה האחרונה. היצואנים אם כך, לא ימהרו לחגוג את העליה הנוכחית, אבל כבר מדברים, מה בכל זאת היא מידת ההשפעה של הבנק המרכזי על שערי המט"ח היציגים? 

הדרך המיידית ביותר בעזרתה משפיע הבנק המרכזי על המט"ח היא רכישה שלו. התיאוריה הכלכלית פשוטה, גם ערך הכסף, בדומה לכלל הסחורות, מושפע מהיבטים של היצע וביקוש. ככל שהביקוש למטבע עולה וההיצע שלו יורד, כך ערכו יעלה וההפך. רכישה של דולרים אם כך היא דרך מהירה יחסית להשפיע על שער החליפין, הבנק המרכזי רוכש דולרים ובכך מקטין את ההיצע שלו, הביקוש כמובן נשאר זהה, ובכך מעלה את ערך המטבע. 

בנק ישראל כמובן מכיר בעובדה הזאת, ולכן הכריז בחודש ינואר כי ירכוש במהלך השנה סדר גודל של כ-30 מיליארד דולר על מנת לחזק את הדולר אל מול השקל, שלו גם ככה הייתה נקודת פתיחה טובה יותר נוכח ההתאוששות המהירה של כלכלת ישראל ביחס לשאר כלכלות העולם תודות למבצע החיסונים והיציאה המהירה מהמגפה, לפחות כרגע.

אולם רק לא מזמן פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת על מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל בה קבע כי הבנק המרכזי מחזיק יתרות מט"ח גדולות מדי. יתרות המט"ח מגיעות ל–204 מיליארד דולר ומהוות 46% מהתמ"ג — שיעור כפול מהרצוי. מה עשו בבנק ישראל, שהודיע מוקדם יותר החודש כי הגיע לרף רכישת 30 מיליארד הדולר אותו הציב לעצמו בתחילת השנה. מה יעשה בנק ישראל? בינתיים הוא כנראה ממשיך להתערב במט"ח, אך לא הוציא על כך עדכון רשמי והוא מעדיף כרגע לשמור על עמימות.