תעשיית החלל היא מנוע צמיחה גלובלי - איך משקיעים בה?

לא קל להיות משקיע בימים אלה, לבטח משקיע סולידי. המשקיע הסולידי בוחן את האלטרנטיבות שלפניו ומתחיל ברמת המקרו - המצב הכלכלי, חברתי, פוליטי. הוא עובר לרמת המיקרו, מנסה ללקט אינפורמציה שתעזור לו להחליט ומה הוא רואה? מצד אחד הכלכלה הולכת ומתחזקת, החברות ממשיכות להציג רווחיות גבוהה ומספקות הנחיות אופטימיות לגבי ההמשך, הצריכה ממשיכה לגאות וזה עוד בטרם התחילה עונת הקניות הגדולה. סטארטאפים, בכל הסקטורים, נפתחים בהמוניהם, מה שמאותת על אופטימיות לגבי העתיד הכלכלי. מול כל הטוב הזה נראים ענני סערה שמצטברים. הקורונה חוזרת בעצמה, אירופה נסגרת שוב, אינפלציה שמרימה ראש (בתמיכת הבעיות בשרשרת האספקה והעלייה החדה בתעסוקה) ולוחצת על הפד להקדים העלאות הריבית ומצב חברתי ופוליטי שנראה נורא, בטח אם המשקיע עוקב אחרי החדשות.

"בימים כאלו", היו אומרים המשקיעים במאה שעברה, "קח חופשה ארוכה וכשתחזור תירגע כי תראה ששום דבר לא השתנה". אבל במאה הנוכחית החיים ברשת הם בקצב מהיר והלוקסוס להתנתק לכמה חודשים ולחזור לעולם רגוע כבר לא מציאותי.

שלושת המאמינים הגדולים של TSLA, אלון מאסק, קתי ווד ו-Baillie Gifford מכרו בתוך שבוע כמה מיליוני מניות במחירי שיא ומכפילי חלל והמנייה מחזיקה בגאון. מה זה אומר למשקיע הסולידי? אנחנו מקבלים  כעשרים מכתבי שוק (ניוזלטרים על השוק מגורואים ופרשנים) בכל שבוע, מכתבים רציניים ואפשר לראות שמצבם כמצבו של המשקיע, מנסים להבין. אנחנו מחזיקים בדעה שעדיין ובעיקר בגלל ההבטחות שמפזרת מהפכת הטכנולוגיה, אין אלטרנטיבה אמיתית למניות אפילו לא מזומן.

>>> לטורים הקודמים של שלמה גרינברג
הסרת הסגרים והגאות בצריכה, השיבושים בשרשרת האספקה, החשש מאינפלציה, הירידה באמון בדולר והסכסוך האמריקאי-סיני עוררו את סלי ההשקעה בסחורות
אם תשוו התשואות שהניבו סלי המדדים (כמו ה-DIA, SPY, QQQ  וכמותם) מאז סיום משבר 2008 מול התשואות שהניבו סלי הסחורות למיניהם (כמו PDBC, DBC, COMT, KRBN, CORN ועוד) תגלו שעד להופעתו של הווירוס הסיני, 12 שנים מאוחר יותר, יש פער גדול לטובת סלי המדדים. משפרצה המגפה התחילו סלי הסחורות להתעורר.

ההתעוררות התחילה לצבור תאוצה בסביבות אפריל-מאי השנה (בעיקר בשל הסיבות שמופיעות בכותרת) ומאז מניבים סלי הסחורות, בהובלת האנרגיה המזהמת דווקא, הרבה יותר מסלי המדדים. מאז תחילת השנה הניבו "סל הפחמן", ה-KRBN, סל הנפט ומרכיביו, ה-USL והסל DBC שכולל מגוון סחורות 221, 132 ו-60 אחוזים יותר מסל ה-QQQ הטכנולוגי (בהשוואה של 5 שנים הניב ה-QQQ 297% יותר משלושת סלי הסחורות שהזכרנו). מדוע אנחנו מביאים את הספור הזה? כי זו עוד הוכחה שהמשקיע של העשור הנוכחי חייב לפזר השקעותיו בגלל התזזיות בהתנהגות המניות כתוצאה מהתקדמות מהפכת הטכנולוגיה. נכון, הווירוס הוא מרכיב חשוב בעניין הספציפי הזה אבל המרכיבים האקולוגי והטכנולוגי חשובים הרבה יותר.

האם, לאור ההתפתחויות והציפיות, השקעה בסלי הסחורות עדיין כדאית?  הסלים הללו אגב נרגעו בחודש האחרון גם בגלל העליות החדות וגם בשל כמה פעולות שנוקטת ארה"ב כמו למשל שחרור ממלאי הנפט וכדומה. מי שמאמין, כמונו, שהצמיחה הכלכלית הגלובלית תימשך ולבטח משקיע שמאמין שהאינפלציה תתחזק, חייב לדעתנו להקדיש פינה לחומרי גלם. השאלה היא במה משקיעים? סחורות (Commodities, חומרי גלם) הם מוצרים בסיסיים שמשתמשים בהם כתשומות לתעשייה. הסיבה שמשתמשים בהם גם כהגנה מאינפלציה קשורה בעובדה שמחיריהם, בדרך כלל, נסחרים בקורלציה שלילית לנכסים כמו מניות ואגחי"ם, במיוחד כשמדובר במתכות. בעבר קשה היה לבחור בסחורות המתאימות אבל סלי ההשקעה פתרו בעיה זו. הסלים שקיימים היום מציעים כול סוג השקעה בסחורות, מסלים ממוקדי סחורה אחת כמו  KRBN שהוא סל שמתמקד בפחמן ובמסחר בו ושהפך פופולרי בגלל המסחור בפחמן דו-חמצני או ה-USL שממוקד בנפט ובגז והסלים  CORN ו-GLD שמתמקדים בתירס ובזהב.

ישנם סלים כמו FTGC שמייצג מגוון סחורות כמו מתכות יקרות, אלומיניום ו-נחושת שכולם חשובות לתעשיות הטכנולוגיה וה PDBC של אינווסקו, סל הסחורות הגדול ביותר (למעלה מ-7 מיליארד דולר) שמושקע ב-15 סחורות (בחוזים עתידיים בעיקר ובחילופים (swaps). יש את סל אנרגיית המאובנים, ה-DBC, שמתמקד בנפט גולמי, בנזין ודיזל וישנו סל ה- COMT שמשקיע במדדי הסחורות ועוד. לכול ענקיות ניהול ההשקעות, וואנגארד, בלקרוק, פידליטי ואחרות יש סלים וקרנות שמתמחים בסחורות. חשוב לזכור שהשקעה בסחורות ובמיוחד בחוזים עתידיים מסוכנת ולכן הדבר הכי חשוב למשקיע הוא שיבין במה בדיוק הוא משקיע ומודע לסיכונים ושיבין ויתייעץ!

בין אלון מאסק, NASA והצרכים הביטחוניים הופכת תעשיית החלל לאחד ממנועי הצמיחה הגלובליים המובילים והמשקיעים מבינים זאת: תרומתו של אלון מאסק לתעשיית החלל ידועה. הוא האיש שבפועל הוכיח לעולם שביזנס החלל זה Big business וזאת לאחר שהוכיח לעולם שהמכונית החשמלית "תתפוס" בגדול. כעת, כך מסתמן, שהאיש יוביל גם באימוץ הרכב האוטונומי ע"י הצרכן. תרומתו לתעשיית החלל אינה רק החלליות של SpaceX שסוללות הדרך לתיירות חלל אלא גם התפעול המסחרי של חברת Starlink, מערך חלליות האינטרנט (ששייכת ל-SpaceX), שלמעלה מ-1600 מהן כבר סובבות את כדור הארץ ושיעבירו את מנעמי הרשת לכול פינה על כדור הארץ ובחצי-חינם, מתקרב במהירות. על התרומה של תעשיית הבטחון לתעשיית החלל אין צורך להרחיב, היא כבר ענקית וצומחת אבל תרומתה לכלכלה הגלובלית האזרחית עדיין רחוקה מהממדים שחוזים לה המומחים.

NASA עומדת כנראה לשנות זאת. היא השיקה לאחרונה את פרויקט ה- LCRD, Laser Communications Relay Demonstration או "פרויקט הדגמת ממסר תקשורת לייזר". NASA תשלים/תתמוך במה שעושה Starlink אבל ברמות גבוהות בהרבה. ה-LCRD בקיצור זה פרויקט שמטרתו לשפר את מערכות התקשורת, קול, ווידאו ודאטה, בין החלל לכדור הארץ באמצעות תקשורת לייזר. הצורך במערכות תקשורת משופרות הולך וגדל ככול שהמדיניות לחקור את המערכת הסולרית באמצעות מסעות לחלל החיצון מתקדמת. הפרויקט ינוהל באמצעות המרכז למו"פ תעופתי שבבעלות NASA (ה-Jet Propulsion Laboratory) והמכון הטכנולוגי של קליפורניה ובמימון ממשלת ארה"ב כאשר דייב ישראל הוא "האחראי".

בסוף נובמבר תתחיל בדיקה לטווח ארוך של מערכת ממסר תקשורת לייזר אינפרא אדום שמטרתה לשפר, לייעל ולהרחיב את תקשורת הנתונים. מאותו רגע שמערכת ה-LCRD תתייצב במסלול קבוע סביב כדור הארץ שזהה בכיוון ובמהירות לסיבוב כדור הארץ היא תשמש כפלטפורמת תקשורת לייזר דו-כיוונית. חלק  מהבדיקה יכלול יצירת אלגוריתמים שיעזרו במידע על מצבי אקלים לאורך המסלול. לבסוף וכחלק ממטרת הפרויקט יהיו מרכזי מידע מסחריים שנעים בחלל (orbiting data centers), מי שמעוניין להמשיך וללמוד אז בבקשה.

כל הנ"ל הוא חלק  ממה שארה"ב מכנה "פתוח כלכלת החלל", פרויקט ענק שלמעשה יזם והתחיל הנשיא קנדי ב-1961 ושהשוק האזרחי  החל להישאב לתוכו עם ההתקדמות הטכנולוגית ובעזרתם של מנהלי-על טכנולוגיים מסוגם של מאסק וחבריו המיליארדרים, בזוס וברונסון. לפי מחקר שהוציא בנק ההשקעות מורגן-סטנלי לאחר כנס שנערך באוסטרליה בסוף ספטמבר, תעשיית החלל תצמח מרמה של 446.9 מיליארד ב-2020 לטריליון דולרים ב-2040: 

70% מהצמיחה יגיעו מלווייני הפס הרחב וההשפעה שתהיה להם על טכנולוגית שמשתמשות בפס רחב על הקרקע (ה-IOT כדוגמה). ב-2020 צמחה ההשקעה הגלובלית של הממשלות בתעשיית החלל ב-16.5%, לעומת 2019 ל-82.5 מיליארד דולרים. ארה"ב "אחראית" ל-58% מהסכום, 47.69 מיליארד (סין, צרפת ורוסיה רחוק מאחוריה עם 8.85, 4.04 ו- 3.58 מיליארד בהתאמה). הסטטיסטיקה הנ"ל מצביעה על כך ש-NASA היא שתוביל בפועל את צמיחת כלכלת החלל (מה שמאוד חשוב לתעשיות החלל ואבטחת הרשת בישראל).

אחד הפרקים המעניינים במחקר של מורגן נוגע בתרומת ההתייעלות של ההתקדמות הטכנולוגית. שיגור חללית  מסחרית שעלה 500 מיליון דולרים בתחילת המאה עולה היום 50 מיליון ולטענתם יגיע המחיר לחד ספרתי עם ההתקדמות שתאפשר שימוש חוזר ברקטות (rocket reusability). "חלליות", מציין המחקר, "עוברות תהליך מזעור ותהליך של 'ירידה במשקל' מה שיאפשר תיעוש (קווי יצור) של חלליות ואנטנות..". ההתקדמות של תעשיית החלל לאזרחות מזכירה מאוד את  המעבר המסיבי של תעשיית המוליכים למחצה "לאזרחות", לכלכלה צרכנית. מהפכת הטכנולוגיה, כפי שאנחנו טוענים שנים, לא רק משנה את הצריכה והייצור היא גם פועלת להורדת עלויות וכגורם מרסן לאינפלציה (רק כדוגמה נוספת, מחירי סוללות ליתיום-יון, שבין השאר חשובות לתעשיית הרכב החשמלי, ירדו, בעשור האחרון, ביותר מ-90% שלא להזכיר את עלות ריצוף הגנום אנושי החשוב לרפואה שירדה ב-99% מאז תחילת המאה). שווה להקדיש כמה דקות לקרוא את תמצית המחקר של מורגן-סטנלי תחת השם, "העידן החדש של חקר החלל", מאלף.

כיצד להשקיע? נתחיל בכך שמדובר בתעשיית ענק קיימת (תעופה וחלל) שאמורה לבצע מעבר מסיבי לתחום אזרחי-צרכני נוסף (תיירות ותקשורת) אז המשקיע ניצב בפני  בעיה גדולה. מצד אחד ישנן החברות שכבר פועלות בתחום ובגדול, בעיקר בצד הביטחוני, מלוקהיד דרך בואינג ועד רייטיאון שנעזרת במספר גדול של חברות בתחום המוליכים למחצה כמו טאיוואן סמי קונדוקטורים, קוואלקום, אינטל, אנבידיה ואחרות. רובן כבר בתהליך חדירה לתעשיית החלל "החדשה". כאשר משקיע אמריקאי רוצה להשקיע בחלל מפנים אותו היועצים לחברות הנ"ל או לסלי ה-Aerospace & Defense מהסוג של ITA, PPA, XAR ועוד (יש עשרות סלים בקטגוריות אלו). הבעיה היא שההכנסות של רוב החברות "החלל/בטחון" הקיימות והציבוריות הללו מגיעות מהביטחון ומהתעופה האזרחית.

אבל משקיעים רבים "גילו", באמצעות חברות כמו SpaceX, Virgin Galactic (סימול:SPCE) ו-Blue Origin, החברות שהקימו שלישיית המיליארדרים, מאסק, ברונסון ובזוס בהתאמה, שהפוטנציאל של תיירות ותקשורת אזרחית בחלל מעניינות יותר. הבעיה שרק Virgin ציבורית והשתיים האחרות לא והעניין הגדול הוא ב-SpaceX דווקא (משקיעים רבים קונים TSLA בגלל המחשבה שמאסק ימזג). לבסוף ישנם הסלים שמנסים להתמקד בתעשיית החלל החדשה כמו ARKX, ROKT או UFO  שמשקיעים בחברות מכול העולם שעוסקות "בחקר החלל והחדשנות שכרוכה בכך" כמו LLL או LMT וענקיות אחרות וכן בחברות שפתחו טכנולוגיות שתתמכנה בנושא, חברות רובוטיקה, AI, חומרים מרוכבים, הדפסה תלת ממדית, אחסון אנרגיה וכדומה.

אחד מבתי ההשקעה היוקרתיים בניו יורק בונה ללקוחותיו סל שנקרא "Space Fund of funds" שמרכיביו הם הסלים ITA, XAR, ARKX, ROKT, SMH וכן גם קצת TSLA. מדוע? "כי אלו מכסים את כל האפשרויות". בינתיים תנסו לפענח השאלה, "מי רכש את מיליוני מניותTSLA  במהלך השבוע האחרון משלושת המאמינים הגדולים בחברה, מאסק, קתי ווד וביילי גיפורד ולמה לא אפשרו למניה לרדת משמעותית?"

>>> לטורים הקודמים של שלמה גרינברג

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו  לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. העושה במידע הנ"ל שימוש, עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו. הכותב מחזיק ו/או עלול להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.