הסרת הפיקוח על החמאה טובה לציבור ורעה לאינטרסנטים - שכמובן כועסים

חתן פרס נובל פרופ' דן כהנמן ציטט פעם את אברהם לינקולן שאמר כי "אתה יכול לרמות את כל האנשים חלק מהזמן וחלק מהאנשים כל הזמן, אבל אתה לא יכול לרמות את כל האנשים כל הזמן".

אבל זה בדיוק מה שלכאורה מנסים לעשות האינטרסנטים, ארגונים כמו התאחדות יצרני החלב, התאחדות החקלאים, מועצת החלב ועוד, אלה ששומרים על החלב והשמנת קרוב קרוב אליהם - ובצביעות, או אולי עיוורון ביחס לעצמם, הם עוד טוענים כי לפתוח את השוק ליבוא חופשי פירושו "לתת לחתול לשמור על השמנת".

כותרת ראשית

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

גלובל | עמית בר | 10:11

- כל הכותרות

הלווה 1.5 מיליון שקל עם בטוחות ומנגנון מסודר - ואז גילה שרימו אותו

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום היא אנביידה הבאה?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

האיום הגרעיני של רוסיה – האם השווקים ירגישו את זה?

עוד תכניות

בשבוע שעבר החליטו שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר, להוריד בינתיים את הפיקוח על מחירי החמאה ולאפשר יבוא חופשי. כך שבמקום מכס של יותר מ-120% על חמאה, פשוט אפשר יהיה לייבא חופשי לישראל. נשמע טריוויאלי? לצערנו לא ממש. מיד קמו ארגוני החלב וצעקו בכלי התקשורת כי "המחירים יעלו" - הם יודעים שזה לא נכון, אבל כשרוצים לשמור על השוק סגור ולגרוף את הרווחים, אז ממציאים עובדות העיקר שהציבור לא יידע את האמת.

נתחיל בעובדות. לפני שנתיים לא היה אפשר למצוא חמאה במדפי החנויות בישראל. הסיבה? הפיקוח על המחירים הגדיר מחיר נמוך מדי שלא היה משתלם לתנובה ושאר היצרניות לייצר חמאה זולה שבפיקוח, והם העדיפו לייצר במפעלים שלהם מוצרים אחרים. מאחר שתנובה היא השחקן הגדול והמונופוליסטי בשוק (שלטה ב-80% מהשוק עד לפני שנתיים) אז עיקר הסיפור התרכז ממילא אצל תנובה. מדוע לא הגיעו לישראל באותו זמן מוצרים מתחרים מחו"ל? כי המדינה יצרה חסימה מלאכותית. כלומר, היה מכס מטורף של 126%-140% על יבוא חמאה לישראל ולכן פשוט לא היה משתלם לייבא לישראל חמאה.

>>> המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס

כך קבעה גם רשות התחרות: "שיעורו הגבוה של המכס היווה חסם משמעותי ביבוא חמאה ופגע, ככל הנראה, בכדאיות הכלכלית לייבא מוצרי חמאה רבים".

המחסור בחמאה והשוק הסגור ליבוא אילצו את הציבור הישראלי לשלם 13% יותר על חמאה
מה נאלץ הציבור לעשות? לקנות חמאה יקרה יותר. כלומר, המחסור והעובדה ששוק החמאה סגור ליבוא - אילצה את הציבור הישראלי לשלם יותר כסף על חמאה. הוא נאלץ לקנות חמאה לא מפוקחת ב-13% גבוה יותר, כך על פי רשות התחרות. "עם הירידה ההדרגתית בהיקף מכירות החמאה בתקופת המחסור נרשמה הסטה חלקית של הביקושים למוצרים היקרים בקטגוריה (חמאה לא-מפוקחת). בתוך כך זינק חלקה של החמאה הלא-מפוקחת מסך המכירות מ-20% בתחילת 2019 לכמחצית מהמכירות בסוף אותה שנה, בשיאו של המחסור. 

"במהלך שנת 2019 עלה המחיר הממוצע של חמאה בכ-13%. כאמור, חלק הארי של מכירות החמאה מגיע ממכירה של חמאה מפוקחת, אשר מחירה עלה במהלך 2019 בכ-5% בלבד. אם כן, עליית המחיר הממוצע מקורה בעיקר בשינוי האמור בהרכבו של סל קניות החמאה הישראלי הממוצע, והמעבר לרכישת יותר מוצרי חמאה שאינם מפוקחים".

פתיחת השוק ליבוא הורידה את מחירי החמאה ב-11%
מה הייתה התוצאה? כאמור, מחסור במשך יותר משנה במוצר הלכאורה בסיסי הזה בכל רחבי מדינת ישראל. מאחר שלא הייתה ברירה, איפשרה הממשלה לייבא חמאה, אבל רק בכמות מוגבלת - כלומר מכסות ייבוא. זה כמובן לא הספיק ולבסוף נאלצה הממשלה - סוף סוף צריך לומר - יבוא של חמאה לפרק זמן מוגבל. כתוצאה מכך הגיעה חמאה מיובאת לישראל - והמחירים לצרכן ירדו.

הלאה, הגיע משבר הקורונה, בתחילת שנת 2020 וראו איזה פלא, מחסור בחמאה לא היה. במה כן היה מחסור? דווקא במוצרים שנמצאים בפיקוח הדוק ושאין בהם תחרות: ביצים וחלב. גם בראש השנה האחרון חזר הריטואל - במשך יותר מחודש היה קשה מאוד למצוא חלב. למה? כי השוק סגור לתחרות וכאשר מדינת ישראל תלויה בקבוצה קטנה של אנשים, אז מה לעשות - יש מחסור.

אמנם במשרד החקלאות הבטיחו שעד אמצע חג סוכות המסחור ייגמר. אז הבטיחו... המחסור נמשך מעל חודש מעבר להצהרות של המשרד.

פתיחת שוק החמאה ליבוא הורידה את המחיר של חמאה שאינה בפיקוח ב-11%, צריכת המזון גדלה ב-50%, מגוון המוצרים גדל ב-30%
על פי משרד האוצר והחקלאות במרץ 2020 נקבע בהוראת שעה פטור מלא ממכס על חמאה - כלומר פתיחה של השוק לייבוא, וראו איזה פלא - המחסור נגמר. מפתיע? לא. אלה חוקי הכלכלה. בעקבות זאת המחסור במוצרי חמאה נפסק, וצריכת החמאה גדלה בשנת 2020 ב-50%. בנוסף, מגוון המוצרים גדל ב-30% והמחיר של החמאה שאינה בפיקוח ירד ב-11%. בנוסף, פתיחת השוק לא פגעה בייצור המקומי אלא להיפך - ייצור החמאה המקומית גדל בכ-11%.

על פי רשות התחרות "העלייה שנרשמה בהיקף מכירות החמאה גבוהה משמעותית מהגידול הכללי בצריכת מזון בישראל בין 2019 ל-2020 (9.8%) והן מהגידול בקטגוריית אפייה ובישול (20.6%). יש בכך להצביע על כך שהסרת המכס הייתה אפקטיבית בצמצום הפער בין הביקוש הרב לחמאה להיצע הנמוך יחסית שנרשם ערב הרפורמה".

אלה כמובן נתונים ברורים. אבל אפשר להוסיף עליהם לא מעט: נתוני ה-OECD קובעים כי המחיר של ביצים וגבינות בישראל גבוה ב-73% מאשר באיחוד האירופי. כן, גבוה, למרות הפיקוח על המחירים. מחירי הגבינה הצהובה גבוהים בישראל בעד 16% ביחס לארה"ב, אנגליה, אוסטריה ואיטליה. 

כמה משלמות המחלבות לרפתנים? על פי הנתונים, מחיר המטרה בישראל נכון ל-2018 היה גבוה ב-37% מאשר זה שבמדינות אירופה. 

על פי ניתוח של הכלכלנית בן חן רוטנברג, ממחלקת המידע והמחקר של הכנסת: "מנגנוני התמיכה העקיפים, הכוללים תמיכה באמצעות מחיר, בין היתר באמצעות מכסים, מכסות ייצרו או הבטחת מחיר ליצרן, גורמים לעיוות בשוק ועשויים להביא לרמה גבוהה יותר של מחירים לצרכן".

רוטנברג התייחסה ספציפית למחסור בחלב בישראל ב-2019 וכתבה כי המחסור נבע מכך שיש יותר מדי רגולציה בתחום כך שאי אפשר להגדיל את יצור ויבוא החמאה, או להעלות מחירים, כך שיתאים לביקוש. לכן גם לא משתלם למחלבות לייצר חמאה. היבואנים הסבירו כי לא משתלם להם כלכלית לייצא במחיר המפוקח.

על פי נתוני 'ועדת המחירים' של משרד האוצר ומשרד החקלאות "מחצית מהמכר הכמותי של חמאות מיובאות בחפיסה שאינן חמאות מיוחדות המוחרגות מהמחיר המפוקח נמכר במחיר הנמוך מהמחיר המפוקח (50.2%), והיתרה במחיר גבוה מהמחיר המפוקח". כלומר, פתיחת השוק לא גרמה לעליית מחירים.

האם טסלה, מרצדס ואאודי נמכרות באותו מחיר של סובארו? לא. כך גם חמאה איכותית יותר
אם כן מדוע לא כל המוצרים המיובאים נמכרים במחיר נמוך יותר? האינטרסנטים בארגוני החלב יגידו לכם שזו הוכחה לכך שפתיחת השוק ליבוא לא עוזרת. אבל זו טעות אופטית, ולארגונים אינטרסנטים כמו ארגוני החלב נוח שהציבור יטעה ויחשוב שאין הוזלת מחירים - כשבפועל בהחלט יש.

האם אפשר לטעון שמכונית מרצדס, אאודי או טסלה, אמורה להימכר במחיר שבה מוכרים מכונית מסוג סובארו, או דייהטסו? ברור שלא. מדובר בשני מוצרים שונים לגמרי. האחד מוצר יוקרה והאחר מוצר זול יותר. לכן, אך טבעי שיהיו מחירים שונים למוצרים הללו. כך גם בתחום החמאה. מוצרים כגון חמאה מלוחה, חמאה עם תוספות שונות וחמאה רכה למריחה - הם מוצר שונה מאשר החמאה שבפיקוח  - ולכן המחיר שלהם שונה.

יתר על כן, רשות התחרות קבעה, במחקר שפרסמה בחודש יולי, כי גם כאשר לוקחים את המוצרים הללו בחשבון - עדיין יש ירידת מחירים. כלומר, כאשר משווים חמאה באותה רמה מתקבל שחמאה מיובאת זולה יותר מחמאה בייצור מקומי, הן במגזר ה'יוקרתי' יותר והן במגזר שבפיקוח. או בלשון רשות התחרות: "צמצום המחסור בחמאה לאחר הסרת המכס, והירידה ההדרגתית בצריכת חמאה לא-מפוקחת (מסך המכירות של חמאה), בלם במידה רבה את עליית המחיר הממוצע. מנקודת מבטם של הצרכנים, אלו המעדיפים לרכוש את מוצרי החמאה המפוקחים נהנים מזמינות גבוהה יותר. בעקבות הסרת המכס וממוצרים מיובאים חדשים המשווקים בחלק מהמקרים אף מתחת למחיר המפוקח".

עוד קבעה הרשות כי: "בשונה מהרושם שעשוי להיווצר מעליית המחיר הממוצע של חמאה לא מפוקחת, למעשה התרחשה בקטגוריה זו הרחבה של מגוון המוצרים המוצע לצרכן בזמן שמחיר מוצרי החמאה הקיימים לא השתנה באופן משמעותי. נוסף לכך, המחיר הממוצע של מוצרי חמאה חדשים (בקווים המקווקווים), מפוקחים ושאינם מפוקחים, נמוך מהמחיר הממוצע של מוצרי החמאה הוותיקים המקבילים להם (בקווים הרציפים), באופן עקבי לאורך כל התקופה שנבדקה".

מקור: מחקר רשות התחרות

ומה אומרים האינטרסנטים, ארגוני החלב? הם ממשיכים להטעות את הציבור
הם ממשיכים להתעלם מהעובדות. בזמנו הם טענו כי "רשות התחרות קובעת עובדות אלטרנטיביות שמקדמות אג'נדה לטובת היבואנים", כך על פי מנכ"ל מועצת החלב איציק שניידר. ליאור שמחה מנכ"ל יצרני החלב טען כי "המחקר (של רשות התחרות. נ"א) מסמן את המטרה ובונה ממצאים סביבה. ציפיותינו כי רשות התחרות תעבוד למען האינטרס של כלל אזרחי ישראל ולא בשם אינטרסים עסקיים והתמיכה בהם על ידי גיליונות אקסל". אבל מי שקובעים עובדות אלטרנטיביות, כפי שהראנו, הם דווקא ארגוני החלב.

בתגובה להסרת הפיקוח בשבוע שעבר האינטרסנטים המשיכו בקו שלהם. מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר: “הוצאת מוצר מפיקוח היא הרשאה למכור אותו במחיר יקר יותר. מדובר בהחלטה שתגרום לישראלים לשלם יותר. זוהי פגיעה כפולה בישראלים: ברפתנים שפרנסתם נפגעת, ובשכבות החלשות בפריפריה, אשר ישלמו יותר בעבור חמאה בהשוואה לתושבי המרכז. זהו פרס ליבואנים ולרשתות השיווק שיוכלו למכור חמאה במחיר יקר לפי ראות עיניהם. דבר שיוביל אנשים שלא יוכלו להרשות לעצמם לרכוש חמאה לפנות למרגרינה”.

ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב: "המדינה נותנת לחתול לשמור על השמנת והסרת הפיקוח היא הלכה למעשה נתינת האחריות במאבק על יוקר המחיה לקומץ יבואנים ורשתות, שכל תפקידם זה להגדיל את שורת הרווח לבעליהם. הסרת הפיקוח על החמאה היא בשורה קשה לשכבות החלשות בפרט ולציבור בישראל בכלל. מנגנון הפיקוח הוא האמצעי המשמעותי ביותר של המדינה למנוע עליית מחירים, ובמקום זאת ההחלטה התמוהה צפויה להביא לעליית מחירים כמעט בוודאות כמו בשנים האחרונות, כשהיא מפקידה את קביעת המחיר אצל קומץ יבואנים ורשתות המזון, באופן שאינו עומד בקנה אחד עם הצורך בהוזלת יוקר המחיה".

אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "שוב הוכח כי 'הדרך לגיהנום' רצופה כוונות טובות. ניסיון העבר מראה כי יבוא של מוצרים חקלאיים אינו מוריד את מחיר המוצרים לצרכנים ואינו הפתרון ליוקר המחיה. כך קרה גם בשוק החמאה: לפני כשנתיים הוסרו מכסי היבוא על חמאה, דבר שהציף את השוק בחמאה מיובאת, אבל המחיר לצרכנים לא ירד, ומי שהתעשרו היו הקמעונאים והיבואנים. אנו צופים שכך יקרה גם הפעם, עם הסרת הפיקוח; הרפתנים הישראלים ייפגעו, אבל המחירים לצרכנים לא יירדו"

ואחרי כל המילים מלאות הפאתוס, של האינטרסנטים בארגוני החלב והחקלאים - רק נחזור ונזכיר כי המחסור שוב ושוב, גם ב-2019 וגם בתקופת הקורונה, היה דווקא -ורק- במוצרים שנמצאים בפיקוח, ולא במוצרים שפתוחים לתחרות, יבוא ושוק חופשי. אבל אל תבלבלו עם עובדות את האינטרסנטים, שרוצים לשמור על החלב והשמנת קרוב אליהם.

לקריאה נוספת:
>>> בישראל משלמים מכס של 560% על תפוחים ו-270% על עגבניות. למה בעצם?
>>> עלות היבוא לישראל: 300% יותר מה-OECD; ציון נכשל למכון התקנים
>>> משרד הכלכלה: כשאין מכס - המוצרים זולים לצרכן ביותר מ-50%
>>> במקום להתחנן למדינה להחליש את השקל - האם היצואנים יתייעלו?