"לא להעלאת ריבית: האוצר בארה"ב צריך להשקיע בשוק האנרגיה ולהוזילה"

עיני המשקיעים נשואות להחלטת הריבית מחר של הפדרל רזרב בארצות הברית, אז אולי תתבהר התמונה לגבי מתי וכמה העלאות ריבית יהיו, או לכל הפחות איך תצומצם ההרחבה הכמותית. זאת, כדי להלחם באינפלציה ששברה שיא של כמעט 40 שנה בנובמבר, והגיעה ל-6.8% - כשעדיין מרחפים סימני השאלה כמה הלחצים זמניים וכמה קבועים (התשובות בתוך הרכב מדד המחירים). יו"ר הפד פאואל אמר בקולו שהאינפלציה כבר אינה רק זמנית. אך בבנק ההשקעות יוליוס בר, מנהל ההשקעות הראשי איב בונזו סבור שהפתרון בכלל לא מצוי בידי הפד, ואל לו להעלות ריבית. המפתח, לפיהם בכלל נמצא אצל משרד האוצר האמריקאי.

הגישה הזו נגזרת מכך שביוליוס בר סבורים כי הגורם העיקרי לאינפלציה אינו בהכרח פתיחה מחדש של עסקים שלא עומדים בקצב היצור מול ביקושים גואים, גם לא התייקרות מחירי סחורות חקלאיות בין היתר בגלל שינויים באקלים ששיבשו את גידולן, ואף לא עליית מחירים בשוק הנדל"ן (שכפי שהסביר הכלכלן הראשי של הפניקס-אקסלנס אמיר כהנוביץ' הנתונים שם סובלים מדיליי, ובעתיד נראה ירידה בהתבסס על עסקאות אחרונות).

לפיהם, הסיפור הגדול הוא מחירי האנרגיה. באשר לגז הטבעי כידוע המחירים הרקיעו שחקים כשמצבורי הגז באירופה רוקנו בשל חורף קשה השנה, וברוסיה, ספק עיקרי, רוצים לאגור מחדש לפני שהם מחלקים לאחרים. בשוק הנפט סוכם דווקא ע"י אופ"ק+ על הגברת התפוקה בינואר - אחרי שארצות הברית איימה שתגדיל תפוקה ב-50 מיליון חביות בגלל סירוב הפורום לעשות כך קודם לכן.

ברקע דברים אלה, ביוליוס בר בעצם שואלים איך העלאת ריבית תעזור לאינפלציה, אם לשיטתם מחירי האנרגיה הם בסיס לה, ואלה נקבעים על ידי גורמים אחרים בכלל. הביקושים לאנרגיה גדלים ככל שהפעילות הכלכלית שבה לסדרה או צומחת, וכאן השאלה היא האם סביבת הריבית האפסית, שתומכת גם במינוף של עסקים לשם צמיחתם, מביאה באופן זה לעוד ביקושים לאנרגיה, או שבכלל היא עוזרת למישהו אחר? בבנק ההשקעות חושבים שהתשובה השניה היא הנכונה.

"מדיניות מוניטרית אינה יכולה להשפיע רבות על מקורות האינפלציה הנוכחית, ובראשם המרכיב של השינוי בשוק האנרגיה", הם כותבים. "ככל שהבנק המרכזי האמריקאי ייכנע ללחץ ויגביר את ההידוק המוניטרי, הדבר יביא בעקיפין לחיסול הביקוש. אנו אומרים 'בעקיפין' משום שהעלייה הנוכחית בביקוש הקצה אינה תוצאה של הגדלת האשראי למגזר הפרטי. ההידוק ייעשה אפוא, אם ייעשה, באמצעות מחירי נכסים".

אז אם הריבית אפס תורמת למחירי הנכסים יותר מאשר לצמיחת העסקים, העלאתה תפגע רק בהם. ואז מה יקרה? לפי יוליוס בר זה יהיה רק תמריץ שלילי להשקעות בפתרונות אנרגיה מתחדשות, שמהם לדבריו אמורה לבוא הבשורה שתוזיל את מחירי האנרגיה. "בתרחיש כזה, הבנק המרכזי רק יעכב את השינוי בשוק האנרגיה, שהוא הכרחי לטיפול באקלים, ולכן בלתי-נמנע", נכתב.

וכאן בבנק ההשקעות מבטאים את עמדתם, הנחרצת למדי, בסוגיה: "האידיאל, אם כן, הוא הימנעות של הבנק המרכזי האמריקאי מאינפלציה במחירי נכסים, תוך קבלה של אינפלציה זמנית במחירי סחורות ושירותים".

ואם לא העלאת ריבית, מה כן? כפי שכתבנו בפתח הכתבה, כותבי הסקירה חושבים שיש צורך לא בכלים מוניטריים אלא בכאלה פיסקליים. ובקצרה: שמשרד האוצר האמריקאי יפתח את הקופה ויאיץ את ההשקעות בפועל באנרגיה מתחדשת, עליהם הוחלט במסגרת תכנית ההשקעות בהיקף טריליוני דולרים.

"ההשקעות הנדרשות להשלמת המעבר לאנרגיות מתחדשות יגיעו בשנים הקרובות לטריליונים על מנת להגיע לחישמול מלא, בעיקר מבחינת פריסת רשתות ויכולות אגירה. ככל שהמעבר הזה יתקדם ויתרחב, לא זו בלבד שתופעות הלוואי האקלימיות יקטנו במידה ניכרת, אלא נוכל גם לקצור את הפירות של אנרגיה זולה מאוד המצויה בשפע. כתוצאה מכך, צפויה להיות ירידה מתמדת בעלויות, שתניב בתורה השפעות חיוביות מאוד על כלל החברה".

כהנוביץ' שהוזכר כאן קודם לכן, דווקא סבור מצדו כי בדיוק תכניות ההשקעה האדירות האלה, על אף חשיבותן לצמיחה של ארצות הברית בטווח הארוך, הן שישחקו את הדולר, כלומר יעלו את האינפלציה: "ביידן לא יוכל להתחמק מחלקו באינפלציה, עם השקת חבילת התשתיות בהיקף של מעל טריליון דולר ואחריה עוד חבילה חברתית מתוכננת של כ-1.75 טריליון דולר, אשר לוחצות על מחירי הסחורות ויעמיסו עוד על שרשראות האספקה. האם הציבור יקנה את הטענה שלו שעל האינפלציה אחראי רק הפד?", כתב בזמנו.

כדי למתן את התופעה שתיאר, ביוליוס בר כותבים כי גם כאן הפתרון הוא צעדים פיסקאליים בצד השקעות אלה: "רק מדיניות פיסקלית יכולה להביא למיתון אפקטיבי של העלות הראשונית של השינוי הנדרש בשוק האנרגיה עבור משקי בית בעלי הכנסה נמוכה".