המדינה תגדר את הסיכון; האם המשקיעים הפנימו את ההטבה לחברות האנרגיה הירוקה?
ככל שהתחרות בשוק האנרגיה המתחדשת המקומי גוברת, השחקניות בו מתכוננות להפרד מהרעיון של תעריפים מובטחים ל-20 שנה, או לפחות שמתווים אלה יקרו פחות ופחות. מה ישאר להם אם כן? שוק הספוט, שכבר היום קיים בארץ אצל יצרניות חשמל מגז טבעי. אלא שחברות הקלינטק נמצאות שם. הם מפחדות שהתעריפים שיקבלו "על המקום" לא יצדיקו את ההשקעות שיבצעו. עכשיו המדינה מעוניינת לתת להם כמה גזרים כדי שכן יצטרפו.
בשווקים יותר מפותחים בהיבט האנרגיה המתחדשת, כמו איטליה וספרד, שוק הספוט גדול יותר, הגם שאף שם פה ושם עוד נעשים מכרזים להתקשרויות ארוכות בתעריפים קבועים - כאלה שהיזמיות אוהבות כמובן. כדי לקדם את השוק הזה גם בארץ, רשות החשמל פרסמה מסמך להערות הציבור לפני שימוע בעניין הגנה למשך עשור שיקבלו יצרניות החשמל מארנגיה מתחדשת שיפעלו בשוק הספוט. בקצרה, אם ברגע נתון המחירים יפלו מתחת לרף מסויים, יצרניות החשמל יקבלו פיצוי שיביא את מחיר המכירה לאותו הרף.
התלות בהגנה הזו מתחדדת עוד יותר בהתחשב בכך שבשונה מחו"ל, בארץ אין באנרגיה מתחדשת שוק של PPA (הסכמים למכירת חשמל - Power Purchasing Agreement) שהם חוזים ארוכי טווח מול לקוחות מהמגזר העסקי. שורת חברות ניגשו לקבל רישיון לחלוקת חשמל לצרכנים פרטיים, וייתכן כי עם הרישיונות שיקבלו גם שוק ה-PPA יתפתח. כל עוד הוא לא קיים וישנו רק שוק הספוט (או בהגדרתו במסמך רשות החשמל, מחיר סיטונאי, מבוסס על עלות שולית חצי שעתית, SMP, כלומר מהו התעריף שאפשר "לסגור" בחצי השעה הקרובה).
הדבר רלוונטי בעיקר לחברות גדולות שפועלות בתחום המתח העילי בשוק המקומי, דוגמת אנרג'יקס -0.78% אנרג'יקס 1,143 -0.78% בסיס:1,152 פתיחה:1,136 גבוה:1,147 נמוך:1,114 תמורה:13,824,264 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , דוראל אנרגיה -5.08% דוראל אנרגיה 1,196 -5.08% בסיס:1,260 פתיחה:1,276 גבוה:1,276 נמוך:1,180 תמורה:5,390,772 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: ו אנלייט אנרגיה -1.53% אנלייט אנרגיה 5,908 -1.53% בסיס:6,000 פתיחה:5,915 גבוה:5,983 נמוך:5,837 תמורה:24,876,839 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: . רק לצורך הדוגמה, אם בשוק הספוט קילו וואט יעלה ברגע נתון 12 אגורות, ותעריף ההגנה עליו יוחלט יהיה 17 אגורות, הפיצוי שיקבלו החברות יהיה 5 אגורות פר קילוואט שמכרו בעסקה. החשיבות הגדולה בצעד הזה היא הוודאות שיקבלו החברות. גורם בשוק מספר לנו שהפרטים הללו טכניים מדי עבור רוב המשקיעים ולכן מפרסום המסמך ועד השימוע התגובה הייתה מנומנת למדי. לדבריו, אם האסימון אכן היה יורד, המניות אמורות היות לעלות היום - ולא לרדת, וזאת כשיקוף של ההסתברות הגבוהה יותר עתה, שישקיעו גם בשוק הספוט, בידיעה שמכירה בו בטוחה יותר עבורם.
עדיין חשוב להדגיש שהשמחה אינה שלמה. בסוף הכל יקום ויפול על מהו אותו תעריף הגנה. לשם כך מתכוונים לערוך ברשות החשמל מכרז בו יבחנו הצעות שונות, ויבחרו בזו "הנמוכה ביותר שלא הייתה מועמדת לזכייה" - כלומר הצעה של שחקנית אחת בסקטור תשפיע על הקולגות. רק לאחר המכרז תדע כל חברה, בתלות בתחשיבים שלה ובעלויות הייצור מכל אחד מהפרויקטים בפורטפוליו, האם ההגנה שתקבע מבטיחה לה מספיק מרווח כדי למכור בשוק הספוט המקומי.
"תעריף ההגנה שייקבע בהליך יעמוד בתוקף החל ממועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן ועד לסוף 2035", צוין במסמך. "לחילופין, עבור מתקנים שכבר פועלים מסחרית לאחר המועד הקובע, עד 7.6.2032. לאחר תקופת התעריף, הזוכה יהיה רשאי להמשיך לפעול בהתאם למנגנוני השוק הקבועים באסדרה ללא תעריף ההגנה שנקבע בהליך זה".
עוד פורט כי "לאור מצב הרשת, וכחלק ממדיניות הרשות לחלוקת הסיכונים, הרשות מאפשרת בהליך זה החזרת 50% מערבות ההקמה לזוכה ביחס להספק שהזוכה מבקש לא לממש, כך שהזוכה יהיה רשאי לפנות למנהל המערכת תוך 6 חודשים מהמועד הקובע בבקשה להשבת החלק היחסי של הערבות בניכוי 50%".
בעתות שגרה, חוזים ארוכים טווח אמורים להגן על היזמים מפני סביבת התחרות ולקבע את התמורות שלהם כדי לצמצם את הסיכון שבהשקעה. על פניו, עם הלקוחות הדבר פחות מיטיב בזמנים שבהם התחרות גוברת והיו רוצים למצוא עצמם מחוץ לחוזה שקובל אותם.
בחודשים האחרונים מחירי הגז בעולם זינקו, והפגיעה בצרכנים באירופה למשל הייתה דווקא בשל חשיפה שלהם לשוק הספוט כשרוקנו מצבורי הגז בחורף האחרון ורוסיה, שהיא ספקית גדולה, הייתה מעוניינת לחדשם לקראת החורף הקרוב. החוזים ארוכי הטווח שנחתמו בישראל מול חברות הגז הטבעי, אותם אלו שהצמדתם למדד המחירים לצרכן ולא למחירי הנפט פגעו בצרכן הישראל בעבר, הפעם שיחקו לטובתו במובן מסוים.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.כתבה מעניינת רק הערהנ.ש. 15/12/2021 18:58הגב לתגובה זו1 0הבעיה בחברות האלו אינן ההפסד או הסיכון או היחס סיכון סיכוי. אלא זה שאין בהשקעות האלו שום אימפקט. התשואה שהן נותנות לאורך שנים יותר דומות לאג"ח מאשר למניה. כך שהמחיר של המניות ביחס לתמורה לא הוגן. אתה צודק שהמרווח עולה בגלל בגלל הגידור של המדינה אבל עדיין לא יודעים מה הגידור והוא בעיקר חוסר הפסד. ושוב בשביל אג"ח זה שווה כמניות לדעתי לא ממש.סגור