"חברות פרוייקטיאליות סובלות משפלים ופיקים, זה לא המצב כאן"

"אנחנו לא באים בתור האירופאי הלבן שמלמד את המקומיים מה לעשות. חלק מההצלחה שלנו היא שכשאנחנו באים ועובדים עם המקומיים בשטח, ומסתמכים בעיקר על הניסיון שלהם, זה מתקבל בעין טובה יותר אצל הממשלות, הן אוהבות את זה ושוכרות את השירותים שלנו" - כך אומר איציק פרנק, מנכ"ל  ברן +0.34% ברן 1,459 +0.34% בסיס:1,454 פתיחה:1,454 גבוה:1,488 נמוך:1,452 תמורה:226,756 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: .

הקבוצה, שעוסקת במתן שירותי הנדסה דיווחה כי תקים פרוייקט תשתיות באפריקה בהיקף של 400 מ' יורו. החברה חתמה על מזכר עקרונות שיקנה לה בלעדיות במשך שנה, המשמעות היא שחברה אחרת לא תוכל לבוא ו-"לקחת לה" את הפרוייקט בזמן הזה, שישמש אותה להגעה לחוזה קונקרטי מחייב בדבר הפרוייקט. העבודות שבלב העסקה יבוצעו לאורך שלוש שנים וכוללות הקמת סכר לאיגום מים, מאגר מים של מיליארד קוב, והכשרת שטחים חקלאיים בהיקף של 250 א' דונם.

"הפרוייקט לא הגיע אלינו בהפתעה. מדובר בהליך ארוך שנבנה לאורך זמן, והוא מבטא אסטרטגיה שדיברנו עליה בקבוצה כבר לפני שנתיים. זה מה שהחברה עושה בסופו של דבר, אנחנו לא יכולים ללכת לממשלת בריטניה ולנסות ולבצע פרוייקטים בשבילם, כי אין לנו ערך מוסף להציע במדינות האלו, באפריקה ובמדינות עולם שלישי לעומת זאת, איפה שקיימים האמצעים אך קיים היעדר של מימון וזרוע מבצעת, שם אנחנו מתחילים להתבלט", אומר פרנק. 

בואו לבחור את איש השנה שלכם: דירוג אנשי השנה של ביזפורטל יוצא לדרך - הצביעו והשפיעו (להצבעה לחצו כאן)

הקבוצה החלה לפעול באפריקה לפני כשנתיים. הפרוייקט הראשון שלה היה באחד המדינות במערב אפריקה, שם החלה לקדם פרוייקט הנוגע לאספקת מים באמצעות בארות תת קרקעיים לכפרים המקומיים. לאחר המוניטין שבנתה לעצמה החברה בעקבות פרוייקט הבארות, פנו אליה גורמים מדיניים מהארץ בה יבוצע הפרוייקט החדש עליו דווח היום. 

"הרבה חברות פרויקטיאליות סובלות מפיקים ושפלים, זה חלק מהעסק. מה שבדרך כלל קורה זה שבאים וחותמים על מכרז, מתחילים עבודה (פיק) ואז אחרי כמה שנים מסיימים את הפרוייקט ואז שוב פעם מחכים לפרוייקט הבא (שפל). מה שאנחנו עשינו היה לחתום על מכרזים במדינות קרובות ובמרווחים קצרים, ככה שיש לנו כאן עבודה ל-7-8 שנים הקרובות לפחות." 

מטרת הפרוייקט האחרון, מלבד כמובן להשיא ערך למשקיעים ולהמשיך במדיניות החברה שהיא הלא בראש ובראשונה למכור ולצמוח, הינה לסייע למדינה, ששמע לא נמסר מתאמים עסקיים, להגיע למצב של "Food Security" - כך אומר המנכ"ל, כלומר שתהיה מסוגלת לייצר את האוכל שלה עבור עצמה וללא צורך בייבוא חיצוני. 

פרנק: "מדובר במדינה שמייבאת כל שנה למעלה ממיליון טון אורז, אין לזה הצדקה. אין מחסור של מים זורמים במדינה, וכמו כן לא חסרים שטחי חקלאות, הדבר היחיד לו הם זקוקים זה מימון ומישהו שיבוא ויעשה את העבודה. התכנון שלנו הוא להגיע ולבנות שם סכר שיאפשר לאגם את המים. האגם שיווצר צפוי להסתכם בגודל של 250 אלף דונם, ועל הגדות האגם ניצור תשתית שתאפשר גידול מקומי של האורז, ובכך נסייע למדינה להתקרב אל חזון עצמאות המזון." 

בשנה האחרונה עלויות הייבוא הרקיעו שחקים, רק תשאלו את מנכ"ל חברת ההובלה הימית הישראלית  צים -10.29% צים 24.23 -10.29% סגירה:0 פתיחה:26.05 גבוה:26.11 נמוך:23.32 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , שנהנתה מעליות המחירים הללו ורשמה רווח היסטורי עבור חברה ישראלית בדוחות האחרונים. הגידול בעלויות השינוע העולמית נובעות בעיקר כתוצאה ממשבר הקורונה, שהוביל לפקקים עצומים בנמלים, לגידול רב בביקושים ואף להגבלות ביכולות השינוע - חלקן קשורות להגבלות בתנועת בני האדם ולבידודים. כל אותם התייקרויות מכבידות מאוד על אותן מדינות שלדברי המנכ"ל יכולות, אך עד כה לא הביאו עצמם לעצמאות המזון.

פרנק: "ברור שמשבר הקורונה הקשה. מה שצריך להבין הוא שבאפריקה ובמדינות עולם שלישית נוספות תמיד היו מחלות, גם לפני הקורונה, בהיבט הזה חלקם למדו להתמודד עם ההגבלות טוב יותר, לצורך העניין בלא מעט שדות תעופה באפריקה תמיד קיימת הייתה בדיקת חום טרם הכניסה לטרמינל. מה שהמשבר כן עשה עבור אותן מדינות היה לתת להן את אינסנטיב לדאוג לעצמותן הכלכלית, הן פשוט ראו את התייקרויות מחירי הייבוא, הבינו שהן לא צריכות להיות תלויות בו, ראו את הפרוייקטים שהקמנו ממילא במדינות אחרות ביבשת, וככה החלה ההתקשרות."

החברה פועלת בעיקר בתחום ההנדסה, כלומר, היא מגיעה אל המדינות בהם היא פועלת, ומתחילה לעבוד עם האנשים בשטח. לדברי המנכ"ל, החברה משתדלת שלא לבוא אל המדינות בדמות האדם הלבן שבא לגאול את מדינת העולם השלישי מיסורייה, כי אם לפעול בשיתוף פעולה עם המקומיים לצורך תכנון, הכנה ולסוף ביצוע של הקמת הפרוייקט עצמו. נוסף לכך, החברה פועלת גם להקמת מקורות מימון עבור המדינות בהן היא מבצעת את הפרוייקט.

פרנק: "אנחנו פועלים באופן הבא. בדרך כלל מה שקורה הוא שנלך למדינה מערבית מסויימת, לצורך העניין מדינה באירופה, ונחתום על הסכם עם הגורמים המדיניים במסגרתו נתחייב לקנות ולייבא אחוז מהותי מסויים מהמוצרים הזקוקים לנו להקמת הפרוייקט מהמדינה איתה התקשרנו. בתמורה נבקש ערובה עבור המימון אותו נצטרך לצורך הפרוייקט. לאחר מכן ניקח את הערובה הזאת לבנק במדינה אירופאית אחרת, ונבקש הלוואה עבור אותו פרוייקט ועבור אותה מדינה (באפריקה) כנגד הערובה. חשוב להבין שבמקרה הזה, ברן לא לוקחת את ההלוואה עבור עצמה, בשיטה הזאת אנחנו מצליחים לנתק את עצמנו באופן כמעט טוטאלי מהסיכונים - הלוואה היא עבור המדינה המבצעת, וכנגד עלויות הפרוייקט." 

כאשר ברן מגייסת את חבילת המימון באופן הנוכחי, ברוב המוחלט של המקרים היא מצליחה להעמיד אותה בצורה שתהיינה אטרקטיבית עבור המדינות המבקשות את הפרוייקט. לדברי המנכ"ל, ברגע שפוליסת הביטוח עבור חבילת המימון מגיעה ממדינה אירופאית אל בנק אירופאי, אותו הבנק לא מעריך את הסיכון שבהעמדת החבילה כלפי מדינת העולם השלישי, כי אם כלפי המדינה שהעמידה את הפוליסה, ולכן מעניקה את חבילת המימון בפרמיה זולה יותר. 

פרנק: "מלבד לכך שמדובר בפרוייקטים שאנחנו גאים בהם מאוד, בייחוד כי הם מייצגים את דבקות החברה במדיניות שהעמידה לעצמה, מדובר בפרוייקטים שאמורים להיות רווחיים מאוד עבורנו. בסופו של דבר ביצוע של פרוייקטים כאלו בדרך כלל צורך זכייה במכרז, וזה משהו שאנחנו פשוט לא יכולים לעמוד בו. אם היינו צריכים לגשת למכרז עבור הפרוייקט, במקרה הטוב היינו מפסידים בו לקבלן מסין שהיה מציע מחיר טוב מאיתנו, כזה שכנראה היה הפסדי עבורו, או במקרה הרע היינו זוכים במכרז בעצמו, אך שוב פעם, במחיר הפסדי" 

"ההתקשרות באופן שבו אנחנו מבצעים אותה, מאפשרת לנו לבצע את הפרוייקט בצורה שמתלמת יותר עבורה המדינה שמבקשת אותו, כאשר בו זמנית אנחנו מצליחים לחסוך למדינה בעלויות הפרוייקט דרך חבילות מימון שהן כאמור זולות יותר, וכן להשיא רווח לעצמנו שבסופו של דבר עולה על הרווח שהיינו מקבלים לו היינו זוכים במכרז להקמת הפרוייקט, גם אם לא במחירי הפסד."

מבחינת היקפי הפרוייקטים, הפרוייקט הראשון בו זכתה החברה, האחד בו פועלת לאספקת מים באמצעות הבארות, היווה עבורה את הפרוייקט הגדול ביותר בו זכתה, בהיקף של כ-200 מיליון יורו, כך נמסר לנו על ידי המנכ"ל. בפרוייקט האחרון בו זכתה, עליו דיווחה לאחרונה, צופה החברה הכנסות כפולות מכך, כאשר היקף הפרוייקט מוערך על ידה בסדר גודל של כ-400 מיליון יורו. 

לפני כשנה וחצי, ביוני של שנת 2020 החלה להתקשר הקבוצה עם חברת מקורות, כאשר הדרקטיב היה לפעול בשיתוף פעולה בין החברות, ברן מוצאת את הלקוחות, חותמת על הפרוייקטים ומארגנת את חבילות המימון, ומקורות תורמת את הידע שלה בתחום הנדסת המים. 

פרנק: "יש לנו שיתוף פעולה מאוד טוב עם מקורות. היא כמובן חברה ממשלתית אז לא תמיד היא יכולה לפתח פרוייקטים כשהיא בחזית כי היא פשוט לא מעוניינת בכך. מנגד, היא מעדיפה למכור שירותים כי יש לה המון ידע וניסיון בתחום הטכנולוגיה בכל הקשור להנדסת מים. לרוב אנחנו משתפים איתם פעולה כשהם לצידנו או מאחורינו. קיימות כמה פרוייקטים שאת שמם לא נציין בה מקורות הייתה מעורבת יותר, אך חשוב לציין שכרגע לפחות היא אינה לוקחת חלק בפרוייקטים שלנו באפריקה"