המשקיעים גילו את הקומיקס: 3 מ' על סופרמן מ-1938; לפנות מקום בתיק?

שני ספרי קומיקס מעלי אבק נמכרו השנה בלמעלה מ-3 מיליון דולר כל אחד. האחד, פרק 15 של סדרת Amazing Fantasy מ-1962 בה הופיע לראשונה ספיידרמן. השני, מ-1938, הבכורה של סדרת Action Comics בה העולם התוודע לראשונה לסופרמן, לפני ששידרגו אותו לטאלנט ברמת סדרה משלו. אולי בהשראת שוק ה-NFT, נראה כי תחום האספנות הופך ציני עוד יותר ומשקיעים, או "פליפרים" אם תרצו שמו, גם אותו על הכוונת. יש מי שמדגיש את הספקולטיביות שבהשקעות מסוג זה, אחרים חושבים שדווקא יש להם מקום מסוים בפורטפוליו.

ההיגיון המנחה ברכישת קומיקס, תקליט, תמונה, משחק וידאו ישן (סופר מריו וזלדה שנמכרו למשל השנה במיליוני דולרים), או למעשה כל פריט אספנות שהוא, גורס כי בצד השני יהיה מישהו שבאמת ירצה אותו – או שהוא מזדהה עם ה"רעיונות" או ה"ערכים" של אותו החפץ, או שיש לו ערך נוסטלגי עבורו, אולי הוא פשוט מוצא בו יופי אסתטי וכו'. את הביקושים הכנים האלה אפשר לנצל כדי להוריד פריט מסוים מהשוק, לשמור אותו אצלך, לחכות לעליית הערך גם אם אין לך עניין בו, ולגרוף רווח.

בואו לבחור את איש השנה שלכם: דירוג אנשי השנה של ביזפורטל יוצא לדרך - הצביעו והשפיעו (להצבעה לחצו כאן)

מארק מייקלסון קנה עותק של הפרק הראשון בסדרת סופרמן מ-1939 ב-1,000-2,000 דולר ארבעים שנה לאחר שיצא לאור, ב-1979. הוא באמת אהב את הסדרה. השנה הוא ראה את שגעת המחירים. כמובן שהעותקים הללו הפכו נדירים יותר ויותר – גם אם הודפסו במאסה גדולה אז, בארצות הברית ובכלל בעולם היו פחות אנשים. רוב אלו שכן החזיקו אז בעותק – כבר זרקו אותו לפני עשורים. עם עניין מחודש בקומיקס ובסדרה, המחירים עלו ומייקלסון העמיד את העותק שלו למכירה – הוא כבר קיבל הצעות עבור למעלה מ-2 מיליון דולר.

אחת הסיבות לאותו עניין גובר הוא עליית קרנם בכלל של גיבורי העל בשני העשורים האחרונים. אמנם נבחרת הפוליטיקלי קורקט והגיוון האתני בסרט החדש של מארוול היא פלופ מגוחך, אבל רק עכשיו יוצא לאקרנים הסרט המי יודע כמה של ספיידרמן, זכורה ההצלחה המאסיבית של "הנוקמים", וכל כמה זמן יוצא סרט גיבורי על חדש. לפי סטפן פישלר מ- ComicConnect ההשקעות הגדולות של הוליווד בסרטים הללו גורמים לכך שסופרמן לא הולך לשוק מקום.

המחירים המפוצצים ניתנים לקומיקסים ממה שמכונה תור הזהב, בין 1938-1956, או תור הכסף, בין 1956-1970. מאט נלסון, נשיא חברת דירוג פרטי אספנות, לרבות קומיקסים יד שניה, Sarasota אומר שגם הקומיקסים משנות ה-70 וה-80 הולכים וצוברים פופולאריות, והיום חלקם נמכרים במתחת לאלף דולר ששווה לקחת בחשבון. באחרונה הקומיקס הראשון בסדרת צבי הנינג'ה מ-1984 נמכר ב-245 אלף דולר. פישלר אומר גם שארצות הברית אולי מדפיסה עוד כסף כדי להתמודד עם המשבר הבריאותי, "אבל הם לא יכולים להדפיס עוד עותקים מהפרק הראשון בסדרת סופרמן".

אז איפה בין כל הגיקים נכנסים אלה שרק רוצים לגזור קופון, ונמצא אם כן הקשר לעולם ההשקעות? חלק מהמומחים אומרים שגם כשמדדי המניות בעליות, יש מי שמחפש נכסים פיזיים, בעיקר לנוכח חוסר הוודאות מהקורונה. יועץ ההשקעות פטריק לאך מצביע על כשל עיקרי בהסתכלות על קומיקס או בכלל פריט אספנות כשהשקעה, אם בונים רק על עליית הערך: זו לא מניה אז דיבידנד לא תקבלו ממנה, זה לא נדל"ן מניב אז דמי שכירות לא ישלמו לכם בסוף החודש.

לעומת בארט ברוור מחברת Global Financial Advisory Services מעדיף להסתכל דווקא על שוק היעד של האספנים שניתן למכור להם בצד השני. הוא אומר שלפרטי אספנות יש תפקיד קטן בתיק מאוזן. לדעתו, אפשר להשקיע בהם לא יותר מ-5% מסך התיק. השקעה "אקזוטית" הוא קורא לזה וטוען שהוא מסתכל על התחום כמו "על משהו מעולם השווקים המתפתחים". כמובן, אלה לא השווקים המתפתחים עם השקעות העתק וקצב הילודה הגובר. אלה קומיקסים.

למי שההרפתקה הזו בשבילו, יש כמה כללי אצבע שמסמנים האספנים: הכל תלוי כמובן בפריט ובמצבו. הפרק הראשון בכל סדרת קומיקסים אמור להיות המבוקש ביותר, או פרק בו לראשונה מופיעה דמות פופולרית (לבטח אם עוד אין לה סדרה משלה – כמו בדוגמה של סופרמן וספיידרמן). "עותק פגום יכול לגרוע אלפי דולרים", אומר נלסון. מה זה פגום? אפילו כפל קטן בפינת הקומיקס. שום דבר שיקשה על הקריאה – כן על המכירה.