אפקט האומיקרון: הדולר קופץ ב-1.4% ונסחר תמורת 3.158 שקל

אחת ההשפעות היום של בהלת האומיקרון בעולם, שמובילה את השווקים בארץ ובחו"ל לירידות של 2%-3% היא היחלשות של השקל מול הדולר. בשעה זו הדולר נסחר תמורת 3.1578 שקלים, עלייה של 1.4% נכון לזמן כתיבת שורות אלו. גם האירו מתחזק מול השקל ונסחר תמורת 3.5605 שקלים נכון לעכשיו.<

דולר שקל רציף -0.7% דולר שקל רציף 3.7 -0.7% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:3.73 נמוך:3.7 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:
דולר ארה"ב -0.13% דולר ארה"ב 3.73 -0.13% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:0 נמוך:0 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  > לשער הדולר היציג לחצו כאן
אירו שקל רציף -0.04% אירו שקל רציף 3.85 -0.04% בסיס:3.85 פתיחה:0 גבוה:3.9 נמוך:3.85 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:

בלידר שוקי הון אומרים כי "נהוג לחשוב שעודף בחשבון השוטף תומך בייסוף בשקל,  נתוני בנק ישראל לגבי הפעילות בשוק המט"ח לא תומכים בהשערה זו. עיקר ההשפעות על שע"ח מגיע מגופים מוסדיים (בדרך כלל מכיוון מכירות). גם תושבי חוץ משפיעים, סקטור אשר כולל גם השקעות ריאליות וגם פיננסיות. עד כה בנק ישראל "נלחם" נגד אותם כוחות לייסוף, אך מעורבותו צפויה לקטון. בתרחיש קיצוני של ירדה חדה בשוקי המניות, מוסדיים צפויים לרכוש מט"ח וסביר גם להניח ירידה חדה בהשקעות הריאליות בישראל - תרחיש זה אפשרי, אם וכאשר השווקים יתחילו לצפות להעלאת ריבית יותר אגרסיבית".

בואו לבחור את איש השנה שלכם: דירוג אנשי השנה של ביזפורטל יוצא לדרך - הצביעו והשפיעו (להצבעה לחצו כאן)

לקריאה נוספת:
>>> "אני לא אתפלא אם הדולר ירד מתחת ל-3 שקלים"

לפני כשבועיים, כאשר הדולר ירד מתחת לרף של 3.1 שקל, בנק ישראל שוב התערב ורכש על פי ההערכות 100 מיליון דולר, וזאת למרות שהוא כבר סיים כזוכר באוקטובר את מכסת תכנית רכישת המט"ח בהיקף 30 מיליארד דולר, אך אמר כי במידת הצורך יוסיף להתערב בשוק - כפי שאכן קרה, שכן בנובמבר סך הרכישות הוכפל ל-4 מיליארד דולר לעומת 1.75 מיליארד חודש קודם לכן.

לאחרונה התפרסם מחקר של איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים ולפיו למעלה מ-50% מהחברות העידו כי שער הדולר הינו חסם משמעותי בהמשך הייצוא של הטכנולוגיה הישראלית לעולם ובקושי להעסיק עובדים בישראל. 57% הוציאו פעילות לספקים בחו"ל לצד והעלאת מחירים.

"חששם של בכירים בתעשייה מפגיעה בייצוא נובע משום שאם שער השקל ימשיך להתחזק אל מול הדולר, הוא עלול להוביל להתייקרות משמעותית של מוצרי הטכנולוגיה הישראלים ביחס למתחריהם ברחבי העולם, כך שחברות בחו"ל פשוט יעדיפו לוותר על הטכנולוגיה הישראלית היקרה לטובת פתרון זול יותר ואיכותי פחות ממדינות אחרות. כמו כן עולה מהמחקר כי הקפיצות בשכר של עובדי ההייטק בישראל, מובילים ומעודדים העסקת כוח אדם זול יותר בחו"ל", כך נכתב בהודעה שהפיץ האיגוד.

הדברים מעט אירוניים שכן ההשקעות הזורמות להייטק הישראלי, בעיקר חברות יצוא השירותים, הם אחת הסיבות להתחזקות השקל. כמו כן ניתן לטעון שאם הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר של חברות אחרות - הבעיה היא בהצעת הערך של החברות הישראליות שהשמיעו טענות שכאלה. ייצוא ההייטק הישראלי הוא אכן הקטר של המשק, אך אינו זקוק ממש לתמיכה. מי שנפגעים יותר מהשקל החזק הם יצואני הסחורות מהתעשייה המסורתית יותר, ועל כן כפי שסבורים חלק מהמומחים ככל שיוחלט על תמיכה ממשלתית ליצואנים יש לבחון את הדברים ברמת הסקטורים הספציפיים ולהמנע ממתנות למי שלא באמת זקוק להן.