קרנות אקטיביות ופאסיביות: מה ההבדלים והאם ניתן להשוות תשואות?

ליאור כשריאן ממגדל, רפי ניב ממיטב ומשה אלמוג מקסם על היתרונות של כל סוג קרנות; הגמישות לטובת המנוהלות, הפאסיביות עדיפות לנישות וטרנדים בראשיתם
 | 
telegram
(3)


בסוף 2021 נוהלו כ-400 מיליארד שקל בתעשיית קרנות הנאמנות. 25 מיליארד שקל נכנסו במהלכה לקרנות האקטיביות (מנוהלות), ובקרנות הפאסיביות (קרנות סל וקרנות מחקות) גויסו 12 מיליארד שקל. הדיון הוותיק על איזה מוצר עדיף מבחינת התשואות ממשיך ללוות את השוק, אך לא בטוח שבהכרח חייבת להיות תחרות בין השניים. ליאור כשריאן, מנכ"ל הקרנות של מגדל שוקי הון, חושב ששני הסוגים צריכים להיות בתיק של כל משקיע, וכך הוא עושה גם כן. "ככה מנטרלים את הסיכון", הוא טוען בשיחה עם ביזפורטל. משה אלמוג, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקסם קרנות נאמנות, מסכים.

עוד נחזור לשניהם, ראשית נזכיר בקצרה כי בקרן אקטיבית המניות ורמה החשיפה להן נבחרת על ידי מנהל השקעות, ואילו קרנות פאסיביות עוקבות אחרי מדדים קיימים. רפי ניב, מנכ"ל מיטב תכלית קרנות נאמנות מסביר כי "לכל גוף ובית השקעות מנהל מחלקת מחקר – שם עושים אנליזה והמטרה בסופו של דבר היא לבחור לקרן המנוהלת מניות שינצחו את השוק. מסתכלים בכל מניה על מה החברה עושה, באיזה שוק – אם צומח או לא, מה שיעורי הצמיחה והרווחיות שלה עצמה, האם היא מחלקת דיבידנד או לא, איך היא ביחס למתחרות. רגולציה באזורי הפעילות של חברה כלשהי – גם על זה מסתכלים, וזה גורם סיכון שצריך להיכנס לשקלול במחיר היעד של המניה. למשל, אם אתה קונה חברה סינית צריך לקחת בחשבון שהרגולטור שם יכולה להתערב, כמו שהוא באמת עושה, וזה יכול להשפיע על הרווחיות של החברה, והשקיפות שם פחות גבוהה.

"לעומת זאת, בקרן פאסיבית אין את השיקול דעת הזה – אם מניה סינית נמצאת במדד שהקרן בו השקעת מחקה אותו, אז אתה חייב להיות חשוף אליה. כלומר, בקרנות מנוהלות הסיפור הוא לא רק מה לקנות, אלא גם מה לא לקנות ומה להחזיק במשקל יתר או חסר. נכון שבפאסיביות אפשר לעשות מדדים תמטיים, אבל ברגע שהחלטת על החוקים והמתודולוגיה - אתה רץ עם זה ולא יכול לשנות".

כותרת ראשית

- כל הכותרות

מה היתרון בקרן פאסיבית?
"במוצרים הפאסיביים אפשר להגיע ליותר השקעות טרנדיות מאשר במוצרים מנוהלים. באחרונים יש פחות דברים נישתיים בעוד שבפאסיביים לכל דבר כמעט יש מוצר. למשל, אם בשנה שעברה שוק השבבים היה מאד חזק אתה די בקלות יכול להיחשף אליו דרך קרנות פאסיביות. במנוהלות, גם אם מנהל מאמין בתחום הוא יוכל להשקיע בו 10%, 15%, 17% לצורך העניין – כלומר יש פחות מיקוד, ויותר ניהול. כך אפשר לעשות גם דרך הקרנות הפאסיביות עם תחומים כמו סייבר ואנרגיה מתחדשת, לצד השקעות במדדים רחבים יותר. עוד יתרון לא מבוטל שצריך לקחת בחשבון הוא שהקרנות הפאסיביות זולות יותר – דמי הניהול יכולים להיות נמוכים ב-5-7% מבקרנות המנוהלות".

אלמוג: "כשם שאתה בעצם קונה מדד, אתה יודע מראש מה קנית, מה תאריך העדכון של המדד ומהם הפרמטרים, מה המשקל שקל מניה בכל רגע נתון".
כשריאן: "במוצרים הפאסיביים הכסף מושקע כל הזמן, בעוד שבאקטיבי אפשר לומר שזה מתחלק בין 90% נכסים ל-10% מזומן. כך, כשהשוק עלה, יכול להיות שהחשיפה הגדולה יותר לנכסים היא שתיצור בקרן הפאסיבית תשואה עודפת על פני הקרן המנוהלת המתחרה. ומנגד, כשהשוק ירד, זה יהיה לטובת הקרנות המנוהלות".

איזה יתרונות יש לקרן אקטיבית?
אלמוג: "אמנם יש הגבלות למנהל הקרן, והן כתובות בתשקיף שלה, אבל היא נתונה כאמור לשינויים.  אם אני קונה קרן 80-20 אני סומך על מנהל ההשקעות שיחלק את אותם ה-80% ברכיב האג"ח בין ממשלתי לקונצרני, וב-20% של המניות בין ישראל לחו"ל. למשל, למנהלי קרנות במרץ 2020 כשהשווקים נפלו עם פרוץ הקרונות הייתה דינמיות לגבי איזו מניה למכור, בעוד שמי שהשקיע בקרנות הפאסיביות מכר את כל המדד שאחריו עקב.

"מנגד, כשבאו העליות, יכול להיות שמנהל הקרן האקטיבית הקטין את החשיפה למניות שדווקא עלו יותר – כך שכל יתרון יכול גם להיות חסרון. תמרונים בין שינויים רגולטוריים הם אכן הזדמנות ליתרון. למשל, קרן מנוהלת על מדד תל אביב 125 שמורכב מכמה סקטורים – אם יש שינוי רגולטורי על אחד מהם באקטיבי אפשר להקטין אליו חשיפה, אבל כרגע אני לא רואה דבר כזה".

ניב: "בדרך כלל בקרנות הפאסיביות הסיכון יותר גבוה, גם לעומת המקבילה האקטיבית מעצם העובדה ש'יושבים' על המדד ומושקעים בו ב-100%. במנוהלות אפשר להגדיל את רכיב המזומן, להכנס למניות דפנסיביות. הרבה פעמים מי שישקיע במוצר מנוהל יהיה אדם שלא מעוניין לעשות שינויים כל הזמן וסומך על מנהל השקעות – הסבלנות הזות בעצמה יוצרת יתרון מבחינת מיסוי, כי לא כל הזמן קונים ומוכרים את הקרן ויוצרים אירוע מס. כדאי גם לציין שבשונה מלפני עשור, אז הייתה עדיפות דרמטית לקנות המנוהלות, כיום המוצרים הפאסיביים כל כך התפתחו, יש קרנות מתוחכמות שמשקללות פקטורים, ואת קרנות הסמארט בטא, כך שגם הפאסיבי הוא כבר חצי מנוהל".

רפי ניב (צילום: יח"צ)

אפשר למתוח קו ולומר שסוג אחד מתאים למשקיע בפרופיל מסוים והשני לפרופיל אחר?
"לצעירים שיותר חיים טרנדים ומגמות בשוק ויכולים לעשות מעבר מקטגוריה כזו לאחרת, מוצרים פאסיביים בסקטורים ספציפיים יכולים להתאים. מי שרוצה להשקיע בתחומים ספציפיים וחושב שהוא יודע לזהות טרנדים יוכל למצוא מוצר פאסיבי שיתאים לו. מי שמחפש ניהול ארוך טווח יותר ומעוניין שמנהל השקעות יעשה עבורו את האלוקציה והשינויים – קרן אקטיבית היא התשובה. צריך לציין שגם בקרנות הפאסיביות יש מוצרים לטווח הארוך. שני הסוגים יכולים להתאים לכל אחד – כל אחד צריך לדעת מה רמת החשיפה שלו למניות ולא לעשות שינויים תכופים כי הוכח שקשה לתמן את השוק. זה הדבר הכי חשוב".

אלמוג: "מבחינת רמת הסיכון, אפשר למצוא רמות שונות גם באקטיבית וגם בפאסיבית, כך שמבחינת הסבלנות לסיכונים אי אפשר לומר שסוג אחד מתאים יותר למשקיע כזה או אחר. מה שכן אפשר לשאול הוא האם אני מעוניין במוצר 'טהור' – מניות בלבד, אג"ח בלבד. אם כן, אשקיע בקרן פאסיבית. אם אני רוצה שילוב, כאן יש מקום גדול לקרנות האקטיביות. אפשר גם לנסות ליצור לבד שילוב בתיק בין מוצרים טהורים – אבל אז העבודה עליך. אצל המשקיעים בקרנות הנאמנות בארץ אנחנו רואים שבמניות חו"ל הקרנות הפאסיביות שולטות, ואיפה שיש שילוב הקרנות האקטיביות פופולריות יותר".

יש זמנים בשוק שיותר טובים לסוג מסויים? למשל, שנה שבה ריבית הפד עולה 3-4 פעמים.
ניב:"אני לא חושב שיש יתרון בנקודת זמן למנוהל או לא מנוהל. יש אגדות אורבניות בנושא. בכל עת, משקיע רציני צריך לבדוק כשהוא קונה קרן סל או מחקה מה עומד מאחורי המדד, מי עורך אותו, מה תנאי הסף של המדד".

יש תשובה פשוטה לשאלה איך נראו התשואות בארץ של הקרנות המנוהלות מול הפאסיביות? הרי יש הרבה מוצרים שונים, אבל ניתן לדבר על ממוצע?
ניב: "ממוצע הוא נתון שאני לא אוהב כי הוא מושפע מקריאות קיצוניות. כדי לנסות להשוות אפשר להסתכל על מדד ת"א 125, שהוא המדד הרחב בבורסה שלנו, לקחת את קרן הסל המחקה שלו, ומולה את הקרן המנוהלת שמורכבת ממניות לארג' קאפ ומיד קאפ – אלה שבמדדי ת"א 35, 90 ו-125. בהשוואה כזו נגלה שבאקטיביות התשואה היא 40% ובפאסיביות כמו המדד – 31%.

"לפי אותה ההשוואה, ב-3 שנים, הממוצע הוא 88% במנוהלות ובפאסיביות 59% - כמעט 30% פער, שזה יותר מ-10% בשנה בממוצע. בקרנות האקטיביות על מדד 125 מנוהלים 5 מיליארד שקל בעוד שבפאסיביות זה 12 מיליארד שקל. שם זה מתחלק בין 40% של המוסדיים, שבשביל לעקוב אחר מניות מדד ת"א 125 לא משלמים דמי ניהול, כי אסור להם, לבין 60% של משקיעים פרטיים.

אלמוג: "אני לא חושב שאפשר להשוות. קרן מנוהלת בקטגוריה של לארג' ומיד קאפ אולי מתיימרת להיות על מדד ת"א 125 אבל הן רק 75% מושקעות שם. זה לא יהיה להשוות תפוחים לתפוחים. כנראה שרוב התשואה העודפת הגיעה מאותם 25% נותרים בקרנות המנוהלות, שיכולות להיות מניות יתר, כאלה בשווי נמוך שנתנו תשואה גבוהה".

כשריאן: "אם הייתה קרן מנוהלת שהייתה מחוייבת להיות ב-100% על מניות תל אביב 125 אז אפשר היה להשוות ולראות אם המנהל בקרן האקטיבית ידע לבחור את הניירות הנכונים במדד. אבל אגיד יותר מזה – הייתי בודק לא רק את התשואה אלא גם את סטיית התקן של אותו מנהל. הרי הוא כול היה לקחת לתוך ה-125 גם 10 חברות ולעשות תשואה עודפת כי הוא בחר רק בנקים ונדל"ן מניב כל הקרן. אז סטיית הקרן הייתה הרבה יותר גבוהה, הסיכון לא אותו סיכון, ואולי זה עבד לא בשנה מסויימת אבל צריך לבחון את המנהל לאורך זמן.

"בשוק הישראלי ההשוואה הזו פחות עובדת כי לא משווים בעיקר לבנצ'מרק אלא לקרנות באותה קטגוריה וכולם מנסים להתבלט בה ולקחת את התשקיף הכי גמיש שאפשר כדי להכות את המדד. אם הבאתי באותה סטיית תקן תשואה יתר אז מילא".

גיוסים ופדיונות אמורים לעניין אותי כמשקיע בקרן על הביצועים, או שזה נתון שיפה רק לכתוב ההשוואה בין החברות?
ניב: "זה לא משפיע".

אלמוג: "זה אולי ישפיע תלוי בסגמנט. קרן שגייסה 2 מיליארד שקל ומשקיעה בארצות הברית – זה לא אמור לעניין אותך, כי יש בוול סטריט סחירות ואין בעיה. לעומת זאת, אותו סכום שיגויס לקרן מנוהלת על אג"ח קונצרני בארץ, יכולה להשפיע על המחירים כי השוק פה קטן יותר ויש תקופות שיש פחות הנפקות אג"ח ופחות היצע. לשם כך מנהל הקרן יחזיק יותר מזומן או אג"ח ממשלתי, כמה שהתשקיף מאפשר לו, ויכול להיות שהביצועים של הקרן בשוק שימשיך לעלות יהיו פחותים. בצד הפדיונות, זה לא צריך להיות שיקול אם להשקיע בקרן מסויימת, כי מנהל ההשקעות נשאר צמוד לתשקיף".

כשריאן: "ברור שכשיש כניסה אדירה למדד מסוים שהניירות בו לא מספיק סחירים זה משמעותי מאד. אם מחר נגלה שנכנסו למדד SME-60 סכומים עצומים, והניירות שם פחות סחירים מבת"א 125, ברור שאי-הסחירות תביא לעיוותים במחירים. במדדים הגדולים זה פחות רלוונטי. ככה גם בפדיונות במדדים פחות סחירים, העצמה של הנפילות יותר גבוהה. איפה שהסחירות לא גבוהה הייתי הולך למוצרים האקטיביים. יצוין שלמנהלי השקעות יש מגבלות גם מבחינת הנזילות אז בירידות יש להם יותר סבלנות.

ליאור כשריאן (צילום: פוטו פרג')

אמנם צומצמו הקרנות האקטיביות באותה הקטגוריה, שההבדלים ביניהן היו מינוריים, ועדיין משקיע בארץ יכול לחשוב שהניסיון של התעשייה האקטיבית להתברג בדירוג הביצועים של הבנקים, שמשווקים אותה ללקוחות, עדיין הוא שקובע את חוקי המשחק – ובמוצרים הפאסיביים אין את המשחק הזה.
ניב: "זה ילך ויעלם בעקבות הצמצום. הקרנות הכוכבות תהיינה אלה שלאורך זמן, ולא בטווחים הקצרים, משיגות ביצועים טובים – לא רק תשואות אלא תשואות מותאמות סיכון. יהיה למשקיעים יותר קל עכשיו לבחור את הקרן הטובה יותר גם דרך הבנקים, וגם באופן עצמאי. לפני כן הרבה פעמים הייתה קונה חתול בשק כי בטווח הקצר הצטיינו ובארוך אכזבו".

אלמוג: "תמיד צריך לבחון לאורך זמן ארוך את איכות ניהול ההשקעות. זאת למעט סקטורים שלא היו קיימים לפני 10 שנים – רכב חשמלי, אנרגיה ירוקה, כל אלה לא היו מפותחים דיים כסקטורים בזמנו".

אגב, מטאוורס זה נחשב לסקטור חדש?
אלמוג: "הוא יוצר תת סקטור בפני עצמו, יש שיגידו תת-תת-סקטור. עם הזמן תראה עוד מדדים וחברות שההתמחות שלהם תהיו במטאוורס".

אין דיליי בניהול האקטיבי של זיהוי טרנדים? אם אצל משקיעי הריטייל השטח גועש סביב טכנולוגיה מסוימת או קבוצת מניות, ייקח פחות זמן עד שיצרו סביבן מדד ואז קרן פאסיבית עליו, מאשר קרן אקטיבית?
אלמוג: "לתוך קרן שכבר קיימת מנהל יכול להכניס מניות באותה מהירות. ברמה למעלה, של חברת קרנות הנאמנות עצמה, תהיה עדיפות קודם להשיק מוצר פאסיבי על הטרנד. היכולת להיחשף בקרנות הקיימות מפחיתה את הדחיפות שבהשקת מוצר מנוהל חדש לאותו הטרנד".

כשריאן: "בשלבים שבהם טרנד עדיין בחיתולים, למנהל השקעות מסובך לנתח מי מהחברות שפועלות בו היא טובה יותר. גם המשקיעים עצמם יעדיפו בשלב שכזה בתוך הטרנד פיזור כדי לגדר את הסיכון. ככלל, ככל שאתה יורד לרזולוציות יותר מדויקות הערך המוסף של הפאסיבי משמעותית גבוה יותר. ללכת ולנתח 40, 50 או 80 חברות זה מסובך ולא יעיל. להשקיע כמקשה אחת זה יותר נכון במצבים כאלה כי הרבה פעמים בתוך הטרנד אם 'הולך' לחברה אחת – כל הסקטור עולה".

תגובות לכתבה(3):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    משנה בית ההשקעות
    לרון 20/01/2022 16:24
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ולא סוג הקרן,סוג הקרן מבטא אך ורק את הסיכון ,לא צריך כתבת ענק ועוד כשהריבית נמוכה והשוק בשמיים,עדיין!לכתבה כזאת יש לצפות בתחתית מפולת שתבוא גם תבוא,ילין זה היהלום שבכתר
    סגור
  • 2.
    הקרנות המחקות הן התשובה לניהול השקעות לטווח ארוך (ל"ת)
    חבורת אינטרסנטים 20/01/2022 12:54
    הגב לתגובה זו
    2 0
    סגור
  • 1.
    מילים כדורבנות.
    רז 19/01/2022 14:01
    הגב לתגובה זו
    2 0
    מחזיק קרנות אקטיביות+פאסיביות של מגדל וקסם שנים. רחוק מלהתלונן.:)
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות