עד כמה הקורונה פוגעת בכלכלה והאם צריך לתת מענקים לעסקים?

מאומתים יושבים בבית. מבודדים יושבים בבית. אולי הם עובדים, אולי לא. פאוזה מהעבודה זה לא סוף העולם. וגם - לא כולם יכולים לעבוד מהבית. ובכלל – איך אפשר לעבוד כרגיל כשהילדים בבידוד. החודש האחרון הוא קטסטרופה בשוק העבודה, כמות ימי המחלה-בידוד שנלקחה במשפחה ממוצעת היא על פי הערכות מוקדמות לפחות שלושה ימים. ממוצע ימי המחלה בשנה הם 4-5 ימים. חודש אחד מתקרב לממוצע. זה המון.

גם שוק הקניונים קיבל סטירה גדולה והעסקים, בצדק מבחינתם, דורשים פיצוי. באוצר אומרים – "זה אירוע חד פעמי אם השלכה על תקופה מוגבלת" והם גם צודקים. אבל הסיבה שהגישה של האוצר היא כזו בניגוד לעבר, היא אחרת – המשרד פעל בכזו רשלנות ואפילו טמטום בפעם הקודמת כשניתנו מענקים שהם מפחדים לתת שוב. בפעם הקודמת הם נתנו לפי פרמטרים לא רלבנטיים, הם נתנו יותר מדי, וכולנו שילמנו מחיר גדול על כך. יש גופים רבים במשק – קטנים כגדולים שמעולם לא הרוויחו כמו שהם הרוויחו בשנתיים האחרונות – הפרחים לפקידי האוצר. המענקים הניבו להם רווחים הרבה מעל מה שהם הפסידו מהקורונה.

אז באוצר אומרים STOP, אבל, לא בטוח בכלל שזה יחזיק מעמד. הם יישברו, הפוליטיקה מנצחת. אלא שהשאלה הבאמת חשובה היא איך האומיקרון על כל המכלול שלו - המאומתים, מבודדים, תורים - משפיע על הכלכלה. לא בחודש ינואר, אלא באופן כללי. התשובה קשורה כמובן לאיך שיתגלגל האומיקרון ואיך בכלל תתפתח הקורונה. אפשר לומר שההערכות כעת הן שהקורונה על המוטציות השונות שלה, היא כאן כדי להישאר. היא כאן כמו שמחלות אחרות כאן. נכון, אף אחד לא מבטיח את זה, הקורונה יכולה לצאת במוטציות אלימות בהמשך. אבל אם נתייחס לדעה הרווחת, הרי שהקורונה תהפוך למחלה קרובה למחלות אחרות. אולי נצטרך חיסון קבוע, אולי נישב בבית כמה ימים בשנה. מחלה.

מחלה של עובדים משפיעה על הכלכלה ועל המשק. יש השפעה ישירה – פחות פריון במקום העבודה בגלל המחלה, יש השפעה עקיפה – תרופות, חיסונים, עומס על מערכת הבריאות. באופן גס יום מחלה של העובדים מוערך בכ-1-1.5 מיליארד שקל של עלות ישירה. של פגיעה בפריון. ההערכות הן שהעלות הכוללת למשק היא לפחות ב-50% יותר – זה נע במתנד של 1.5 מיליארד עד 3 מיליארד שקל.

וכאן צריך להכניס הערכה של מספר ימי המחלה. ימי המחלה הממוצעים בשנה הם 4-5 ימים, אם הקורונה כאן כדי להישאר ייתכן שימי המחלה יעלו ב-2-3 ימים. שוב, בהנחה שמדובר במחלה כמו יתר המחלות. חלק לא רואים את זה כעת, אבל זו הציפייה בהמשך.
2-3 ימי מחלה מבטאים עלות למשק של בין 3 ל-9 מיליארד שקל. בואו נתייחס לסוג של האמצע – 6 מיליארד שקל. זה הרבה כסף, אבל מדובר בסופו של יום בכ-0.5% מהתוצר. הקורונה לטווח ארוך תיפגע בנו ב-0.5% מהתוצר. זה שקול לצמיחה של 1.5% במקום 2% בתוצר. זה לא מעט, אבל זו גם לא קטסטרופה.

אז תחת כל ההנחות האלו, אפשר להעריך שאם האופטימיים ייצדקו והקורונה בגרסתה המרושעת תעבור, הרי שיישארו עקבות, הם לא יהיו נעימות, אבל הן לא ייפגעו בכלכלה בצורה קשה. ואם כך – אז אביגדור ליברמן, שר האוצר, כנראה לא צריך לחלק מענקים שוב, אלא נקודתית - לכאלו שבאמת לא יכולים לצוף בגלל התקופה.