בנק ישראל בקול קורא לציבור לקבלת עמדות בנוגע ליעד האינפלציה

לאחר שנים רבות בהן יעד האינפלציה לא השתנה, ובמסגרת התכנית האסטרטגית עליה הודיע הנגיד לראשונה בספטמבר 2019, בנק ישראל בוחן האם להשאיר את יעד יציבות המחירים בהגדרתו הנוכחית, או האם רצוי לבצע בו התאמות. ככל שהבנק יגיע למסקנה שיש מקום לשנות את היעד הנוכחי הוא ימליץ לממשלה לפעול בהתאם.

כחלק מהתוכנית, פונה כעת בנק ישראל אל הציבור הישראלי - ארגונים, אנשי אקדמיה, חברות ואנשים פרטיים - להגיש חוות דעת על הנושא. חוות הדעת צריכה להתמקד ביתרונות ובחסרונות של יעד האינפלציה הנוכחי (עליית מדד המחירים לצרכן בקצב שנתי של 1-3%) ביחס לתנאי המשק בישראל, ובהתאמות אפשריות שונות כדוגמת טווח אחר, יעד נקודתי במקום טווח, יעד מקסימלי בלבד, מדד מחירים אחר, וכיו"ב. גבולה העליון של האינפלציה אותה הגדיר בנק ישראל עומד על 3%. במהלך 12 החודשים האחרונים הסתכמה העליה בשיעור מדד המחירים המקומי בכ-2.8%, קרוב מאוד ליעד. 

ישראל אינה המדינה הראשונה בעולם שמבצעת הליך שכזה, כאשר הליך דומה הסתיים ממש לאחרונה בבנק הפדראלי של ארה"ב, בבנק המרכזי האירופי ובבנק המרכזי של קנדה. עוד נמסר מבנק ישראל כי ההליך כולו מתבצע בראייה ארוכת טווח, לאחר שהחל  בתקופה בה האינפלציה הייתה נמוכה יחסית (כאמור ב-2019), והוא נמשך בימים אלה, לאחר מספר חודשים בהם קצב האינפלציה התגבר.

עוד מציין הבנק כי ההחלטות שיתקבלו בסופו של התהליך לא יושפעו מהאינפלציה בטווח הקצר, אלא מההערכה שתתגבש בבנק לגבי יעד האינפלציה שישרת את המשק הישראלי בצורה הטובה ביותר בעשורים הבאים.

לבסוף דווח כי מספר עבודות מחקר אותן ערך הבנק עתידות לצאת לאור במהלך שנת 2022 במסגרת ספר שבנק ישראל יערוך ויפרסם. עבודות אלו נידונו בכנס שערך בנק ישראל בשיתוף כלכלנים בכירים מהארץ והעולם. בנוסף, הבנק קיים כנס מחקרי בינלאומי, בשיתוף ה-CEPR, בהשתתפות חוקרים מהאקדמיה, כלכלנים מובילים מהארץ והעולם, ונגידי הבנקים המרכזיים של שבדיה, שווייץ וצ'כיה, ונשיא הבנק הפדרלי של ניו יורק. שלבים נוספים של התהליך יפורסמו בהמשך.