מלחמה תגרום למיתון עולמי? השפעות כלכליות אפשריות של הקונפליקט

הפלישה הרוסית לאוקראינה, לפי ההערכות, היא כמעט עובדה מוגברת. ההערכות גברו ביום שישי לאחר שג'ייק סוליבאן, היועץ לבטחון לאומי של הבית הלבן אמר ביום שישי כי התקפה רוסית באוקראינה, יכולה "להתרחש בכל יום", מה שגרר נפילות במדדים המובילים בוול סטריט.

מדינות מפנות את אזרחיהן מאוקראינה, אפילו ישראל מתכננת טיסות חילוץ, והאזהרות האמריקאיות עולות מדרגה. לפלישה כזו ישנן השפעות רבות, מעל הכל התוצאה החמורה ביותר של מלחמה היא חיי אדם ודם שנשפך לשווא. היא גם תפגע ביציבות פוליטית באירופה ובעולם כולו, ובנוסף, ישנן גם השפעות כלכליות רחבות היקף, מלבד הפגיעה הישירה בכלכלה האוקראינית שקרוב לוודאי תקרוס כמעט באופן מיידי. מה המשמעות של פלישה רוסית לאוקראינה מבחינה כלכלית עולמית?

מחירי האנרגיה והסחורות התחום הראשון שיפגע ובאופן מיידי הוא תחום האנרגיה. אנליסטים כבר צופים נסיקה של מחיר הנפט ל-120 דולר, ובשלב הראשוני הם כמעט בוודאות יעברו את רף ה-100 דולרים לחבית בפעם הראשונה מאז 2014. בנוסף, רוסיה היא ספק גז מרכזי לאירופה, ומחירי הגז צפויים לעלות בחדות.

עליית מחירי האנרגיה תפגע כמובן בראש ובראשונה באירופה שמתמודדת עם רזרבות גז ונפט נמוכות במיוחד ומחירי אנרגיה מתוחים עד הקצה. עלית המחירים עלולה לפגוע בכלכלה האירופית עם עליית מחירי הייצור, ירידה בצריכה של האזרחים המתקשים לעמוד במחירי החשמל שנמצאים בשיאי כל הזמנים ועוד. בתרחיש הגרוע ביותר, בו אספקת הגז והנפט מרוסיה תיפסק באחת, צפוי משבר אמיתי וחריף באופן מיידי. 

• הסכנה הגדולה - משבר נזילות, האם השווקים קרובים לשם?
• סימן מדאיג משוק האג"ח: האם המפולת תימשך?

אך גם שאר העולם יפגע. יש כלכלנים הסבורים שבתרחיש הגרוע ביותר צפוי מיתון עולמי כתוצאה מנסיקת מחירי האנרגיה. הם מסתמכים על תרחיש דומה משנות השבעים, כשהמשבר של מחירי הנפט גרם למיתון עולמי. יחד עם זאת, העולם, חמישים שנה אחרי אותו משבר, קצת יותר גמיש מבחינת ייצור אנרגיה, ודווקא פה ייתכן שפיתוח אמצעי אנרגיה חליפים שהתקדם מאד בשנים האחרונות יסייע להתגבר על המשבר. בנוסף התלות של העולם בנפט הערבי היה גבוה הרבה יותר מאשר זה של העולם כיום בנפט הרוסי. 

בנוסף למחירי האנרגיה, גם שוק הסחורות בכללותו עלול להיות מושפע לרעה, במיוחד החיטה והתירס, שרוסיה ואוקראינה, בעיקר האחרונה, הם בין היצרניות הגדולות בעולם שלהם. אוקראינה אחראית על כ-12% מייצור החיטה העולמי ועל כ-16% מייצור התירס

אינפלציה עליית מחירי האנרגיה והסחורות צפויה לפגוע כהשפעה משנית בנקודה הרגישה השניה שמרעידה את שווקי העולם בימים אלו - האניפלציה. יום לפני הנפילות ביום שישי עקב המתח הגאופוליטי, נפל הנאסד"ק מסיבה אחרת - נתוני האינפלציה הגבוהים בארבעים שנה. מחירי האנרגיה, חוץ מההשפעה הישירה על האינפלציה כמרכיב מרכזי במדד המחירים לצרכן, משפיעים גם באופן עקיף על כל שרשרת הייצור וההובלה. המפעלים המייצרים מושפעים ממחירי האנרגיה, החקלאים, התובלה הימית והיבשתית - לכולם העלויות יקפצו, ולפחות חלק מעליה בעלויות הייצור וההובלה תגולגל בסופו של דבר לצרכנים, מה שבתורו יעלה את האינפציה אף יותר. 

• סימן אזהרה? 3M חותכת תחזיות בגלל המכסים
• וול סטריט מתקנת: עליות של כ-1% בחוזים העתידיים; טסלה ואנבידיה יבלטו
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אגרות חוב ממשלתיות של ממשלת ארצות הברית אגרות החוב נחשבות "חוף מבטחים" בעיתות משבר ואי וודאות בשוק. לכן, לא פלא שמחיר האיגרות עלה, כלומר, התשואות ירדו, כאשר המשקיעים חיפשו מקום בטוח יותר להחנות את הכסף לאור ההפתחויות העולמיות. אולם זה קרה לאחר שביום חמישי חצו התשואות את רף ה-2% לראשונה מזה זמן רב. הסיבה לעליית התשואות ביום חמישי היא כמובן עליית מדד המחירים לצרכן והצפי שהפד יאלץ בעקבותיהם להעלות את הריבית בצורה אגרסיבית יותר. אם כן, יש לנו שתי השפעות מנוגדות. התגברות האי יציבות יכולה לגרום לעלייה בביקושים וירידה בתשואות, מצד שני התגברות האינפלציה עלולה לגרום לעליית התשואות. יש לזכור שתשואת אגרות החוב האמרקאיות משפיעה על מחירי אגרות חוב אחרות בשוק הפרטי בארצות הברית, ואף בעולם כולו. בנוסף, יש להן השפעה כמעט ישירה אף על שוק המניות.

הנעלם במשוואה הזו הוא הנתהגות הפד. האם פלישה רוסית תגרום לפד לשקול את צעדיו ביתר מתינות לאור חוסר היציבות העולמי? אולי בדומה למשבר הקורונה, בה ראה הפד סיבה להתערבות בשווקים ומדיניות מוניטרית מרחיבה ביותר, הוא יראה גם בהתפתחות באירופה סיבה לתמיכה בשווקים? או שנתוני האינפלציה ההיסטוריים, שנראים כרגע בלתי ניתנים לעצירה ללא מהלך אגרסיבי, לא יותירו לו ברירה אלא להמשיך בתכוניותיו להעלאות הריבית וצמצום ההרחבה המוניטרית? ג'יי האטפילד, אנליסט בחברת השקעות כתב באימייל ללקוחותיו שאם אוקראינה תתוקף: "זה יוסיף יותר בטחון להשקפתנו שהפד יהיה יותר יוני מאשר מה שחושבים בשווקים, כאשר מלחמה תגרום לחוסר הוודאות לעלות אף יותר", אולם, כפי שהוא מעיד, האטפילד מתחילה היה יוני יותר, אך ההערכות המובילות בשוק הן שלפד לא נותרה ממש ברירה מול איום האינפלציה הממשי שלא נראה זה כה עשורים.

שוק המניות אם יש דבר ששוק המניות שונא יותר מכל - הוא חוסר וודאות, וזה בדיוק משמעותה של המלחמה - "ממלכתה של אי הוודאות" כדברי ההוגה הצבאי בן המאה ה-19 קארל פון קלאוזביץ. יחד עם זאת מחקרים מראים שאירועים חיצוניים משפיעים על שוק המניות בטווח הקצר, אך בטווח הארוך השוק נוטה להתגבר עליהם. ריאן דטריק, אסטרטג פיננסי אמר בנידון: "אתה לא יכול להקטין את החדשות הללו (הקונפליקט באוקראינה) רק לחלק מסויים של העולם ולאנשים שיפגעו שם. יחד עם זאת, מנקודת מבט של השקעות צריך לזכור שאירועים גאופוליטיים מאז'וריים באופן היסטורי לא הזיזו כל כך את שוק המניות".

דוגמה לכך היא ההתקפה על בנייני התאומים בארצות הברית שגררה ירידה של 4.9% באותו יום, והגיעה עד מינוס 17.6% תוך 11 יום מההתקפה. אולם ההתאוששות והחזרה למחירים לפני ההתקפה לקחה 31 יום בלבד, כשב-10 באוקטובר אותה שנה כבר נסחרו המדדים במחיר גבוה יותר מאשר ביום ההתקפה.

אירועים אחרים כמו הנסיגה מאפגניסטן, או אירועי טרור אחרים השפיעו אף פחות. ברשימה שהכינו בבית ההשקעות LPL כלולה גם זווית ישראלית - מלחמת יום כיפור שהשפיעה בזמנו מאד על מחירי הנפט, וההתקפה הטרוריסטית באולמיפיאדת מינכן. ההשפעה על שוק המניות בשני המקרים הייתה מינורית לחלוטין. בסיכום כללי של מה שבית ההשקעות מכנה "28 האירועים הפוליטיים או המשברים הכלכליים הגרועים ביותר בששת העשורים האחרונים" הדאו ג'ונס נסחר במחיר גבוה יותר 6 חודשים בלבד אחרי תחילת האירוע. בממוצע הדאו הציג עליה של 2.3% בששה חודשים לאחר מכן. מסקנת צריכה להיות שאין להגיב בפאניקה לאירועים פוליטיים מבחינת שוק המניות.

יחד עם זאת יש לזכור, שאם התרחישים הפסימיים שהוזכרו לעיל, דהיינו עליית מחירי הנפט, התפרצות אינפלציונית ומיתון עולמי חלילה יתגשמו הרי שלא המלחמה עצמה היא מה שתפשיע על שוק המניות באופן ישיר, אלא דווקא תופעות הלוואי ארוכות הטוח והמסוכנות יותר.