הטור של גרינברג - דורדאש: כלכלת חלטורה או ילד הזהב של המסחר המקוון?

נדבר היום על שתי תעשיות חדשות שיצרה מהפכת הטכנולוגיה, שצומחות במהירות ושמגפת הקורונה עזרה להן לקצר משמעותית את זמן החדירה שלהן לשוק (TTM-TIME TO MARKET). תעשיית פלטפורמות המסחר המהיר (Quick commerce) ותעשיית פלטפורמות הבינה המלאכותית. מנועי הצמיחה של שתי הנישות הללו הם ההתפתחות המהירה של הפלטפורמות החכמות ועיצוב השבבים, האָדַפְּטַצְיָה שמתקדמת של מוצרים חכמים (מהבית החכם, הרכב האוטונומי, הציוד הרפואי, תעשיית המשחקים ועוד) והביקוש הצרכני הגואה להם שגבר בתקופת הקורונה. שתי הנישות, שהתחילו דרכן  העסקית בסוף המאה שעברה פרצו לתודעת המשקיעים רק ב 2019, השנה שבה התחילו האנליסטים להתייחס לשתיהן כ"תעשייה". אליבא המומחים יגיעו שתי הנישות, בסוף העשור, למחזורי מכירות שמעל טריליון דולרים כ"א.

תעשיית המסחר המהיר ((quick commerce Industry: שהתחילה ממשלוחי take-away של פיצות לפני כשלושים שנים, הופכת במהירות לתעשייה שפועלת בסקטורים רבים. התעשייה גדלה ממחזור מכירות גלובלי של 107.44 מיליארד ב-2019 ל-216 מיליארד ב-2021 והקונצנזוס מצביע על 340 מיליארד ב-2022, 467 מיליארד ב-2026 וטריליון+ כאמור ב-2030. מה שדוחף את תעשיית ה-Q-Commerce הן פלטפורמות השילוח החכמות (Platform-to-Consumer) שמאפשרות התאמה ל"תרבות הצריכה" שמשתנה ונכנסות במהירות לשימוש מסחרי.

העלייה המהירה ב-Q-Commerce לא רק מייצרת חברות חדשות שממוקדות בה, אלא מעוררת יזמים חדשים להצטרף בהמוניהם ומחייבת חברות קיימות בתחומי השיווק להיכנס לתחום החדש, כול התהליך הזה מאפיין הקמה של תעשייה חדשה. וול סטריט ערה לנושא ובשנים האחרונות הונפקו כמה מהחברות המתמקדות ובהצלחה גדולה. חברות כמו DoorDash (סימול:DASH), החברה הגדולה בתחום בארה"ב שמכירותיה עלו מ-818 מיליון ב 2019 ל- 4.6 מיליארד ב-2021,  Deliveroo (סימול:ROO.L או DROOF בניו יורק) הבריטית שכבר פועלת ב 12 מדינות וב-800 שווקים שונים ומכירותיה עלו מ-476 מיליון דולרים ב 2018 ליותר מ-1.6 מיליארד ב-2021, Uber Eats, חברת הבת של UBER, Just Eat Takeaway.com (סימול:GRUB) ההולנדית, שמכירותיה עלו מ-416 מיליון דולרים ב-2019 ל- 3.14 מיליארד ב-2021 ועוד.

כותרת ראשית

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום תצליח להמציא את עצמה מחדש?

גלובל | אדיר בן עמי | 22/11/2024

- כל הכותרות

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום תצליח להמציא את עצמה מחדש?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

בידור? חיות מחמד? אם זה לא בינה מלאכותית זה לא נחשב

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

האיום הגרעיני של רוסיה – האם השווקים ירגישו את זה?

מנכ"ל ישראייר: "אם היינו בשנה רגילה, הרווח היה משתפר ב-10 מיליון דו...

"הצמיחה ברבעון השלישי תמשיך גם לרבעונים הבאים; עובדים על רכישה גדולה"

האירוע בשפרעם מחזיר אותנו לשאלה - האם הממ"ד יעיל נגד טילים?

סמארט #3 - קרוסאובר חוצה סגמנטים

עוד תכניות

המניות של כל החברות שהבאנו כדוגמה (שכולן עדיין הפסדיות) עלו בתחילת דרכן הציבורית לחלל החיצון, אבל לאחרונה התדרדרו אל מתחת למחירי הנפקותיהן. כולן, למרות ההתדרדרות, עדיין מוערכות בנדיבות רבה אבל כדאי לבדוק ולעקוב כי גדול הסיכוי שקצב הצמיחה במכירות ימשיך גם בעתיד הנראה לעין ורובן, לדעתנו, גם יעברו בקרוב לרווחיות (תפעולית לפחות).   

ילד הזהב של המסחר המקוון או כלכלת חלטורה?
הגידול המהיר ב Q-Commerce-("ילד הזהב של המסחר המקוון", מכנה פורבס את התעשייה החדשה) קשור גם בהתפתחות מה שמכונה "כלכלת החלטורה" (ה-gig economy) שהתחילה להתפתח לצד התקדמות מהפכות הטכנולוגיה, האינפורמציה ועיצוב השבבים ושקבלה דחיפה חזקה מאז תחילת מגפת הקורונה. מדובר בתחום כלכלי חדש שמנצל את הכילים החדשניים שמייצרת המהפכה לחבר, בדרך חדשה, יעילה וכלכלית יותר, בין רצונות וצרכים שלא מקבלים מענה בשוק הקיים ומתאימים לשינויים בהרגלי הצריכה.

זו גישה שאפשר לייעל באמצעות אפליקציות טכנולוגיות, שמתאימה לניהול של משאבים עודפים או לא מנוצלים, כמו למשל שילוח מזון ומוצרים אחרים, תיירות, השכרת דירות ורכבים. למערכת יש כמובן יתרונות וחסרונות, אבל התפתחותה אינה מוטלת בספק - וזאת בגלל הכדאיות שהיא מייצרת גם לנותני השירותים וגם לצרכנים (ראו "כלכלה משותפת" בגוגל).

האפליקציות והפלטפורמות שיצרו את תעשיית Q-Commerce נוצרו כתוצאה מהשינויים בהתנהגות צרכנים, בעיקר בארה"ב. המונח "חוויית הצרכן" (customer experience) התחיל לתפוס חשיבות עליונה בכול מערכות השיווק עוד במאה הקודמת, אבל הפך למרכזי בהחלטות השיווק מאז תחילת המאה ה-21, וזאת כתוצאה מדרישות הצרכנים לשיפורים (מהירות ונוחיות בעיקר) בשירות וזה התאפשר כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגיה.

"חוויית הצרכן" משתנה בעקבות השינויים שמייצרת מהפכת הטכנולוגיה בהתקדמותה כמו אורח חיים עמוס, משקי בית קטנים יותר, אורבניזציה, אוכלוסיית ההייטקיסטים ודרישותיה והגידול המסיבי במספר ובהון של קבוצת הגיל השלישי. ענף המזון ובהובלת תעשיית הפיצה כאמור, היה הסקטור שבו למעשה התחילה התעשייה לקרום עור וגידים וההתפתחויות הטכנולוגיות, במיוחד מאז הופעת הטלפוניה החכמה ב-2008, גרמו ליזמים רבים לבדוק האפשרויות לייעול השילוח בין הפיצרייה לבית הלקוח. עם הזמן התחילו מודלים שונים של שילוח, מבוססי אפליקציות, להתפתח ואז באו יזמים שזיהו שמתחילה להיווצר תעשייה חדשה עם פוטנציאל רווחיות גבוה.

"אם כ"כ הרבה סטודנטים בסטאנפורד לבדה מזמינים פיצות מהפיצרייה הקרובה", אמר Tony Xu לשלושת חבריו Stanley Tang, Andy Fang וסטנלי מור, כולם סטודנטים לתואר שני בהנדסה באוניברסיטת סטאנפורד, "כדאי שנבדוק האפשרות לבניית פלטפורמת שילוח לפיצות שהסטודנטים יוכלו להשתמש בה מהטלפונים החכמים שלהם במחיר זול יותר ובמהירות גדולה מכפי שקבלו מהפיצרייה".

הוא העלה הרעיון ב-2012 לאחר שבעלים של מעדניה שמייצרת ומוכרת עוגיות ביקש ממנו לפתח "טכנולוגיה שתעזור לי לייעל את משלוחי העוגיות שלנו. נראה לי שלאור המגמה שמסתמנת", אמר בעל החנות, "ששילוח חכם יותר יגדיל משמעותית את הביקוש".

הארבעה הצליחו לפתח פלטפורמת שילוח ובתחילת 2013 הקימו את החברה ליצור פלטפורמות PaloAltoDelivery.com שהפכה להצלחה גדולה באזור כאשר בתי עסק רבים הפכו ללקוחות.

ההצלחה הביאה, בסוף אותה שנה, את קרן הון הסיכון Y-Combinator, שמתמחה בהשקעות של "זירוז התפתחות של סטארטאפים בעלי פוטנציאל", להשקיע בחברה הצעירה 120,000 דולר תמורת 7% מהחברה (ערך חברה של 1.7 מיליארד, הערכה שהדהימה אפילו את משקיעי בירת הסטארט-אפ העולמית פאלו אלטו). מנהלי קרן ההשקעות (שמגזין פורבס אגב כינה, "The most successful startup accelerators in Silicon Valley", שכנעו את המייסדים לשנות את שם החברה ל-DoorDash  שהיום שווה 33 מיליארד (וזאת לאחר ירידה של % 63 מהשיא שקבעה בנובמבר 2021).

מבול סטארטאפים ממוקדי Q-Commerce התחיל להופיע במהלך העשור השני של המאה וההערכות שקיבלו לא היו שונות מזו שקבלה DoorDash. אנחנו קבלנו בזמנו, מחברים בפילדלפיה, תוכנית עסקית של חברה בשם Gopuff שייסד ומנהל הישראלי לשעבר יקיר גולה. הם פיתחו פלטפורמת מכירה שמכונה micro-fulfillment center, "טכנולוגיה ליישום נכון של המייל האחרון של המשלוח" שבעקבות הפיתוח נוסדה Gopuff. החברה פועלת היום ב-650 ערים ומפעילה 500 מרכזי micro-fulfillment centers ומוערכת בלמעלה מ-3.5 מיליארד דולרים. ווול סטריט ממתינה להנפקת Gopuff בכיליון עיניים ויש לא מעט חברות נוספות כאלו בדרך.

חשוב עם זאת לדעת ש-DASH ושאר "המתמחות" שהזכרנו, כמו כל הסטארט-אפים, יצטרכו להתחרות מול ענקיות שיווק, מחשב וטכנולוגיה כמו IBM, AMAT, NOW, SHOP, MU, INFY שכבר הודיעו שהן "בפנים", ענקיות השיווק בראשות AMZN, WMT, נסטלי (סימול:NSRGY ) ועוד. המשקיע צריך להבין שמדובר בתעשייה שנמצאת בשלבי התפתחות ראשונים, שמודלים חדשים מפותחים כל הזמן כך שיהיה קשה להחליט. מי שמעוניין ללמוד על המודלים לביצוע Q-Commerce אז בבקשה, המאמר המצורף עוסק בכך.

יש מספר קרנות סל בתחום כמו On-Demand  (סימול:OND) שמתמחה בחברות שמשתמשות בפלטפורמות שילוח וכולל את DASH, UBER ואחרות (סל חדש, יצא באוקטובר). ישנם הסלים ONLN, IBUY, EBIZ ו- CLIXשמרכזים חברות מסחר מקוון שאיבדו כמחצית מערכם בשנה האחרונה ועוד וישנם סלי ה- e-commerce כמו PNQI שכולל ענקיות מסחר ונראה מעניין.

הנישה התעשייתית החדשה שמשנה את העולם: תעשיית הבינה המלאכותית הגלובלית, מ-51.08 מיליארד ב-2020 ל- 554 מיליארד ב-2024 ל-641 מיליארד ב- 2028 ולטריליון ב-2030, איך משקיעים?
למעלה מ-7500 חברות הגדירו עצמן, ב-2020, כ"חברות בתחום תעשיית הבינה המלאכותית", כמייצרות פתרונות AI. ארה"ב שולטת ב-40% מהמכירות הגלובליות כאשר סין שניה וישראל שלישית (כן, שלישית) וכך הם פני הדברים גם מבחינת סביבת הפעולה (אֶקוֹסִיסְטֶמָה) שמתאימה לתחום - ויש לא מעט מומחים שטוענים שישראל שניה. כניסת הבינה המלאכותית, לצד הרובוטיקה, האוטומטיזציה ובעזרת למידת המכונות, הענן והIOT- משבשים כל תעשייה, ולא פחות את החברה. התמזגות מהפכת הטכנולוגיה מעלה מהלך ותוכלו לראות את מפת התחרות הגלובלית בתחום בתמונה הבאה

"הנתונים לגבי ישראל", נכתב באתר ה-https://medium.com/, "שאמנם ידענו שהיא מהמובילות בתחום, הדהימו אותנו. המדינה הקטנה מחזיקה ב-11% מהתעשייה, בדיוק כמו סין, אבל מה שיותר  חשוב הוא  שיש בישראל פי 40 חברות AI לנפש מאשר במובילה בתחום, ארה"ב מה שלדעתנו הופך את ישראל לאלוף הנסתר של תעשיית ה AI" (לכתבה).  

האתר הגרמני המכובד טוען שהסיבה למצב בישראל קשורה במערכת היחסים בין הצבא לתעשייה הדיגיטלית, היסטוריה של פיתוח טכנולוגי עמוק (לא רק ב AI), אוניברסיטאות ומכוני מחקר איכותיים ואֶקוֹסִיסְטֶמָה יזמית חזקה (נקווה שמכאן תבוא הישועה לטבע שנייה, נייס אולי, אבל לא אתפלא אם אינטל וחברותיה לא יקנו הכול קודם לכך). אין שום ספק שהשימוש התעשייתי ב AI מהווה את שיא השגי מהפכת הטכנולוגיה ומן הסתם ישנה את כול המודלים העיסקיים כך שלבחור חברה מנצחת להשקעה בתחום זה קשה בהרבה מלמצוא מחט בערמת שחת, כול חברות הדאו, הנאסד"ק וה-P&S הן חלק מאותן 7500, מ-NVDA (שרוב המומחים טוענים שהיא המובילה) AMZN, GOOG ו-FB דרך MSFT, ABB, WMT, IBM ואפילו DIS, לבטח כל חברות הרפואה, הרכב האוטונומי והביטחון.

כיוון שקשה מאוד לזהות מנצחת בתעשייה שזה עתה התחילה, וכבר יש בה 7500 מתחרות (רק במדדים) ולבטח כמה אלפי סטארט-אפים ועוד כמה אלפי חברות שמתכוונות להיכנס, - אין ספק שכדאי להתמקד בקניית סלים וגם כאן המבחר עצום. ישנם סלי הענק של הטכנולוגיה שכולם עוסקים בנושא בקדחתנות כמו XLK, VGT סלי המוליכים למחצה המובילים SOXX או SMH, QQQ וכמותם ומשם אפשר לרדת לכיווני ההתמקדות השונים באמצעות סלים כמו ROBT, KOMP, ARKQ, WTAI, IRBO ועוד. תוכלו למצוא רבים מהם באתר הזה. גם חברות ישראליות כלולות בסלים אלו, מאלביט מערכות דרך נייס ואפילו ראדא. ההצעה הפרקטית שלנו היא לבדוק חברות בודדות, לבחור 5-6 שלדעתכם יובילו ואז לעלות על האתר הזה, וזהות את הסל שכולל את החברות שבחרתם. המון עבודה אבל שווה לנסות.