אלטשולר שחם מאבד גובה גם בפנסיה

אלטשולר שחם הוא אחד הגופים הטובים בניהול כספים, אבל חוק לא כתוב קובע שבסופו של דבר יש התכנסות לממוצע וזה מה שקרה לאלטשולר בשנה וחצי האחרונות. מנהל השקעות אחד יכול להיות מצוין לתקופה מסוימת כי הוא תופס את הגל של הטכנולוגיה או כי הוא העביר השקעות לחו"ל או כי הוא החליט שנדל"ן מקומי זה נהדר. אבל קשה עד בלתי אפשרי לפגוע כל פעם מחדש כשאתה גוף גדול. זו הסיבה שלאורך זמן, הפערים בין התשואות של הגופים המרכזיים הם לא כל כך גדולים. זו הסיבה אגב שאתם צריכים להתרכז בהוזלת דמי הניהול. תורידו את דמי הניהול ב-0.3% בשנה והרווחתם בחיסכון הפנסיוני שלכם עוד 15%-20%.

ועדיין - כן יש מנצחים ומפסידים לטווח קצר ובינוני וכן יש מנהלים שיודעים לייצר תשואה עודפת. קשה "להמר" עליהם - הסוס המנצח של שנה שעברה לא בהכרח יהיה הסוס המנצח של השנה ולכן גם כל הניודים שנעשים על ידי סוכני הביטוח הם בדיחה (הרחבה כאן) ועדיין - יש גופים שיודעים לייצר תשואה. אלטשולר שחם שהוא גוף וותיק, ידע לאורך זמן לייצר תשואה עודפת. אך כבר לפני מעל שנה החלו חריקות והיינו הראשונים לאותת על כך. שינוי כיוון בתשואות של הגופים האלו עלול להיות טריגר למהלך השקעה שגוי שיכול גם לתת אותותיו בהמשך. לכן, מצד אחד צריך להיזהר מניוד רק בגלל תשואות, אבל כן אפשר להשתמש בניוד ולעבור קופה או קרן כשמזהים מגמה. 

בכל מקרה, אלטשולר שסיפק תשואות עודפות בעיקר בגלל השקעות במניות סיניות אכזב בשנה שעברה וזה גרם לתשואות גם לטווח הבינוני להיראות ממוצעות. מכאן ועד לעזיבה של עמיתים הדרך קצרה. הפדיונות הן בקצב של 3 מיליארד שקל בחודשים האחרונים. זה לא פשוט, אבל אלטשולר שבלע את קופות הגמל של פסגות יודע להתמודד עם זה, מה גם וצריך לזכור זאת - שהתשואות הנמוכות לא יהיו לנצח. מי שעוזב כעת מזכיר באופן מסוים את אלו שעוזבים כאשר השוק יורד ואז חוזרים כשהשוק עולה.

הבעיות של אלטשולר מתמקדות בגמל ובקרנות ההשתלמות שם הוא ענק - ניהול של קרוב ל-200 מיליארד שקל, אבל התחום הכי צומח - הפנסיה, סופג לראשונה פדיונות חודשיים בגלל התשואות הנמוכות. באלטשולר החליט לפני כשנתיים לתת גז בתחום הפנסיה והם בהחלט מצליחים עם היקף כספים שקרוב ל-30 מיליארד שקל, לעומת כ-18 מיליארד לפני כשנה ומתחת ל-10 מיליארד לפני שנתיים. אלא שבחודש האחרון לראשונה היו ניודים-פדיונות של כ-80 מיליון שקל. סכום אולי זניח, אבל סכום שמבטא מגמה מתמשכת של ירידה בצבירות ומעבר לפדיונות.