הבנק המרכזי האירופאי צפוי להעלות ריבית? לא כל כך מהר. ומה בארה"ב?
האינפלציה העולמית מרימה ראש
עליות מחירים ניכרות כיום בכמעט כל תחום כלכלי. הסיבות לכך מגוונות, אבל נראה כי הסיבה העיקרית הם הביקושים הגואים של תקופת "פוסט קורונה", המלווים עם קשיים ממשיים בשרשרת האספקה העולמית.
עליות המחירים גם נתמכות בידע הכלכלי המצטבר שבידנו; הרחבה מוניטארית של הבנקים המרכזיים (הורדת ריבית, רכישת ניירות ערך והדפסת כסף), שוק עבודה קשיח (העלאות שכר) ועודפי חסכונות. כל אלו מצטברים ביחד ויוצרים ביקושים גואים, היצע מצומצם ועליות מחירים ברמה המערכתית. בארצות הברית פורסם על עליית מחירים (אינפלציה) בהיקף כמעט דמיוני של 7% בסוף 2021.
הבנקים המרכזיים נדרשים להגיב
הבנקים המרכזיים ברחבי העולם נדרשים לבעיית האינפלציה ששוחקת מזומנים ופיקדונות, ומהווה עלות נוספת (ומיותרת) על המשק. הפד האמריקאי כבר הכריז כי, בניגוד להכרזות העבר, הוא מתכנן כניסה לצמצום מוניטארי, והעלאת ריבית ממשית בשנת 2022. העלאת הריבית צפויה לצנן את הכלכלה, ולגרום לירידה מסוימת בביקושים, ולריסון האינפלציה ההרסנית. באופן דומה, כלל מדיניות העולם עוקבות בדריכות אחר האינפלציה העולמית והשפעתה המקומית, והן בוחנות את מדיניות הריבית של הבנק המרכזי.
- כל הכותרות
ריבית הבסיס של הבנק המרכזי
הריבית הבסיסית שנקבעת על ידי הבנק המרכזי הינה הבסיס לכמעט כל הריביות בכלכלה. עליית ריבית הבנק המרכזי צפויה להגדיל את עלויות המימון לעסקים ומשקי בית ולגרום לירידה במחירי האג"חים (מחיר האג"ח והתשואה נעים בכיוונים מנוגדים). לצורך ההמחשה, ריבית הפריים הישראלית, המהווה בסיס כלכל הלוואה, פיקדון ומשכנתא (הלוואה לרכישת נדל"ן), הינה תמיד 1.5% יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל. באופן דומה, בכל רחבי העולם – ריבית הבנק המרכזי מהווה בסיס לכל חישוב מימוני ולכמעט כל הלוואה. העלאת ריבית (גם מדוגרת) צפויה לצנן את הכלכלה והביקושים.
הבנק המרכזי האירופאי (ECB)
גוש האירו הינו אחד מהאזורים הכלכליים הגדולים בעולם, והוא חולש על מדינות חזקות כמו גרמניה, הולנד וצרפת ובמקביל כולל מדינות קצת פחות מפותחות (מבחינה כלכלית) כמו יוון, איטליה וספרד.
גם נגידת הבנק המרכזי האירופאי קריסטין לאגרד הכריזה כי היא בוחנת מקרוב את האינפלציה ומתכננת פעולות של צמצום מוניטארי, בדומה לארצות הברית. התכנון אינו מפתיע, אבל הוא צפוי להיות מאתגר במיוחד.
פער הריביות
משקיעים רבים בוחנים את פערי הריביות בין הגושים הכלכליים הגדולים, על מנת לנסות ולזהות מראש את ההתחזקות או ההיחלשות הצפויה של מטבע זה או אחר. היינו, אם נאמר לצורך הדיון שהריבית הבסיסית של הבנק המרכזי בארצות הברית צפויה לעלות במהירות ובמקביל הריבית באירופה לא תעלה באותה מהירות, הרי שתיווצר פער ריביות לטובת הדולר האמריקאי.
משקיעים ממולחים יכולים לקחת הלוואה במונחי יורו (בריבית הנמוכה) ולהפקידה בפיקדון דולרי בארצות הברית (בריבית הגבוהה) ולהרוויח את פער הריביות. תנועה כזו של משקיעים תחזק את מטבע פיקדון המטרה (דולר) ותחליש את מטבע המקור (יורו).
לא כל כך פשוט להעלות ריבית בגוש האירו
בניגוד לציפיות, לנגידת הבנק המרכזי האירופאי לא כל כך קל להיכנס למתווה של העלאת ריבית. הסיבה הראשונית לכך היא השונות הרבה כל כך בין מדיניות גוש האירו. לדוגמא, הפער בין התשואה הנדרשת על אגרת חוב ממשלתית ל- 10 שנים של איטליה נמצאת כמעט 1.7% יותר גבוהה מגרמניה. היינו, בגוש הכלכלי האירופאי, יש הבדלים מהותיים בתשואה לפדיון של חוב לאומי בין המדינות השונות.
הבנק המרכזי האירופאי (ECB) נדרש לתמוך בצורה פעילה בכלכלות היותר חלשות, והוא מבצע זאת כיום על ידי רכישות של אג"חים בשוק החופשי, ותחזוקה שוטפת של ריבית נמוכה (יחסית).
הבנק המרכזי האירופאי מסנדל את עצמו
לא זו אף זו – הבנק המרכזי האירופאי (ECB) הצהיר מפורשות כי לא יוכל להתחיל את מתווה העלאת הריבית (וצינון האינפלציה) במקביל לתוכנית לרכישת אג"ח. יש בכך הרבה הגיון כלכלי – לא סביר שיד אחת תפעל לצמצום מוניטרי (העלאת ריבית) בעוד היד השנייה עמלה במרץ על הרחבה מוניטארית (שימור ריבית נמוכה).
אלא, שהצהרה זו מחייבת את הבנק המרכזי האירופאי להכיר בפער הריביות הפנימי הקיים אצלה. ההפרשים בין גרמניה לספרד, או בין הולנד לאיטליה הם ממשיים ומפחידים. יש חשש אמיתי שהעלאת הריבית תוביל למכירת חיסול של אג"חים מהמדינות היותר חלשות. ב- 2011 תרחיש שכזה איים בצורה ישירה על גוש האירו בכללותו.
להגן על החלשים
הבנק המרכזי האירופאי נדרש להגן על המדינות החלשות בגוש, והוא מאוד יתקשה ליישם מדיניות חדה של צמצום מוניטרי (העלאת ריבית) ובמקביל שמירה על כלל מדינות האזור הכלכלי. התוצאה הצפויה הינה העלאת ריבית הרבה יותר מדורגת, הרבה יותר מתונה והרבה פחות חדה ומשמעותית.
בעוד בארצות הברית, יש מדיניות מאוד ברורה וכוללת (שמשפיעה בצורה פחות או יותר אחידה על כלל מדינות האזור הכלכלי), בגוש האירו אין יכולת שכזו. האירופאים חייבים לשקלל את ההשפעות השונות על המדינות השונות ולשים את שרידות האירו לפני המלחמה באינפלציה.
הדולר יתחזק ביחס לאירו
פער הריביות בין ארצות הברית לאירופה צפוי לעלות, וכתוצאה האירו צפוי להיחלש מול הדולר האמריקאי. למי שיש השקעות נקבות באירו, ומטבע הייחוס שלו בדולרים – צריך לשקול גידור סיכוני מטבע חוץ.
ביחס לשקל הישראלי, הדברים קצת יותר מורכבים; למרות פער הריביות הצפוי (לטובת ארצות הברית), הרי שהדולר (ארה"ב) והשקל הישראלי נחשבים מטבעות מאוד חזקים; כלכלות במצב מאקרו כלכלי טוב, עם צמיחה חזקה וביקושים הולכים וגואים.
מוסיפים שמן למדורה..
כל הניתוח מתבסס על שגרה כלכלית בגוש האירופאי. אבל קולות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה (שהתגברו מאוד בימים האחרונים) צפויים רק להחמיר את המצב. אירופה עומדת מול עליה קיצונית במחירי האנרגיה (מחסור בגז טבעי שמיובא מהמזרח), וחוסר וודאות פוליטית מול הדוב הרוסי. החששות מאינפלציה עוד יותר משמעותית, ביחד עם האיום של תוקפנות צבאית רוסית נוספת, עלולה להחמיר את הבעיה של הבנק המרכזי האירופאי (ECB).
אל מול המורכבות החדשה, קשה עד בלתי אפשרי לראות את נגידת הבנק האירופאי מבצעת מהלכים של צמצום מוניטארי ממשי (כפי שארצות הברית מתכננת). גם מול עליות מחירים עוד יותר קיצוניות (אינפלציה גואה), גוש האירו יאלץ להכריע לטובת שימור האזור הכלכלי.
כתוצאה, פער הריביות בין ארצות הברית לגוש האירופאי צפוי לגדול לטובת האמריקאים, שכן הבנק המרכזי האמריקאי אינו מושפע עד כדי כך מהצרות באירופה, וייתכן ודווקא המתיחות עם רוסיה (ועליות מחירי האנרגיה) יובילו להעלאת ריבית מהירה יותר מהמתווה הראשוני.
לקריאה נוספת:
>>> כמה שוות תחזיות הפד' ואיך העלאת הריבית צריכה להשפיע על ההשקעות שלכם?
לסיכום: הכלכלה עולמית מתמודדת עם עליות מחירים מערכתיות (אינפלציה). הבנקים המרכזיים מצהירים ונערכים לצמצום מוניטרי והעלאות ריבית. העלאת הריבית צפויה לצנן את הכלכלה. גם הבנק המרכזי האירופאי (ECB) מתכונן לכך. בניגוד לפד האמריקאי, לגוש האירו יש מגבלות מבניות מאתגרות, שימנעו העלאת ריבית סדורה ומשמעותית. כתוצאה, צפוי להיווצר פער ריביות משמעותי לטובת ארצות הברית; מה שיחזק את הדולר האמריקאי כנגד היורו. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה (ולקהילה הבינלאומית), צפוי לשפוך שמן על המדורה וליצור עוד לחצים אינפלציוניים באירופה, שיישארו ללא מענה ישיר.
הלל בש (Hillel@SmartOptions.co.il) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
