רמי לוי צודק: שלמה קרעי ועוד 20 ח"כים פופוליסט שכחו שתפקידם לעבוד אצל הציבור הישראלי

ההבדל בין קרעי ורמי לוי הוא פשוט: רמי לוי מדבר על עובדות, קרעי על ספקולציות. ממש במקרה בימים אלה מתפרסמים הדוחות הכספיים של החברות שנסחרות בבורסה - ואין שום קשר בין הדברים של קרעי לבין המציאות. רשתות השיווק, אחת אחרי השנייה, מדווחות על מרווחים נמוכים של 3-4% בלבד (מוזמנים לבדוק בעצמכם - הנה דוחות שופרסל, רמי לוי, ויקטורי, יוחחנוף, פרשמרקט). לא, החברות לא יכולות לשקר עד כדי כך בדוחות הכספיים, אפשר להגמיש נתונים ולשחק איתם אבל לא בפערים של 150%. יש חוק, אפשר לשבת על זיוף כזה בכלא. יש גם רואי חשבון ויש משקיעים בבורסה שבסוף גם בוחנים את החברות ומחליטים אם להשקיע או לא. אז קרעי - מה לעשות - פשוט לא אומר את האמת.

בנוסף, נזכיר שהנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראים שפערי התיווך של רשתות השיווק ביחס לעולם - נמוכים ועומדים על 100%, לעומת יותר מ-300% בארה"ב, ובתחום של פירות וירקות - הפערים עוד יותר גדולים.

מעבר לכך, לרשתות שיווק יש עלויות של שינוע מוצרים. למשל, אם פרי או ירק מסוים מיוצר בנגב או בגליל וצריך להביא אותו למרכז הארץ יש לכך עלויות - והעלות הזו נכנסת, מה לעשות, כבר בשורת הרווח הגולמי. אז השאלה הרלוונטית אינה כמה רשתות השיווק לוקחות 'יותר' לצרכן לעומת כמה שהן רוכשות מהחקלאי - אלא האם ניתן לייצר מכך רווח גולמי ורווח תפעולי - וכפי שתראו בגרף המצורף, על ירקות רשתות השיווק בכלל מפסידות כסף. אבל האם תרצו שמחירי הירקות בישראל יעלו? חשוב גם לומר - הפירות והירקות בישראל באופן רשמי נחשבים בכלל זולים יותר ב-5% מאשר במדינות ה-OECD, אבל זה בעיקר בגלל הפטור ממע"מ על פירות וירקות.

הנה נתוני שיעור הרווח או ההפסד התפעולי של הרשתות הקמעונאיות (אלה שמפעילות מרלו"ג בעצמן כנראה יעילות יותר מאלה שלא ומצליחות לייצר מרווח גבוה יותר), כפי שמבקר המדינה מצטט מתוך הדוח לבחינת הרווחיות בשרשרת שיווק ירקות ופירות טריים בשנת 2015-2016 ,שפרסמה ועדת המחירים בנובמבר 2018:

קרעי גם טוען שמה שחשוב זה הרווח הגולמי ולא התפעולי. אלא שגם כאן, בדוחות של רשתות השיווק, כמו למשל של רמי לוי עצמו, כתוב שחור על גבי לבן "שיעורי הרווח הגולמי של קבוצות המוצרים הנ"ל (פירות וירקות. נ"א) אינם שונים באופן מהותי מהרווחיות של כלל המוצרים" (למטיבי לכת: עמ' 57 בקובץ ה-PDF). 

אז קרעי לקח, נתון אחד, בפינצטה, שלא מספר את הסיפור כולו, ובוחר להיצמד רק אליו. הבעיה היא שכך הוא מנסה ליצור אצל הציבור את הרושם שהבעיה היא הרשתות, כאשר הבעיה האמיתית בישראל היא שהשוק סגור לייבוא. קרעי אגב מסכים שצריך לפתוח את השוק לייבוא, ומהבחינה הזו הוא פחות פופוליסט מאשר חברי הכנסת האחרים שמנסים למנוע את המהלך הצרכני החשוב, אבל בכל זאת הוא תופס את הצד הלא נכון בסיפור - ובשורה התחתונה, חסימת השוק לייבוא עוצרת את האפשרות שהמחירים יירדו לציבור הישראלי. כמה מגבלות הייבוא מהותיות מבחינת רשתות השיווק? ההכנסות ממוצרים שיש עליהם פיקוח ומגבלות הן 53% מכלל ההכנסות של רמי לוי בשנת 2021 (כ-3.047 מיליארד שקל, מתוך מחזור הכנסות כולל של 5.66 מיליארד שקל).

אגב, קרעי הוא לא הפופוליסט היחיד, ובוודאי שאינו הראשון. הוזכרו הח"כים הקודמים למעלה. אבל גם באופוזיציה יש לקרעי חברים שבחרו לתפוס את הצד הלא נכון. בחודש נובמבר חברי הכנסת זימנו את מנהלי רשתות השיווק לדיון חירום בכנסת. ח"כ אופיר סופר היה אז הפופוליסט התורן ותקף את לוי בטענה שהרווחיות של הרשת שלו עלתה עלתה.

לוי הסביר כי אם לא היה מייבא מחו"ל עגבניות ומוכר אותן ב-2-4 שקלים, העגבניות בישראל היו נמכרות ב-25 שקלים. זו אולי דוגמה קיצונית, אבל בהחלט רלוונטית. הוא הוסיף כי הרווחיות הגולמית שלו היא 21%, דומה למדינות המערב. הוועדה הממשלתית קבעה לפני שבועיים למעשה שמי שצודק הוא רמי לוי ולא אופיר סופר.

והנה המסקנה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שגם מוכיחים שרמי לוי צודק: "בשרשרת השיווק הקמעונאים רוכשים מהתעשייה מקומית או מיבוא. בחלק ממוצרי המזון קיימים מכסים גבוהים המונעים למעשה אפשרות לייבא. מדד מחירי המזון בישראל במונחי כוח הקנייה גבוה בשיעור של כ-36% מממוצע ה-OECD, רמת המחירים בישראל גבוהה במיוחד בענפים שחל עליהם פיקוח ממשלתי הדוק וניהול מכסות (כמו חלב וביצים, ענף שבו רמת המחירים גבוהה ב-79% מהממוצע במדינות ה-OECD), והקטגוריה היחידה שבה רמת המחירים בישראל נמוכה לעומת מדינות ה-OECD היא ירקות ופירות".

אולי הסגנון של רמי לוי לא משהו, אבל המהות חשובה יותר מהסגנון - ושם הוא צודק
רמי לוי אולי מתבטא בצורה מתלהמת, אולי קצת תוקף בחריפות את חברי הכנסת ומאשים אותם באמירות כמו "מעולם לא עשית שום דבר למען הציבור ולא העסקת אנשים". אז אוקי, אולי הסגנון של רמי לוי לא משהו, אבל מה שחשובה זו המהות - ובה הוא לחלוטין צודק. רק שחברי הכנסת עסוקים משום מה במריבות על סגנון במקום לדון בדברים עצמם. כך יו"ר הוועדה מיכאל ביטון, שבחר להעיף את לוי מאותו דיון רק כי לוי התבטא לא יפה כלפי חברי כנסת. למחרת המשיך ביטון לדבר על סגנון במקום מהות כשטען ברדיו "זה היה רגע מביש. להגיע לכנסת ולצעוק עלינו כי שאלנו שאלות קשות". חברי כנסת יקרים - אתם מוזמנים לשאול שאלות קשות, אבל לפחות תהיו מסוגלים גם להבין שיש אשכרה אנשים שפותחים מפעלים, מעסיקים אנשים, ומשפרים את הכלכלה הרבה יותר מאשר הדיונים שלכם בכנסת, בוודאי כאשר אתם בוחרים לעשות טעויות כלכליות ברורות, מגבילים את העסקים ופוגעים בהם עם ערימה של בירוקרטיה (ישראל נמצאת בתוך העולם השלישי בכל מה שקשור לבירוקרטיה - כך מראים המדדים הבינלאומיים). עוד ח"כ ברשימה הלא מכובדת הזו הוא רם שפע שאף הגדיל לומר באולפן וויינט "לא ניתן לצווים לעבור, הם התחייבו שלא יעשו מהלך חד צדדי, זה יותר קריטי מהחקלאות הישראלית, זה על ההתנהלות בקואליציה" - כלומר הקואליציה יותר חשובה לרם שפע מיוקר המחיה של אזרחי ישראל. הוא לא היה יכול לנסח את זה גרוע יותר.

כשרמי לוי מרוויח - הציבור מרוויח דרך הפנסיה וקרנות ההשתלמות
אם כבר הזכרנו את הבורסה, אז כדאי גם לזכור שכאשר רמי לוי מרוויח - הציבור הישראלי שמחזיק את המניות שלו באמצעות קרנות ההשתלמות והפנסיה גם מרוויח. כלומר, כשעסקים מרוויחים זה טוב גם לציבור הישראלי. ומעבר לכך - רווחיות של 3% זו רווחיות קטנה ושברירית מאוד, היא יכולה לעבור בקלות ובמהירות להפסד. ישראל צריכה בעלי עסקים שרוצים לעבוד ולהצליח, היא צריכה בעלי עסקים שמוכנים לקחת סיכון, לפתוח עסקים ולהעסיק אלפי ועשרות אלפי עובדים, היא צריכה סקטור פרטי (ולא - הסקטור הציבור לא יכול וגם לא יודע לספק עבודה לכולם, וזה גם פשוט לא עובד. זה נקרא שוק מתוכנן, סוציאליסטי, קומוניסטי - תבחרו את המילה - וזה נכשל בכל העולם).

נשוב ונזכיר את אותה ועדה ממשלתית לבחינת פערי התיווך שמצאה גם כי הרווחיות של רשתות השיווק בישראל לא גבוהה ולא חריגה ביחס לעולם, ובמקביל מצאה גם כי החקלאות הישראלית תקועה במקום כבר 20 שנה וכי התוצרת החקלאית לא גדלה מאז שנת 2000. בדיקה של דה מרקר שבוצעה רק לאחרונה הראתה שכאשר החקלאים מוכרים ישירות - הם מוכרים במחירים שגבוהים פי 2 ויותר מאשר רשתות השיווק

אפשר להמשיך ולהאריך עד מחר, אבל בשורה התחתונה הסיפור הוא מאוד פשוט: עובדות מול פנטזיות ודיס-אינפורמציה של החקלאים, שמנסים למנוע ככל יכולתם את הזזת הגבינה שלהם. הם רוצים לשמור על הגבינה קרוב אליהם, גם במחיר של פגיעה בכל אזרחי ישראל. זו האמת העצובה. ואין שום סיבה, שום סיבה, שאזרחי ישראל יממנו דווקא את החקלאים. למה אגב לא לממן כל תחום אחר? למה זה לגיטימי שכל אחד בישראל יצטרך לעבוד קשה והמדינה לא עוזרת לו, חוץ מאשר לחקלאים? (ובכלל לא הזכרתי את העבודה שהרפורמה לא הורסת את החקלאות - כי המדינה מתחייבת לתת סובסידיות ישירות לחקלאים - אלא פשוט מעודדת את החקלאים לייצר מה שנכון וכדאי לייצר בישראל, כמו תמר מג'הול ופחות דברים שלא כדאי לייצר פה כי האקלים לא מתאים).

יש עובדות. בוויכוח ובדיון הציבורי כדאי לתת גם לעובדות משקל, ולא רק לסיסמאות נבובות - שבסוף רק פוגעות בצרכן הישראלי.