סקטורים דפנסיבים להגנה מפני מיתון: תשתיות בריאות מזון והיגיינה

החשש הגדול המתפשט ברחבי העולם בימים אלו הוא שכל הקשיים שאופפים את השוק יביאו בסופו של דבר למיתון, וייתכן שאף כזה המלווה באינפלציה (סטגפלציה). חלק מהבנקים ובתי ההשקעות כבר לא נמנעים מלציין בתחזיותיהם את המילה המפורשת "מיתון" כשהם מתייחסים לצפוי בחודשים הקרובים. 

התוצאה של מיתון היא לעיתים קרובות ירידה בשווקי המניות, שבדרך כלל מקדימים את הנתונים הכלכליים הריאליים ויורדים עוד לפני המיתון בפועל. לכן, מתחילת השנה רוב מדדי המניות רשמו ירידות. הנאסד"ק ירד ב-12.4%, ה-S&P 500 ב-5.8%, הדאקס הגרמני ב-10% והניקיי ב-6.3%. הבורסות בתל אביב (2.8%) ובלונדון (3.9%) הן יוצאות דופן מהבחינה הזו עם תשואה חיובית מתחילת השנה. 

רבים ממליצים להתעלם מהתנודתיות בשוק ולהיצמד לאסטרטגית השקעה קבועה שלאורך זמן מביאה לתוצאות חיוביות (לדוגמה: השקעה במדדים), אך יש כאלה המנסים להתאים את התיק למצבי השוק המשתנים. תקופות של מיתון מתקרב הוא זמן טוב בשביל האחרונים לנסות למצוא מניות דפנסיביות שבדרך כלל מראות תוצאות חיוביות בזמני מיתון. 

הסיבות לבחור בזהירות ודפנסיביות בתקופה האחרונה רק מתגברות. המשך הלחימה באוקראינה, שלא נראית כמתקרבת לסופה, ממשיכה ללחוץ על מחירי האנרגיה, שעדיין נמצאות ברמות גבוהות מאד. סימון וולס, כלכלן ב-HSBC אומר כי "אם מחירי האנרגיה יחזרו לרמות הגבוהות של תחילת מרץ וישארו שם, אירופה עלולה להידרדר למיתון. סטגפלציה היא סיכון אמיתי". 

גורם נוסף שמגדיל את הסיכון למיתון עולמי הוא הסגרים האגרסיבים בסין שפוגעים בצמיחה ובייצור באחת הכלכלות הגדולות והמשפיעות בעולם, ומשם זולגים לשאר מדינות הגלובוס. מספר חברות גלובליות כבר עצרו את היייצור במדינה, והצריכה הפרטית נפגעת עמוקות בעקבות הסגרים. סין לא מראה עדיין סימנים לשינוי במדיניות למרות שיעורי ההדבקה הגבוהים של וריאנט האומיקרון והקשיים הגדולים שיוצרים הסגרים לתושבים. שנחאי נמצאת בסגר כבר מספר ימים. העיר בת 26 מיליון התושבים היא אחד ממרכזי המסחר והפיננסים הגדולים בסין ובעולם, והנמל שלה הוא מהפעילים והגדולים, יחד עם זה של שנזן, שאף היא שהתה בסגר לאחרונה, ובכל זאת מספר מקרי הקורונה במדינה עולה בהתמדה. הנזק לכלכלה המקומית והעולמית קשה להערכה. 

לנוכח המצב הנוכחי, יש הקוראים למשקיעים לחפש השקעות יותר דפנסיביות. ברשת החדשות CNN מצביעים על כך שסקטור הבריאות ב-S&P 500 עלה עד כה בחודש אפריל ב-3.8% לעומת ירידה של 0.7% במדד הרחב. סקטור התשתיות (Utilites - מתייחס בדרך כלל לתשתיות בסיסיות כמו אספקת חשמל, מים פינוי זבל וכדו' לבתים, בשונה מתשתיות כמו בניית כבישים או תחנות כוח וכדו' שנקרא Infrastructure) עלה ב-3.1% וחברות שמספקות מוצרי הגיינה ומזון עלו ב-3.6%. 

ההיגיון מאחורי השקעה בסקטורים כאלה בזמן מיתון הוא שחברות כאלה הן עמידות יחסית בפני מיתון, כיון שבכל מקרה אנשים ממשיכים לצרוך תרופות ואוכל ולהשתמש בחשמל ומים בבתים. ישנו אפילו יתרון מסויים לחברות האלו, שכן הביקוש הוא קשיח, והצרכן על פי רוב יספוג את עליות המחירים וימשיך לצורך באותה כמות ויעדיף לצרוך פחות בסקטורים אחרים שהם פחות הכרחייים, לפני שיחסוך בצריכת מוצרי הבסיס. 

גם באירופה סקטור הבריאות בתוך מדד ה-STOXX 600 עלה ב-6% לעומת עליה של 1% במדד עצמו. התשתיות עלו אף הן באירופה ב-3.5%. האסטרטגים של מחלקת ניהול הנכסים של בנק UBS ממליצים למשקיעים לחפש הגנה בעזרת הסקטורים הללו: "בהינתן הרמות הגבוהות של האי ודאות, אנו ממליצים למשקיעים להוסיף גידור, כולל סקטורים דפנסיבים כמו תעשיית הבריאות הגלובלית" כתבו למשקיעים. גם ב-Citi רואים בסקטור הבריאות את הסקטור המועדף כרגע. לטענתם ההכנסות מהחיסונים והטיפולים כנגד הקורונה, כמו גם הצורך המתמשך בבוסטרים יתמוך בחברות הסקטור, והרווחיות בסקטור תגדל. 

ברזולציה של מניות ספציפיות מצביעים ב-CNN על חברת פייזר שהודיעה ביום חמישי על רכישה של חברת המפתחת תרופות לוירוסים נשימתיים ועלתה ב-4%, משלימה בכך עליה של 7% מתחילת החודש. 

אחת תעודת סל העוקבת אחר מגזר התשתיות (utilities) בארצות הברית היא XLU. תעודות נוספות הן VPU ו-FUTY. למי שמעדיף את סקטור התשתיות הגלובלי ישנה תעודת הסל JXI. סקטור הבריאות מורכב מהרבה תתי סקטורים. שתי תעודות סל רחבות וזולות הן XLV ו- VHT.