סיכום הרבעון הראשון של 2022 בתעשייה הפאסיבית בבורסת ת"א
הרבעון הראשון של שנת 2022 היה תנודתי והתאפיין בהפנמה בקרב המשקיעים כי האינפלציה בארה"ב איננה זמנית ולפיכך תוואי העלאת הריבית בארה"ב צפוי להיות מהיר. הקשר בין סביבת ריבית גבוהה לתמחור מניות הוא ברור ולפיכך מניות הצמיחה בעלות הרגישות המוגברת לריבית גבוהה ביטאו בחדות את המהפך החד בזירה המוניטרית.
המלחמה של רוסיה באוקראינה אשר פרצה במהלך חודש פברואר האחרון הוסיפה שמן למדורת האינפלציה ותדלקה את החששות מהאטה עולמית. אך על אף תנאי המאקרו המאתגרים והסביבה הגיאופוליטית בישראל, התנודתיות והירידות בשווקי העולם תוקנו במהלך חודש מרץ באופן משמעותי. המשקיעים בשוק קרנות הסל בארה"ב לא נבהלו מהמגמה השלילית בשווקים והגדילו חשיפה לשוק קרנות הסל גם במהלך שלושת החודשים הראשונים של שנת 2022. בורסת ת"א המשיכה גם ברבעון הראשון להפגין עוצמה, ובעוד המדדים המרכזיים בעולם הניבו תשואות שלילות מתחילת 2022, מדדי הדגל של בורסת ת"א הובילו בתשואות חיוביות.
בסביבה המוניטרית בנק ישראל פרסם ב- 11 באפריל, 2022 את ההודעה על העלאת ריבית הבסיס ברבע אחוז. ראוי לזכור כי מדובר ביריית פתיחה בהידוק מוניטרי, שמטרתו לשמר את המחויבות של בנק ישראל ליציבות מחירים. על פי מחלקת המחקר של בנק ישראל, האינפלציה בישראל תסתכם בכ-3.1% בשנה הקרובה וכי תחתום את שנת 2022 ברמה של כ- 3.6% ואילו בשנת 2023 תרד האינפלציה לרמה של כ- 2% בלבד. מאחר שהתחזית הנוכחית של בנק ישראל לשנת 2022 ביחס לאינפלציה גבוהה ביותר מ-2% אחוזים מהתחזית הקודמת שלהם, לא היינו ממהרים להספיד את האינפלציה.
למרות עלייה במגמת הגיוסים, קיטון של כ- 2% בנכסי התעשייה הפאסיבית - נכון לסוף הרבעון הראשון של 2022, סך נכסי התעשייה הפאסיבית בישראל עמד על כ- 171 מיליארד ₪ לעומת כ- 174.5 מיליארד ₪ בשנת 2021. במהלך הרבעון הראשון של שנת 2022, היקף הגיוסים בתעשייה הפאסיבית עמד על כ- 1.35 מיליארד ₪, כאשר קרנות הסל גייסו כ- 200 מיליון ש"ח בלבד ואילו הקרנות המחקות גייסו כ- 1.15 מיליארד ₪.
על אף הגיוסים, היקף הנכסים בתעשיית הקרנות המחקות ירד ועומד על כ- 67 מיליארד ₪ לעומת כ- 70 מיליארד ₪ בשנת 2021. משנת 2020 צמחה תעשיית הקרנות המחקות ביותר מ- 40%. סך נכסי קרנות הסל עומד על כ- 103 מיליארד ₪ וצומח בקצב מואט בהרבה מתעשיית הקרנות המחקות. בשלב זה, לא נראה כי המגמה עומדת להשתנות בקרוב, ולא רחוק היום בו היקף נכסי תעשיית הקרנות המחקות יעלה על היקף הנכסים בתעשיית קרנות הסל.
נכון ל- Q1 2022 קטגוריות מניות ישראל מנהלת כ- 48 מיליארד ₪ ועלתה בהשוואה לשנת 2021 בה ניהלה הקטגוריה כ- 45 מיליארד וכ- 31 מיליארד בשנת 2020, ואולם הרוב המכריע של הגידול בקטגוריה בשנים האחרונות הוא תוצאה של עליית ערך ולא של גיוסים לאפיק השקעות זה. מנגד, ברבעון הראשון של השנה ניתן היה לראות שהמשקיעים גילו מחדש את מדדי המניות של השוק המקומי, שם נרשמו גיוסים של מעל כ- 2 מיליארד ₪, בין היתר למדד הדגל ת"א-125 ומדד אינדקס בנקים ישראל.
הציבור מחפש אלטרנטיבה סולידית בשוק המניות - שינוי ניכר בטעמי המשקיעים במהלך הרבעון החולף של שנת 2022. אם במהלך 2021 ראינו גיוס מאסיבי לאפיקי הנדל"ן והפיננסים, הרי שבשנת 2022 המשקיעים מחפשים חשיפה בנוסף למדדים הרחבים כמו מדד ת"א-125 ומדד ת"א-90 אשר גייסו יחד כמיליארד ₪, גם לסקטור הבנקאות ( אינדקס בנקים ישראל אשר גייס כחצי מיליארד ₪) למניות ערך (מדד אינדקס מניות ערך אשר גייס כ 350 מיליון ₪) , ולחברות העוסקות בתשתיות (אינדקס תשתיות לאומיות ישראל אשר גייס כ- 160 מיליון ₪). מנגד מדד תל-דיב אשר עלה בכ- 40% ב- 12 החודשים האחרונים ומתאים במיוחד לרוח התקופה, לא זכה להיקף גיוסים משמעותי בתקופה זו.
ביצועי האפיק הקונצרני בת"א - הציפיות לעליית ריבית קרובה, ייצרה הפסדי הון משמעותיים באפיק הקונצרני, כאשר מדד תל בונד- 60 ירד במהלך הרבעון הראשון של השנה בכ- 2.75% ומדד תל בונד שקלי ירד בכ- 4% מתחילת השנה. הלחצים האינפלציוניים בישראל ובעולם, אותתו לבנקים המרכזיים שהגיעה השעה לפעול ולהעלות את הריבית, וכתוצאה מכך ניתן היה לראות גיוסים לאיגרות חוב קצרצרות במח"מ של 0-3 שנים, ובנוסף ראינו לראשונה מזה שנים מספר הנפקות של נע"מ (להכניס מה הפירוש של נע"מ) בקרב החברות.
לאחר שנים של ריבית אפסית והשקעות חסר באפיק זה, מדד תל בונד-צמודות 0-3 גייס במהלך הרבעון הראשון של השנה כ- 163 מיליון ₪. המשקיעים במדד זה רשמו תשואה רבעונית של כ- 0.8% מתחילת השנה. מדד תל בונד-צמודות בנקים המתמקד בהשקעה באיגרות החוב הבנקאיות, היה המגייס השני בגודלו במהלך הרבעון הראשון של השנה באפיק החוב וגייס כ- 158 מיליון ₪.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.איך משקיעים באינדקס מניות ערך ואינדקס תשתיות לאומיות (ל"ת)אריק בר 17/04/2022 17:38הגב לתגובה זו0 0סגור