העולם מבין את הנחיצות באנרגיה מתחדשת: איך אפשר להרוויח מזה?

מבקשים את דעתנו על אינפלציה ומיתון בארה"ב. אנחנו עוקבים  אחרי ההתפתחויות בשני התחומים אלא שכרגע הגורם המשפיע באמת על שני התחומים (ששניהם מונעים ע"י הציפיות בעיקר) הוא פוטין ולכן אמתין לראות איך העניין באוקרינה מסתיים. סיום המלחמה "ירגיע" גם את האינפלציה ולבטח את הציפיות הבלתי מגובות בעובדות, למיתון. בינתיים קראנו מה שחושבים בדויטשה בנק ובגולדמן סאקס ולדעתנו בגולדמן מבינים המצב טוב בהרבה.

תעשיית האנרגיה המתחדשת (renewable energy) מקבלת (שוב) זריקת מרץ מתעשיית אנרגיית המאובנים והפעם אולי זה יצליח: לוז אינטרנשיונל (LUZ International Ltd) ז"ל עסקה בפיתוח, ייצור והקמה של תחנות כוח בטכנולוגיה תרמו-סולארית. החברה הוקמה בסוף שנות ה-70 ע"י ארנולד גולדמן שעלה לישראל מארה"ב וזאת לאחר שמכר את החברה שהקים, Lexitron , שפיתחה את מעבד התמלילים הראשון בעולם, לחברת הבטחון-חלל המובילה Raytheon Technologies (סימול:RTX)  ב-1977.

לוז פשטה רגל בתחילת שנות ה-90 כתוצאה מהירידה התלולה דאז במחירי הנפט וביטול ההטבות לאנרגיה חילופית של הנשיא בוש האב, אבל השאירה ירושה רצינית ביותר של טכנולוגיות מוכחות בתחום הסולרי ו-9  תחנות ייצור חשמל סולריות במדבר מוהאבי בקליפורניה שסיפקו ההוכחה שאנרגיה סולרית היא דרך אמינה לייצור חשמל באופן מסחרי. התחנות, שעובדות עד היום ומספקות חשמל ללוס אנג'לס, נרכשו מהכונס ע"י חברת שירותי אנרגיה מפלורידה.

היה לנו הכבוד להכיר את גולדמן ז"ל. היה לו חלום גדול, לשחרר את העולם מהשעבוד לנפט הערבי. גולדמן האמין שהאנרגיה החילופית, בהובלת  הסולרית, יכולה, בעזרת ההתקדמות הטכנולוגית, לעשות זאת, אפילו ניסה להמשיך לאחר פשיטת הרגל, כשהקים בישראל את לוז 2. לוז הקימה בסיס להקמת תעשייה סולרית בישראל שיכולה הייתה להוביל גלובלית זה לא צלח וחבל אבל ישראל יכולה עדיין להוציא חברות מובילות גלובלית בתחומי האנרגיה המתחדשת. ככול שהתעשייה תצמח כך נפתחת האפשרות להובלה בתחום השירותים לתעשייה, חברות מהסוג של סולאראדג' (סימול:SEDG) כדוגמה. בתחילת 2020 כתבנו על נושא האנרגיה הנקייה, הכותרת הייתה, "המתנה האדירה שהעניקה מהפכת הטכנולוגיה לישראל, ולמה סולאראדג' מעניינת?".

תחום האנרגיה הנקייה מתחיל להידמות מאוד למצב שהביא להקמתה של לוז. מחירי אנרגיית המאובנים שוברת שיאים, מחירי האנרגיה המתחדשת בירידה וטכנולוגיות ההפקה של האנרגיה החילופית מתקדמות במהירות. הוסיפו לכך את "ההתעוררות" בהתייחסות למשבר האקלים, את מלחמת רוסיה-אוקרינה ואת המשך ההתקדמות הטכנולוגית ונראה שנוצרו התנאים המתאימים, כלכלית וחברתית, לנצח את אנרגיית המאובנים המזהמת. זו תעשייה עם הבטחה אדירה אבל שהצלחתה לסלק את אנרגיית המאובנים עדיין רחוקה מאוד (ראו טבלאות בהמשך).
                                   
קונצנזוס המומחים, שמתבסס על מחקר מקיף שערכה לאחרונה אוניברסיטת סטאנפורד ב-143 מדינות, טוען ש-80% מתשתיות האנרגיה הגלובלית יכולות לפעול באמצעות אנרגיות חדשניות ב -2030 ו-2050 אפשר יהיה להגיע ל-100% (כלומר אפס אנרגיה מפחם, גז ונפט).  כיוון שעיסוקינו בוול סטריט אז נציין שעוד מאז מלחמת העולם הראשונה ניסו אנליסטים לענות על השאלות, "כיצד להוריד השימוש באנרגיה מזהמת?" ו"כיצד להיפטר מהתלות בנפט?".

העיסוק בשתי הבעיות הללו הולך וגדל עם השנים גם בגלל משבר האקלים שמתפתח מהר משחשבו ולא פחות בגלל השימוש הפוליטי-סחטני שעושות מפיקות אנרגיית המאובנים, רובן מדינות טוטליטריות. העובדה שנוצר (שוב) מצב שבו מחירי הנפט, הגז והפחם עולים חזק אל מול מחירי האלטרנטיבות שיורדים, מול התקדמות טכנולוגית מהירה שמייעלת ומוזילה את מחירי האלטרנטיבות ומול מודעות ציבורית שמתרחבת למשבר האקלים מחד ולסחטנות מאידך, מעלה האופטימיות בקשר לסיכויי ההצלחה של תעשיית האנרגיה המתחדשת מה שהפך את הסקטור כולו ללהיט בבורסה (שוב).

לפי המחקר החדש של סטנפורד, שמנתח את יציבות רשתות האנרגיה שמתבססות על אנרגיה חילופית, את העלות שתידרש להגיע ל-100% ואת השפעת המעבר ל-100% אנרגיה נקיה שתהיה על התעסוקה, הבריאות והאקלים, תביא החלפת האנרגיה ממאובנים לאנרגיה חדשה להקטנת השימוש באנרגיה ב-57%, הקטנת ההוצאות ב-61% ותייצר 28.6 מיליון מקומות תעסוקה נוספים וכן, על מנת להגיע לכך תידרש השקעה גלובלית של 73 טריליון דולרים ("רק" 7.8 טריליון בארה"ב). מומלץ מאוד לקרוא המחקר ולאחר מכן להמשיך לכתבה המסכמת.

הפרופסור מרק ג'ייקובסון מסטנפורד, שהוביל את המחקר, נחשב המומחה המוביל בתחום ולטענתו "אין שום חסרון (כלכלי או חברתי) בבצוע המעבר במלואו. נכון, אנשים רבים חוששים שהמחיר יקר מידי אבל החשש נובע מחוסר בידע. ההשקעה זמינה ותניב רווחים גדולים ואני מקווה שהמחקר יעזור להפחית החששות". דעתנו היא שבין מחירי הנפט, הפחם והגז הגבוהים לבין התלות במדינות כמו רוסיה, אירן, ונצואלה, סעודיה וכו' לבין ההכרה שהולכת וחודרת בבעיות האקלים וזיהום כדור הארץ ובעזרת הדור הצעיר שמאמין בצורך לשנות, נוצר מצב שבפעם הראשונה מאז התחיל הוויכוח על מאובנים ותחליפיהם יש סיכוי להצלחת המהלך.

זה מהלך ארוך אבל העובדה ש-143 ממשלות, בהובלת מדינות המערב הגדולות, העבירו החלטה ללכת בכיוון של "100% אנרגיה חילופית ב-2050" וכשלחץ משבר האקלים גובר במהירות יהיו קברניטי הכלכלה הגלובלית, ההנהלות ובעלי המניות של חברות הנפט, הפחם והגז הגדולות (שהם בעלי הלובי החזק באמת) לקחת העניין ברצינות. אנחנו גם בטוחים שבעזרת הטכנולוגיה נגיע ל-100% אנרגיה נקייה הרבה לפני 2050. חברות הנפט הגדולות אגב, כמו שברון, BP, אקסון ושכמותן, שתמיד התנגדו למהלך כבר נעות בכיוון.

אבל העובדות בינתיים אינן מעודדות ביותר. ב-2019 סיפקו המאובנים 80.15% מצריכת האנרגיה הגלובלית וזאת לעומת 80.3% ב-2009 כאשר כול האנרגיות הנקיות, שב-2009 ספקו 19.7% מהצריכה הגיעו, ב-2019, ל-19.85%. כלומר, עם כול הדיבורים וההחלטות המאובנים בשליטה מלאה עדיין והמצב אפילו הורע בשנתיים האחרונות (ההערכה היא שהמאובנים, ב-2022, יספקו 85% מהאנרגיה). על המצב תוכלו לקרוא ולראות בכתבה ובטבלה שצרפנו.

כדי להדגיש את הבעיה הוספנו תמונת המצב ב-50 השנים האחרונות שבמהלכן היו לא מעט החלטות לעבור לאנרגיה נקיה ולהיפטר מהתלות ברודני הנפט ודבר לא השתנה:

הדחיפה הגדולה ניתנה לאחרונה כאמור ע"י  התכיפות שהולכת וגוברת במשברי אקלים מחד ובמיוחד מלחמת רוסיה-אוקרינה שהדגימה מצוין את הסכנות שקשורות בעובדה שהשליטה באנרגיית המאובנים הופכת למנוף פוליטי. למי שאינו מודע נספר שהמלחמה הובילה את ארגון האנרגיה הגלובלי, ה- IEA, לפרסם שבעקבות המלחמה ועליות מחירי הנפט שחררו ממשלות לשווקים חלק משמעותי ממאגרי הנפט הרזרביים הלאומיים שלהן.

ב-1.4 חתמו החברות ב-IEA על הוצאה של 120 מיליון חביות לשוק (מחציתן מארה"ב) והשבוע חתם הנשיא ביידן על ביטול האיסור על קידוחי נפט וגז בתוך ארה"ב וזאת לאחר שהצעד הראשון שעשה עם כניסתו לבית הלבן היה הטלת האיסור "כדי לעזור במלחמה במשבר האקלים". השבוע הצטרף גם האו"ם לנושא כשפרסם דו"ח מאוד מבהיל על משבר האקלים שתומך בעצמה במעבר לאנרגיה נקיה "התעשייה מקבלת מהדו"ח עידוד ענק".

הנתון החשוב בדו"ח הוא שתעשיית האנרגיה הנקייה נמצאת, כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית, במצב שמאפשר לה לבצע המשימה. לבסוף הולך ומתגבר הלחץ מכיוון "זוללות האנרגיה" הטכנולוגיות הגדולות שדורשות מהספקיות שלהן, במיוחד הסיניות, "שימוש בכוח נקי". אפל הודיעה השבוע שהלחץ שלה על הספקים, "הביא לירידה של 13.9מיליון טונות של פליטת דו תחמוצת הפחמן שאחרת היו נכנסים לאטמוספרה. כאילו הורדנו 3 מיליון מכוניות מכבישי העולם" ואפל אינה לבדה, כול ענקיות הטכנולוגיה משתלבות במאבק.

אז איך משקיעים? כאן יש בעיה של בחירת ההשקעה הנכונה והיא לא פשוטה ומהסיבות הבאות: הקושי בבחירת תחום האנרגיה החילופית "המנצח". הכניסה לתחום של חברות הנפט הגדולות עם יתרון מובנה של עצמות שיווקיות וכספיות שלא להזכיר את הלובי שברשותן. חברות הנפט הגדולות נכנסות לתחום כי לפי קונצנזוס המומחים יגיעו ההכנסות בתעשיית האנרגיה החדשה לכמעט 2 טריליון דולרים ב2030. זאת לעומת 881.7 מיליארד ב-2020.

מי שחושב שיצרניות הנפט, הפחם והגז לא ינסו לנגוס חי באשליות. לא רק ענקיות הנפט בתחרות אלא שורה ארוכה של קונגלומרט גלובליים רציניים נוגסים בעוגה בראשות ABB, GE והחברות Tata Power (סימול: TATAPOWER.NS), ענקית האנרגיה ההודית ו-Acciona, S.A (סימול בארה"ב: ACXIF) הספרדית שבונות, מפעילות ומתחזקות מערכות סולריות, רוח, מים וביומסה ברחבי העולם ומניותיהן בשיא כול הזמנים ואיך אפשר בלי TSLA ומפעלי הבטריות שלה שגם מובילה באנרגיית שמש? לבסוף ולצד כול הדבש הזה שעוטף כרגע את תעשיות האנרגיה החילופית המגוונת, צריך המשקיע לקחת בחשבון את "פקטור המרור", האפשרות שהסדר באוקרינה לצד הסכם עם אירן וחזרה של ארה"ב למצב של יצואנית מובילה יורידו משמעותית את מחירי הנפט, הגז והפחם מה שיאט משמעותית את קצב המעבר לאנרגיה נקיה.

בשל מרכיבי התעשייה החדשה לא תמצאו סל או קרן שמכילים את כול האפשרויות. יש סלים ממוקדי סקטור כמו FAN לאנרגיית רוח, TAN לאנרגיה סולרית, סלי חומרי גלם כמו LIT וכדומה וישנם סלים מעורבים או ממוקדים בחברות  שתומכות בתחום כמו QCLN או ICLN או ERTH וסלים שמנסים לכסות את התעשייה כולה כמו PBW. רוב הסלים אגב יורדים לאחרונה וזאת למרות העתיד המבטיח של התעשייה. הטענה היא שהירידות קשורות בעיקר חוסר הוודאות, רמות ההערכה הגבוהות שאליהן הגיעו הסלים והמעבר לסלי המדדים בשל הזעזועים.

באשר למניות בודדות החלטת ההשקעה אפילו קשה יותר וכול מה שאנחנו הצלחנו לזהות הוא שחברות כמו TSLA, חברת ההנדסה הכימיקלית המעניינת Albemarle  (סימול:ALB) וסולראדג' (סימול:SEDG) הן (כנראה) החביבות על האנליסטים בתחום. מדוע? קשה לדעת אבל לגבי SEDG ראו בכתבה מ-2020 שצרפנו, הדברים עדיין תקפים.

בינתיים שאלנו מנהל השקעות וותיק בניו יורק באיזה סל הוא משקיע והתשובה, "ב- SPDR S&P Kensho Clean Power (סימול:CNRG)", סל קטן יחסית שמשקיע בחברות, "שמוצריהן ושירותיהן מהווים כוח מניע חדשנות בתחום האנרגיה הנקייה". למה דווקא בזה? "יש בו תערובת מעניינת כמו TSLA, אורמת וסולאראדג' לצד חברות וותיקות כמו ED ו-GE שרוב המשקיעים לא שמו לב שהשתלטה על אנרגיית הרוח ועוד. בנוסף הסל כולל חברות בעלות סיכוי גבוה לדעתי להירכש בגלל הטכנולוגיות שלהן". אנחנו מסכימים עם הגישה אבל רוב הסלים כאלו אז המשקיע המעוניין צריך לחקור. הסל אגב, שבתחילת 2021 ולאחר עלייה של % 325 במהלך 2020 הגיע לשיא של 147.6 דולרים איבד מאז למעלה מ-40% אז אולי נוצרת הזדמנות אבל גם בעניין זה שותפים רוב סלי האנרגיה החדשה.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו  לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.