העלאת הריבית היא כמעט עובדה מוגמרת; אחרי מה צריך לעקוב בהמשך?

היום (ד') צפוי ג'רום פאואל, יו"ר הפדרל רזרב, להכריז על החלטת הריבית, כשהשוק מצפה באופן גורף להמשך מתווה עליית הריבית שהחל במרץ, אלא שהפעם הריבית צפויה לעלות ב-0.5% לעומת 0.25% בפעם הקודמת. כל סטיה כלפי מעלה או מטה מהתחזית הזו מאד לא סבירה, ובמידה ואכן תתרחש תשפיע ככל הנראה על השוק בטווח הקצר בצורה משמעותית. 

גם בישיבתו הבאה בחודש יוני צפוי הפד להמשיך באותו כיוון לפי רוב הערכות, עם העלאה נוספת של מחצית האחוז. לגבי ההמשך הודאות פחותה, כשלא מעט צופים שגם ביולי, ספטמבר נובמבר ודצמבר יתרחשו העלאות ריבית ברמות שונות, שצפויות להביא את ריבית הבנק הפדרלי לרמה של 3% עד סוף השנה, מרמה נוכחית של 0.25% - 0.5% בלבד. 

צעד נוסף עליו צפוי הפד להכריז הוא התחלת תהליך צמצם המאזן. במהלך תקופת הקורונה תמך הפד בכלכלה דרך רכישת אגרות חוב דבר שהגדיל את המאזן בצורה חסרת תקדים על לרמה של 9 טריליון דולר. כעת צריך הפד להתחיל לצמצם את המאזן, דבר שיפעל על השוק בצורה הדומה להעלאת ריבית. הסיבה לצעדים הללו היא כמובן האינפלציה מרקיעת השחקים שלא זכורה כמותה זה עשורים. שנה שעברה טען הפד בעקביות שהאינפלציה היא "חולפת", אך זו התעקשה שוב ושוב להישאר, ואף להגביר נוכחות, והפד הבין שעליו לפעול.

אחד הנתונים אותם פאואל לוקח בחשבון במיוחד הוא עלות המעסיק (ECI). פאואל אמר כי מה שגרם לו לשנות את דעתו ביחס לאינפלציה ולהבין שהיא לא כל כך חולפת הוא הנתון הזה. ובכן, למרבה הצער, הנתון שפורסם בשבוע שעבר מראה על עליה של 1.4% ברבעון, הגבוה ביותר מאז 1990, מה שמחזק עוד יותר את הערכות על העלאות ריבית אגרסיביות בהמשך.

נושא העלאת הריבית מגיע בעיתוי בעייתי במיוחד. בדרך כלל הפד מעלה ריבית כאשר הכלכלה חזקה מאד והעלאת הריבית נועדה לצנן קצת את התחממות היתר. לא הפעם.  כלכלנים רבים סבורים שלפד לא נותרה ברירה אלא להילחם באינפלציה באגרסיביות, למרות שהכלכלה מתחילה להאט. בשבוע שעבר פורסם למעשה כי ברבעון האחרון הייתה התכווצות של הכלכלה האמריקאית. בנוסף התפרסם כי נתוני הייצור נחלשים והכנסות וחסכונות הצרכנים מאטות אף הן. בסקר לגבי העסקים הקטנים נמצא שהם פסימיים ברמה הגבוהה ביותר בחצי המאה האחרונה. 

המציאות הזו של אינפלציה גבוהה לצד האטה בצמיחה הופכת את מלאכתו של הפד, לצנן את המחירים מבלי לגרום למיתון, לקשה יותר. זה גם מקשה על משקיעים לחזות את צעדי הפד וכמה אגרסיבי הוא יהיה. ההערכות בחודשים האחרונים משתנות תדיר עם כל הכרזה על נתון חדש וכל ידיעה שיוצאת מהשווקים. 

טורסטן סלוק, כלכלן ראשית בחברת ההשקעות אפולו אומר שהכל שאלה של עד איזה רמה הכלכלה מסוגלת לעומד בהידוק המוניטרי לדעת הפד: "זה הופך להיות פונקציה של האם הבתים, השקעות ההון והוצאות הצרכנים יכולים לעמוד בשיעורי ריבית גבוהים יותר". 

מהם האינדיקטורים החשובים ביותר להערכת ההשפעה על הכלכלה ועל האינפליציה?
גורג' גונקאלבס, ראש מחלקת המקרו כלכלה של MUFG מעריך שהשינוי במשכורות הריאליות (המותאמות לאינפלציה) הוא אחד האינדיקטורים המרכזיים שמאפשרים לבחון את השפעת מדיניות הפד על הכלכלה ועל השווקים הפיננסים. לפי חישוב שהוא ערך, המשכורות הריאליות הראו ירידה של 3.5% משנה לשנה בחודש האחרון, כלומר עליית המשכורות לא מפצה על ירידת ערך הכסף.

כיון שהצריכה מהווה 70% מהתוצר בארצות הברית, הרי שפגיעה במשכורות הריאליות עלולה לפגוע עמוקות בכלכלה. לכן גונקאלבס מעריך שהפד לא יעלה את הריבית כפי שהוא הצהיר: "אם נצטרך לחיות עם אינפלציה גבוהה יותר, עדיף להוציא מהחישוב את המשכורות", אחרת, לדבריו, נראה ירידה בביקוש כשהמחירים הגבוהים יכו בצרכנים, ובכך יווצר תרחיש של סטגפלציה שמוביל למיתון באופן בלתי נמנע. 

סלוק, לעומת זאת, מסתכל מקרוב אחר נתוני הטיסות. לדבריו הנתונים היומיים מראים שהפעילות גבוהה יותר מאשר בשנה שעברה, אף על פי שהיא עוד לא חזרה לרמות הטרום קורונה של שנת 2019. בנוסף, סלוק עוקב אחר נתוני ההזמנות ממסעדות מאתר Open Table, כשכרגע הנתונים נראים יציבים. עוד המלצה של סלוק: לעקוב אחר נתוני התפוסה במלונות מספק הנתונים STR. שבוע שעבר הנתון עמד על 65.8%, ירידה של 4.2% מאותה תקופה בשנת 2019. 

נתון נוסף בעל חשיבות הוא אשראי הצרכנים. הנתון הזה התנפח באופן בלתי צפוי בפברואר, מה שמערער את ההנחה (או התקווה?) של רבים שהפד מצליח להוביל ל"נחיתה רכה", כלומר ירידה באינפלציה מבלי לפגוע יותר מדי בצמיחה. הנתון מלמד שהמזומן שבידי הצרכנים הולך ופוחת. במידה והעליה באשראי תימשך למרות העליה בשיעורי הריבית שתגבה מהצרכנים, הדבר יעיד על רמת לחץ עולה במרכיב התמ"ג החשוב ביותר בארצות הברית - הצריכה הפרטית. 

במסיבת העיתונאים האחרונה הדגיש פאואל מאד את שיעור התעסוקה הגבוה, והחוזקה שמפגין שוק התעסוקה, שמאפשרים, לדבריו, לפעול בחופשיות גבוהה יותר בתחום הריבית. חשוב יהיה לעקוב גם אחר הנתונים בשוק התעסוקה. הכלכלנים מצפים ששיעור האבטלה שיפורסם באפריל יהיה 3.6%, שהוא גבוה רק במעט ביחס לרמה הנמוכה ביותר בחמישים שנה האחרונות שנרשמה קצת לפני פרוץ מגיפת הקורונה. דויד רוזנברג מפירמת רוזנברג מחקרים סבור שעליה של מעל 0.4% בנתון הזה הוא סימן מקדים למיתון, ללא חשיבות לשיעור ממנו עלתה האבטלה. לדבריו, ב-11 פעמים בהם נרשם מיתון מאז מלחמת העולם השניה זה היה הסימן המקדים. אם זה יקרה הוא חושב ש"החגיגה התחילה", וזו תהיה חגיגה עצובה במיוחד.