אל על משתפרת - אבל עדיין בהנשמה מלאכותית ועם הערת עסק חי: צופה מעבר לרווחיות בחצי השני של 2023

עוד דוחות לא קלים לחברת התעופה  אל על +1.46% אל על 846.5 +1.46% בסיס:834.3 פתיחה:837.8 גבוה:855 נמוך:832 תמורה:43,343,259 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  אבל היא בכל זאת גם מתאוששת: החברה מדווחת ברבעון הראשון של 2022 על היקף פעילות של 53% לעומת 2019, ולאחר הדוחות, בחודשים אפריל-מאי היקף הפעילות המשיך לעלות (בגלל חג הפסח) ואולי אפילו יתקרב להיקפים שלפני הקורונה, כלומר - ייתכן שהדוחות הבאים של החברה יהיו טובים יותר ויש למה לצפות. המשקיעים כמובן לא ממתינים, כבר מגלמים את זה, ושלחו את מניית אל על לזינוק של 85% מתחילת השנה.
על פי החברה, המכירות (בוקינג) שלה עקפו את אלה של 2019 עם הזמנות של 247 מיליון דולר במרץ (16% מעל 2019) באפריל 181 מיליון (97% ביחס ל-2019) והערכות החברה לחודש מאי הן ל-267 מיליון דולר (110% לעומת 2019)

ומה לגבי ההמשך? איציק אליאב, סמנכ"ל הכספים אמר בשיחה עם עיתונאים אחרי הדוחות: "אנו מעודדים מפתיחת השמים והתייצבות המדיניות הרוגלטורית ביחס לקורונה. אנו ממשכים לפעול לחיזוק מבנה ההון והנזילות - פועלים לסגירת עסקת המועדון בהיקף של כ-130 מיליון דולר, לשפר את התשלומים מול הבנקים והמחכירים ולשמור על היקף ההוצאות הקבועות, במטרה ליצור כרית ביטחון ולעבור לרווחיות במחצית השנייה של 2023". נזכיר רק שאל על הייתה הפסדית גם לפני הקורונה.

המנכ"ל היוצא אביגל שורק נתן הצהרה מעט מטעה. לדבריו "תוצאות הרבעון הראשון לשנת 2022 משקפות רמת רווחיות דומה לרבעון הראשון של 2019" - אבל כדאי לשים לב שמדובר בכלל על הפסד של 55 מיליון דולר. כלומר לא מדובר על רווח. נכון, הוא לא שיקר, אמר שמדובר על 'רמת רווחיות', אבל לא מדובר על רווח. אל על הייתה הפסדית עוד הרבה לפני הקורונה, ולא רק בגללה. בתגובה לשאלת ביזפורטל אישר שורק את ההערה ואמר "אפשר גם לקרוא לזה רמת הפסדיות דומה".

אל על ממשיכה להפסיד גולמית - ועדיין עם הערת עסק חי
מנגד, מי שכמובן ממשיכים להדגיש את הבעיות בדוחות של החברה - הם רואי החשבון, שלמרות הבטחות החברה על מחיקה קרובה של הערת עסק חי, היא ממשיכה להתנוסס גם בדוחות הנוכחיים. באל על ממשיכים לטעון שמדובר ב'שמרנות' ושמירה על 'חובת הזהירות' - אבל רישום אומר מחיקת הערת עסק חי זו לא טובה של רואי החשבון אלא הערכה כנה ביחס למציאות של החברה. הסיבה היא שהחברה עדיין ממשיכה להפסיד גולמית - כלומר על כל דולר כרטיס שהיא מוכרת היא עדיין מפסידה כסף.

החברה רשמה הכנסות ברבעון הראשון של 283 מיליון דולר, גידול של 7% לעומת 265 מיליון ברבעון הקודם, ולעומת 117 מיליון ברבעון המקביל - כאשר אז היקף הפעילות עמד רק על 10%, בגלל סגרי הקורונה.
מנגד, הוצאות ההפעלה עמדו על 293.3 מיליון דולר, כלומר הפסד גולמי של 10.6 מיליון דולר ברבעון. ברבעון הקודם ההפסד הגולמי עמד על 18 מיליון דולר וברבעון המקביל מדובר על הפסד של 48 מיליון דולר - כאמור יש בהחלט שיפור.

כאשר מפסידים כבר בשורה העליונה - אי אפשר באמת להרוויח ולכן אל על המשיכה להפסיד גם ברבעון הנוכחי 66 מיליון דולר, שיפור לעומת הפסד של 110 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2021, וירידה גם לעומת הרבעון המקביל אז עמד ההפסד על 86 מיליון דולר. יצוין כי במקביל אל על רשמה גם הכנסות אחרות של 23.4 מיליון דולר (לעומת 3.2 מיליון דולר ברבעון המקביל וזה מה שעזר לה לקזז את ההפסד.

אל על עם גירעון בהון של 590 מיליון דולר
אבל הבעיה של אל על היא שהיא סוחבת גירעון לא קטן בהון של 590 מיליון דולר. אז נכון, היא מצמצמת כרגע את ההפסדים, אבל עם גירעון גדול שכזה, היא תצטרך לא מעט רבעונים, אולי אפילו כמה שנים, כדי לצאת מזה. מי שמוכן לקחת את הסיכון - שולח את המניה למעלה. מי שחושש - לא מתקרב אליה. 

באל על מציגים את הרווח התפעולי התזרימי (EBITDAR) כדי להראות שהיא משתפרת וכאן היא רושמת שורה חיובית של 15 מיליון דולר, עליה נוספת לעומת 11 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-3 ברבעון שלפניו. אבל כפי שכבר ציינו בעבר - כל חברה יכולה להמציא יחס פיננסי כרצונה כדי להציג תוצאות טובות יותר, ובסוף יש יחסים פיננסים מקובלים. ובכל מקרה עדיין מדובר במספר קטן, שגם מושפע לחיוב כתוצאה מהסיוע של המדינה.

החברה גם רשמה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 22 מיליון דולר, לעומת 10 מיליון דולר ברבעון הקודם, ואל מול הפסד של 54 מיליון ברבעון המקביל.

בשיחה עם העיתונאים אל על ממשיכה להתלונן על תחרות לא הוגנת מול חברות התעופה האחרות. אבל חברים - זו המציאות ובחרתם לפעול בתחום הזה בכל זאת. לא נולדתם אתמול. אל על קיימת בתחום שלה כבר שנים רבות, הבעיות מול העולם ידועות. מי שמחליט לפעול בתחום הזה מודע לכך שיש לחברות ישראליות נחיתות מול חברות זרות. להתלונן על זה כל הזמן ולהמשיך לתרץ בכך את ההפסדים זה קל. אבל זו מציאות המאקרו - בינתיים היא לא משתנה למרות שאל על מתלוננת על כך כבר שנים. חברה לא יכולה לבנות על שינוי של המאקרו. אם זה יקרה זה מצוין ואנחנו כמובן בעד תחרות יותר הוגנת. אבל חברה לא יכולה לבכות על הפסדים שוב ושוב בגלל תחרות לא הוגנת - היא צריכה לעשות את מה שהיא יכולה כדי להיות רווחית. ואם היא לא - אז אולי אין לה זכות קיום. כך זה בכל תחום, וכך זה גם בתחום התעופה.

במענה לשאלת ביזפורטל בנושא אמר שורק: "אתם צודקים לגמרי, ואנחנו עובדים על שיפור והתייעלות בלי קשר לכך, עושים הכל כדי להיות רווחיים בלי קשר למצב הנוכחי, אבל אנחנו כן רוצים שהתחרות תהיה הוגנת כי זה יעזור לנו להצליח". דינה בן-טל, המנכ"לית הנכנסת הוסיפה: "אנחנו לא 'מתלוננים' ממקום שלילי - להיפך. תחרות הוגנת מגדילה את השוק. למשל - אנחנו רוצים לטוס לתאילנד ואוסטרליה. אבל על כשטיסה לתאילנד לוקחת 3 שעות יותר מאשר בחברה מתחרה אז לקוחות ילכו לשם. בנוסף, לטוס ישירות לאוסטרליה במציאות הנוכחית מצריכה שני צוותים ואי אפשר להתווכח על העלויות הללו, שמקשות עלינו. לכן, שיפור בהקשר הזה יהפוך אותנו ליותר תחרותיים ויכולים לתת שירות יותר טוב. הקסם - מבחן ההצלחה שלנו - יהיו רבעוני הקיץ והחגים, שם נראה את השיפור בהתייעלות והפוטנציאל, ושם טמונה היכולת לחזור לרווחיות, לצד בניית כושר היצור".

ומה לגבי עסקת ארקיע? בחברה מעדכנים כי היא עדיין נמצאת בתוך התהליך, ומבצעת בדיקת נאותות - כלומר אין לחברה כרגע ממש מה לעדכן בנושא.

מנכ"ל אל על היוצא אביגל שורק, אמר על רקע הדוחות: "התוצאות מבטאות היטב את החתירה הבלתי מתפשרת שלנו לחזור לפסים של צמיחה ורווחיות לאחר המשבר הגדול. אל-על עדיין רחוקה מהפוטנציאל הגלום בה אבל אנו מאמינים כי החזרה לשגרה והתייצבות המדיניות הנוכחית ביחס לקורונה, יאיצו את מימוש הפוטנציאל".

דינה בן-טל, המנכ״לית הנכנסת הוסיפה בשיחה עם העיתונאים: ״אנחנו רואים אור בקצה המנהרה (של אל על. נ"א). אנחנו מתמקדים ב'חזרה לשגרה' ונשיק תוכנית של התייעלות והתאמה לביקושים. נתמקד בבניית כושר הייצור והחזרת יותר מטוסים לשימוש, גיוס אנשים בכל שרשרת הערך, בשירות לקוחות ומתן אינפורמציה לציבור. נתגבר את מערך השירות שלנו. גם במוקד וגם בפייסבוק בוואטספ ובשאר הרשתות, וכמובן- אנחנו עדיין צריכים לייצב את המערך ואת התוצאות שלנו. אפקט החזרה לשגרה מכה בכל חברות התעופה בעולם החווים ביקושים גדולים ונאלצים להדביק פערי כשירות וכוח אדם; כך גם אצלנו".