"הכל קשור בסביבה. בעלי הון, רשויות מקומיות ופושעים"

"לפעמים אומרים לי שאני חצופה". יפעת גליק (צילום: באדיבות תאגיד השידור כאן)
.
לחצים מצד בכירים בחברות גדולות וגדודי היח"צ שלהם, ואיומים ודחיפות במהלך צילומי כתבות - מסתבר שסיקור תחום הגנת הסביבה עשוי לעורר לא מעט אמוציות מצד המסוקרים שלא בוחלים בשיטות כדי לנסות להשפיע על אופן הסיקור שלהם. יפעת גליק, כתבת התחקירים של כאן 11 ומי שקיבלה על עצמה לפני כשנתיים וחצי האחרונות לסקר נושאים סביבתיים במסגרת פינה שבועית במהדורה, כבר ספגה הכל.
 
כעת הפינה שהגישה - שלאורך הזמן התרחבה לסרטוני דיגיטל, פודקאסט של התאגיד בשם "הזמן הירוק", ואף תוכנית רדיו שבועית בכאן רשת ב' "כאן סביבה" בהגשתם של אורי לוי ושרון וכסלר - מתרחבת לתוכנית שבועית בת 40 דקות בערוץ כאן 11 שתסקר בהרחבה את נושאי הגנת הסביבה, משבר האקלים והתמודדות משרדי הממשלה עם נושאים אלו, ותחשוף גם את מארג האינטרסים שמאחורי המזהמים הגדולים בישראל. התוכנית "הזמן הירוק" תושק הערב, אולם בשל ההתפתחויות הפוליטיות, היא תוקדם ל-18:30 במקום משבצת שבע בערב אליה היא יועדה, וזאת בשל ההחלטה בתאגיד לעלות עם משדר מיוחד לפני מהדורת החדשות המרכזית.
 
התוכנית הראשונה תעסוק בחוק האקלים, והיא תכלול גם ראיון עם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. כמו כן התוכנית תעסוק בזיהום הים על ידי החברות הגדולות במשק.
 
לקראת ההשקה, "ביז מדיה" קיים ראיון עם גליק, שבזכות התמקדותה בשנתיים האחרונות בנושאי משבר האקלים וההשלכות שלו, זכתה לפני חודשים אחדים בפרס סוקולוב לתקשורת אלקטרונית.
 
-איך נולדה התוכנית הזאת?
"לפני שנדבר על התוכנית שתשודר הערב בשבע בכאן חדשות, צריך להסביר מה קדם לה. לפני שנתיים וחצי מנהל חטיבת החדשות שלנו, ברוך שי הציע לי להכין מוסף סביבה חדש שיעסוק בין היתר בתחקירים ובביקורת נושכת נגד גופים מזהמים, מתוך תפיסה שהשידור הציבורי צריך להניף את הדגל בכל הקשור בנושא הכי חשוב שמאיים על חיינו - משבר האקלים. אני מודה שעד אז עסקתי בתחקירים בכל נושא כמעט, אבל בסביבה כמעט שלא נגעתי. אפילו ברמה האישית, מעולם לא עצרתי לשאול למשל האם יש קשר בין האסתמה שסבלתי ממנה בילדות לבין המגורים לא רחוק כל כך ממפעלי המפרץ.
 
"ככל שהעמקתי בנושא הבנתי שהכל קשור בסביבה. בעלי הון, רשויות מקומיות, פושעים ובעלי אינטרסים כלכליים. עם הזמן צמחו לצד המוסף גם טורי דיגיטל והסכת. התגובות היו מצוינות. חלק מהכתבות שלנו זכו גם למאות אלפי צפיות. מתברר שאנשים רק חיכו שמישהו יציף את הנושא. בעולם זה הרי הכי בוער שיש. פרס סוקולוב שניתן לי השנה, בין היתר על המוסף, היה מבחינתי עוד סימן לכך שאנחנו במערכת שלנו עושים דבר חשוב ומשמעותי. לאורך השנים האחרונות פתחנו כמה פעמים גם את המהדורות במשבר האקלים ומה יותר טבעי מלהגדיל את נפח סיקור הסביבה מאשר תוכנית שבועית? האמת היא שאני מאוד מתרגשת. לא מתכוונת להסתיר את זה. הלוואי שאמשיך להתרגש תמיד ממה שאני עושה".
 
-איך מספרים סיפור מורכב כמו זיהום נחלים, התחממות גלובלית, בנייה חופית – לקהל הצופים, בכתבה של כמה דקות. הרי מדובר בהליכים ארוכים ומורכבים, ולא משהו "סקסי" כמו פוליטיקה, צבא או פלילים?
"אחד האתגרים הכי גדולים שלנו הוא איך לספר סיפור מורכב כמו זיהום. אילאיל שחר (סגניתו של שי ועורכת מוסף הזמן הירוק, א"כ) ואני משקיעות בזה לא מעט מחשבה. הרי זיהום זה לא משהו שאנשים מזדהים איתו. אני מנסה לבחור תמיד לספר כל סיפור דרך בני אדם במקום לעסוק בתיאוריות. התמונות הקטנות האלה הן בדרך כלל יותר זכירות ונגישות ציבורית. למשל, בחודשים האחרונים התחלנו להתאבסס על גזל רצועת החוף שלנו. בדקנו איך בעלי הון וגורמים אינטרסנטיים לוקחים מאיתנו את הים. במקום לנסות לדבר גבוהה גבוהה באופן אמורפי, הלכנו ליזמי הנדל"ן בעלי האינטרסים הכלכליים שהשתלטו על החוף, ודרשנו מהם תשובות. כשבעיריית נתניה בנו על המסדרון האקולוגי את מתקני המכבייה, הלכנו לעירייה לחפש מענה. גם בתוכנית שלנו, ליובל עופר העורכת ולי חשוב להנגיש כל הזמן. לפעמים אומרים לי שאני חצופה ומשלבת הומור גם בכתבות כבדות. חושבת שזאת הדרך שלי כעיתונאית להגיד: זה חשוב אבל בואו נעשה שזה יהיה גם מעניין".
 
-לצד העיסוק הגובר בעולם בהתחממות הגלובלית, גם מתגבר הזלזול מצד יותר ויותר גורמים באותה התחממות גלובלית, כמו אותה טענה איך התחממות אם היה חורף כזה גשום וקר, וכמובן האשמה שמדובר בטענות סרק של "הפרוגרסיבים". מדובר בסוגיה מאד עדינה, איך מצליחים לא ליפול לכל מיני בורות ולהציג אותה בצורה נהירה?
"ככלל, משתדלת לא להביא מכחישי אקלים לשידור. אין בכך טעם. היום המדע חד משמעי בעניין משבר האקלים וכל המתחכמים יכולים ללכת לתוכניות בידור. אצלנו מביאים ביקורת ועובדות. רק האמת מדברת אלינו".
 
-דיברת בעבר על ההתנהלות של סגן נשיא נובל אנרג'י ביני זומר בראיון עמו לפני כמעט שנתיים, שהציע לך "לעשות פסק זמן לטובתך האישית", אבל פה אני מעריך שהאיום לכאורה היה - תתחילי איתנו, נתבע אותך. את "מתעסקת" עם גופים רבי עוצמה כמו חברות אנרגיה ותעשיה. כבר ספגתם "תביעות השתקה"?
"כל חיי הבוגרים, 20 שנה, עוסקת בתחקירים ויכולה לומר לך שכמעט אין תחקיר שבו לא מנסים להפעיל לחצים פסולים. אלה יכולים להיות דברים קטנים כמו טלפונים מעיקים מאנשי יחסי ציבור ודוברים ומושאי צילום לא מרוצים ועד למכתבים מעורכי דין הדורשים שלא לשדר ומאיימים בתביעות.
..
"אספר לך סיפור קטן: לפני כמה חודשים הכנתי כתבה למוסף על מים מינרליים, ואחד ממנכ"לי החברות שעמו שוחחנו, לא היה מרוצה בלשון המעטה. קיבלתי טלפון בדרך חזרה הביתה מאחד מאנשי צוותו שהורה לי לא לשדר קטע מסוים. בלי להתבלבל אמרתי לו שתפקיד העיתונות הוא לא יחסי ציבור, אלא שירות הציבור. הוא שאל אם יש צורך לשוחח עם עורך המהדורה. הודעתי לו שלא רק שהוא יכול להתקשר לעורך המהדורה, אני מוכנה לתת לו גם את הטלפון של המנהל של המנהל של המנהל אם צריך. אין לי מה לפחד. האמת, ורק האמת, משחקת תפקיד מרכזי בעיתונות מהסוג שאנחנו עושים".
 
-ראיתי איך דחפו אותך בכתבה על סגירת אחד מחופי הכנרת למעבר הציבור. ספגת איומים אחרים על חייך? משהו שהצריך מעורבות של המשטרה למשל?
"אחרי הסיפור בטבריה שאלו אותי הרבה אנשים אם הגשתי תלונה למשטרה והאם אני מתכוונת להגיש תלונה למשטרה. התשובה היא לא. יותר חשוב לי שהמשטרה תעסוק בבעיות ציבוריות כמו עבירות מין, גניבות רכב או פריצה לבתים מאשר לעצור את האיש שתקף אותי. בעבר כבר היו לא מעט מקרים שבהם איימו עליי, גם הרביצו לי ועוד. בוא נגיד שצברתי לא מעט חוויות במקצוע שלי. אבל לרגע לא הפסקתי להרגיש שזאת השליחות העיתונאית שלי. אני מאמינה במה שאני עושה בכל ליבי".