"מעולם לא הייתה תקופה מאתגרת יותר למשקיעים". כך פותחים רוב המומחים את השיחה על מדיניות ההשקעה. ובאמת, המצב נראה במבט ראשון סבוך במיוחד. אך במחשבה שנייה, כבר כשני עשורים שאני שומע את המשפט הזה, בדבר הקושי שבניהול השקעות - והאמת היא שכל תקופה כוללת אתגרים משלה.
התקופה הנוכחית לא מאוד שונה מתקופות קודמות. יש חוסר וודאות לטווח קצר, ויש סיכונים פיננסים ממשיים, שראוי לברר ולהכיר. ניתוח מעמיק של האתגרים השונים יגלה כי תמונת המצב לא כל כך גרועה ואולי אינה מהווה הצדקה כלכלית לירידות השערים של החודשים האחרונים.
אינפלציה
המאפיין הראשוני של התקופה הנוכחית הוא העלייה הממשית במחירים (אינפלציה). זה היה בהחלט צפוי נוכח ההרחבה המוניטרית (הדפסת כסף והורדת הריבית) של הבנקים המרכזיים ובראשם הפד האמריקאי מאז משבר הסאב פריים (2008). המגמה של התערבות מוניטרית ממשית בשווקי החוב, הזרמת נזילות, ושימור מלאכותי של הריבית הנמוכה - רק התגברה לממדים שלא נראו מעולם, בעקבות משבר הקורונה (מרץ 2020). השאלה האמיתית שצריכה הייתה להעסיק אותנו כמשקיעים היא דווקא מדוע לא ראינו אינפלציה ממשית עד עתה (2021). מכל מקום - כעת יש אינפלציה, והיא צפויה להיות משמעותית ולתקופה לא קצרה.
- כל הכותרות
אינפלציה זה רע?
כיצד עליות המחירים ישפיעו על המגזר העסקי? התשובה לא ברורה, וההשפעה היא לא בהכרח שלילית ורוחבית. זה תלוי ברמת האינפלציה, בפירמה, בענף וביכולת לצלוח את עליות המחירים תוך שימור או גידול נתח הרווחים. יש חברות שצפויות להצליח בכך יותר ויש חברות שפחות. אם האינפלציה תישאר ברמה מנוהלת וסבירה (חד ספרתית), ככל הנראה ההשפעה הישירה לא צפויה להיות גרועה כל כך.
אינפלציה זה טוב?
בשולי הדברים, ראוי לציין כי אחד מגורמי הסיכון המרכזיים והגדולים העומדים בפני חלק מהגושים הכלכליים הגדולים בעולם (כמו ארצות הברית ויפן) הינם החוב הלאומי התופח והמערים (שמאז 2008 ובעקבות 2020; מגיע כל שנה לשיאים חדשים). והנה החדשות הטובות: החוב הלאומי הינו נומינאלי ולכן נשחק בסביבת אינפלציה. היינו, אינפלציה על כל סכנותיה לפיקדונות ומזומנים, מהווה משקל נגד לחובות לאומיים אימתניים. ייתכן ואינפלציה מתמשכת תשחק את החובות הלאומיים לרמות קצת יותר סבירות.
הריבית עולה
בסדר, אז אולי אינפלציה כשלעצמה זה לא בהכרח רע לכל ההשקעות ולכל גורמי הסיכון, אבל כתוצאה מהאינפלציה נכנסנו למחזוריות של העלאת ריבית וצמצום מוניטרי. הבנקים המרכזיים בעולם ובראשם הפד נאלצים להיאבק כנגד האינפלציה הגבוהה, והם מעלים ריבית. הטענה הרווחת היא כי סביבת הריבית הגבוהה תפגע מאוד ברווחיות של הפירמות.
אולם כנגד ראוי לזכור כי סביבת הריבית של 15 השנים האחרונות הינה נמוכה ומלאכותית. כפי שכתבנו בעבר, לסביבת ריבית נמוכה יש מחירים כלכליים ממשיים ובראשם יצירת בועות ריאליות ופיננסיות, ומימון שגוי למיזמים גרועים (כסף קל מממן פרויקטים מסוכנים, שבעולם של ריבית טבעית - לא היו זוכים למימון). דווקא החזרה לריבית אמיתית, שמאפיינת את העלות האמיתית של שכירות הכסף, יש בה ברכה מרובה. נכון הדבר שכעת הפירמות יאלצו לעבוד קשה יותר, ולבחון היטב כל מיזם עסקי וכל פרויקט נדל"ן, על מנת לוודא שהוא רווחי ומכסה את עלויות המימון. אבל התוצאה תהיה עסקים יעילים וטובים יותר בטווח האסטרטגי. כמו כן, בסביבת ריבית טבעית של מעל 4% השווי הכלכלי של הרווחיות העתידית של התאגיד העסקי שווה פחות. יש כעת הוצאות מימון ממשיות שראוי לקחת בחשבון וערך הזמן של הכסף הופך להיות משמעותי.
אבל האם כל זה יכול להצדיק ירידות שערים של 30%? לא בטוח! הריבית תעלה לאט ובטוח, בקצה מדוד ובתגובה לנתונים. זה תהליך מקצועי וטוב שיגמול את הכלכלה מהתמיכה החיצונית של הבנק המרכזי. המגזר העסקי ייאלץ כעת להוכיח יותר יצירתיות עסקית, יותר מחשבה אסטרטגית וראייה למרחוק. אז בשונה מהשנתיים האחרונות, לא כל השקעה פיננסית תעלה מעלה מעלה באופן אוטומטי, ללא תלות באיכות הניהול או בעומק המודל העסקי. מעתה המשקיעים יידרשו לחזור לבסיס ולחפש חברות טובות ואיכותיות, שבאמת נותנות ערך. זה דווקא שינוי חיובי ומבורך (שייתכן וימנע פיתוח מיותר של בועות פיננסיות)!
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה
גורם סיכון נוסף שמקבל תהודה רבה בעיתונות הכלכלית הינו המלחמה המשתוללת בקצה המזרחי של אירופה. ובאמת, מלחמה זו צפויה לאתגר מאוד את גוש האירו הן מבחינת הסיכונים הגיאופוליטיים, הן מבחינת המדיניות המאקרו כלכלית והן בעלויות האנרגיה של היבשת.
כל מלחמה היא קשה, ומלחמה זו נראית כמיותרת במיוחד. הסבל האנושי האדיר שמושת בימים אלו בגין המלחמה הינו מאוד מעציב ואף מקומם. היינו מעדיפים כולנו, שלא לסקור רוע כל כך מובהק במסגרת הקרירה של סיכונים פיננסים. כולנו תפילה שהמלחמה תיפסק ומהר!
אולם בניתוח הכלכלי הצר, נראה כי המלחמה נכנסה לשלב איטי ומתמשך, והכרעה חדה ומלאה לא צפויה בקרוב. המערב מתחזק משלוחים סדירים של משאבים (אזרחיים וצבאיים), והצבא הרוסי מתקשה לשבור את רוח הקרב של העם האוקראיני. ימים יגידו, אבל נראה כי רוסיה נתקעה בבוץ האוקראיני להרבה זמן, כמו שארע לה באפגניסטן וכמו שקרה לארצות הברית בווייטנאם.
עליות המחירים של מוצרי הגלם כבר נלקחו בחשבון, וכל חוסר עתידי נראה שמגולם היטב (ובעודף ניכר) בכל תמחור עסקי שמבוצע. על כן נראה כי גורם הסיכון הזה לא כל כך משמעותי לשוק ההון בכללותו, ובוודאי שלא לרוב החברות האמריקאיות או הישראליות.
התפרצות מחודשת של נגיף הקורונה
והנה גורם הסיכון המחודש: קורונה. דיווחים על התפרצות נוספת של קורונה בסין, שכולל סגרים נרחבים ופגיעה נוספת בשרשרת האספקה העולמית, מחזירים משקיעים רבים לפחדים הראשוניים של מרץ 2020 (אז שוק ההון קרס בימים ספורים באחוזים ניכרים). גם ביתר העולם יש שמועות על עלייה מסוימת בתחלואה, אם כי בשלב זה מדובר על נתונים ראשוניים שאינם מבטאים מגמה ברורה.
אבל רבותי המשקיעים: הקורונה היא כבר לא נגיף מסתורי ומאיים שאיננו מכירים. אנחנו בסרט הזה כבר שנתיים ויותר. יש לנו הבנה טובה של דרכי ההדבקות, אוכלוסייה רחבה מחוסנת (בין באופן טבעי ובין בעזרת מגוון החיסונים שפותחו) ויש גם טיפולים רפואיים חדשניים שמורידים את התמותה מקורונה. מעבר לכל זאת, יש לרוב מקבלי ההחלטות בעולם הבנה טובה יותר בדבר העלות האמיתית של הסגרים (עלות כלכלית, פסיכולוגית, חינוכית וערכית). והיום יותר מתמיד ממשלות העולם יכולות לקבל החלטות שקולות יותר בדבר העלות והתועלת של ההתמודדות עם הקורונה.
כל זאת מוביל אותי למסקנה כי נגיף הקורונה במתכונתו הנוכחית אינו מהווה גורם סיכון ממשי. השווקים הפיננסיים ידעו היטב לעלות (בקיצוניות) בשיא המגפה, אז מדוע דווקא כעת דעיכת המגפה מובילה לירידות שערים? לא ברור.
אז למה השווקים בירידה?
כאמור, השינויים בשוק ההון בטווח הקצר הם אקראיים לחלוטין, והם נובעים בעיקר מההשפעות הפסיכולוגיות המצטברות של כלל המשקיעים. רבים וטובים חווים כעת פחד (Fear) ממשי, וזה מוביל אותם למכור ניירות ערך בצורה לא רציונאלית. כפי שראינו, אין הצדקה כלכלית אמיתית ומהותית לירידות השערים החדות, וההסבר נעוץ רק ברגשות ובגחמות הזמניות של משקיעים.
משקיעים רבים שנכנסו לשוק לאחר מרץ 2020 חווים כעת ירידות שערים משמעותיות בפעם הראשונה. הם נמצאים במצוקה ממשית, כי עד עתה כל השקעה כמעט ידעה רק כיוון אחד – עלייה. כעת, הם נדרשים להתמודד עם מציאות כלכלית קצת יותר מאתגרת שדורשת מהם מחשבה והעמקה, היכרות אמיתית עם הסוגיות הכלכליות, וניתוח ממשי של חברות עסקיות. זה דורש זמן ומאמץ, והפחד גדול.
לא למכור!
לכן, לרוב המשקיעים מומלץ שלא להתפתות ללחץ הרגשי, ולא למכור אחזקות כלל ועיקר. בעבר ראינו עד כמה חשוב שלא לנסות לתזמן את השוק ואת ההפסדים המצטברים של מי שמנסה לברוח מהשוק בירידות ולחזור לפני העליות שיבואו. אל תתפתו לחלום ושברו. גם אם יצאתם בזמן הירידות, לא תצליחו לחזור לפני העליות הגדולות. זה האתגר האמיתי של משקיעים אסטרטגיים - לשמור על מדיניות ההשקעה עקבית, גם נוכח ירידות שערים חדות בשווקים המרכזיים.
יש גם הזדמנויות
המחזוריות של שוק ההון הינה טבעית ומתועדת. השוק עולה ויורד והנתון היחיד שאיננו יודעים זה מתי בדיוק השוק יקרוס ובאיזה עומק. כך היה מעולם וכך יהיה לעולם. אף אחד לא יודע מה השוק יעשה בימים הקרובים, ובהחלט ייתכן והוא ירד בעוד 30%. למרות זאת, דווקא לאור הירידות מתחילת השנה, אנו רואים כעת הזדמנויות השקעה ממשיות. יש חברות ותאגידים עסקיים עם מחירים מאוד תחרותיים. חברות מצוינות נכנסות כעת לתחומי מחירים עם מכפילי רווח נמוכים, יחס הון לחוב נמוך (פחות הוצאות מימון), צמיחה עקבית במכירות וברווחים וכו'. זה הזמן לניתוח מהותי ואמיתי של ענפים ועסקים. בחינה רצינית תגלה שיש כעת בשוק ההון הרבה מאוד הזדמנויות.
הלל בש (Hillel@SmartOptions.co.il) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
13.ניתוקהייטקיסט 23/05/2022 12:43הגב לתגובה זו0 1הכותב מנותק מהתחום וכך גם הקהל ... הסיבה שהמשכורת בהייטק כולכך גבוהה היא לא רק בגלל השות הקשות והעבודה הלא קלה אלה בגלל חוסר היציבות המאפיין את התחום ... הרבה פעמים עובדים מחליפים עבודה כול שנתיים כי מחלקה נסגרת או פרוייקט מצומצם ... בקיצור קל להסתכל למישו בצחלת ולשנא אותו , אבל לא כולם יודעים מה עשה כדי להגיע לשם .. והתנודות האחרונות?? כאמור , עוד גל בים סוער ...סגור
-
מה הקשר בין מה שכתבת לכתבה זו? התבלבלת... (ל"ת)חיים 24/05/2022 11:50הגב לתגובה זו1 0סגור
-
12.ממשלת הנאחס ?Jose 21/05/2022 23:10הגב לתגובה זו0 5ממשלת שינוי מביאה לנו רק בשורות רעות הן בבטחון אישי והן בטחון כלכלי. עד סוף שנה 2021 הממשלה נהנתה הפירות וצעדיה של ממשלות ליכוד בראשות נתניהו.. מתחילת 2022 כל הפרמטרים הכלכלים מתהפכים לכיוון לא טוב .. אינפלציה שכמעט לא הרגשנו בשנות שלטון של ממשלות ביבי כנל בנושא צמיחה שלילית ,יוקר מחיה ,ריבית עולה ובמקביל גל השקעות שלנו בהפסדים ..אמרתי ממשלת הנאחס ? או לפי פרשן הדגול נחמיה הכל בגלל ביבי וכץ ?סגור
-
די! לא הכל פוליטיקה ולא הכל זה כן ביבי לא ביביחיים 24/05/2022 11:54הגב לתגובה זו0 0הגיע הזמן לדון לגופו של עניין ולא לגופו של עניין. אגב, ישנה הסכמה רחבה בקרב רוב גורמי המקצוע כי הממשלה הנוכחית עושה הרבה פעולות כלכליות טובות ומתבקשות... זה לא אומר שזו ממשלה מושלמת, אבל היא עושה הרבה טוב. חשוב לחזק את הטוב ולבקר את הפחות טוב...סגור
-
11.כמה אינטרסים בכתבה של כותב (ל"ת)רציונאלי 21/05/2022 11:38הגב לתגובה זו0 2סגור
- טען עוד
-
10.להלליניב 21/05/2022 11:38הגב לתגובה זו0 0כתבה טובה אבל לדעתי אתה שוגה בקטע של הסבר הירידות שהם אקראיים זה לא נכון כי בפניקה של השנה שעברה מאות חברות קיקיוניות ניצלו את הבלגן הזה לגייס כסף והבעלים לא גייסו בשביל החברה אלא כדי לגרוף את הגיוס לכיסיהם בתור משכורות וחלוקת רווחים פיקטיביים והיום כשהחולמים התעוררו גילו שקנו קש ולא יותר הייתי בתסריט הזה בעבר במיסגרת הלימודים שלי על שוק ההון וחויתי את המהלך הזה כאשר חלק מהלומדים היו בעלי חברות קיקיוניות ואמרו לי את זה אישית לכן מאז החכמתי ואפילו קראתי נכון את המפולת שהיתה בשנת 2008 וניצלתי אותה להחזיר לי את ההפסד שהיה לי בבלוף הממשלתי שהיה בזמנו במפולת מהיות הבנקים בעבר הרחוק כי למדתי איך חושבים באוצר על המהלכים שיעשו כדי לא ליפול שוב למלכודת שלהם והיום אפשר לבחור מסלולים ממותנים כדי לשמור על הכסף שניצבר מההילולה של השנה שעברה ולחזור לפעילות אחרי שהגראף הסינוסאידי יגיע לתחתיתו ויתחיל מחדש את תנועתו מעלה וחוזר חלילה וזו חשיבה אסטרטגית שלא מתאימה לסוחרי יוםסגור
-
ליניבאבישג 22/05/2022 11:03הגב לתגובה זו0 0תקרא את הכתבות הקודמות של הלל; הוא חוזר שוב ושוב על כך שיש הרבה בועות בשוק ההון, וחייבים להיזהר. הטענה שלו היא שחברות טובות עם ניתוח ערך עמוק יצליחו, גם נוכח גורמי הסיכון... השאר פסיכולוגי...סגור
-
9.המוסדיים בלחץ אדיר מהפדיונותאני 20/05/2022 15:35הגב לתגובה זו4 3מוכנים להוציא כל יום כתבות אופטימיות שישכנעו אותכם לא למכור. למה הם אף פעם לא מוציאים כתבות שמשכנעות אותכם למכור? כי הם מפסידים דמי ניהול ועמלות כשאתם בורחים מאצלם . אבל אם אתם נשארים הם ממשיכים להרוויח דמי ניהול ואת הכסף שלכם רק אתם מפסידים אותו.סגור
-
הלל לא עובד אצל המוסדיים... (ל"ת)אבישג 22/05/2022 11:03הגב לתגובה זו2 0סגור
-
איזה לחץ אדיר..כולה אנו כמו הבנקים שלקוחות רבים רוקנומוסדי 20/05/2022 22:41הגב לתגובה זו1 0את הכספומטים והבנקטים ורוצים למשוך את כל החשבון ואין לבנקים את הכסף ואינם ערוכים למסה כזאת של משיכות...אנשים לא יודעים אבל כל הפיקדונות של כל הציבור לא שוכב בפועל בבנק..זהו כסף שמתגלגל וניתן בהלוואות וכולי...בגלל זה שעכשיו שרק נגיד עשרה אחוז הרוצים את כספם..לבנקים אין את הכסף כולל בבנק ישראל "שמגבה אותם".... אוקצור המצב על הפנים..הלכו החסכונותסגור
-
8.התירוץ התורןי 20/05/2022 12:26הגב לתגובה זו3 1אין קשר בין הירידות ל"ריבית, אינפלציה" ושאר תירוצים. יש מי שמחליטים שהגיע הזמן לסייקל חדש אז מפילים את השווקים, כנראה בכספי משקיעים, ואז קונים מניות בזיל הזול בכספם שלהם. אחר כך חוזרים להריץ אותן בכספי משקיעים וחוזר חלילה. זו המחזוריות בבורסות כבר עשרות שנים. מעטים המקרים בהם היתה סיבה מוצדקת כמו משבר 2008 והקורונה. הכלכלות דווקא במצב מצוין, למעט אינפלציה זמנית, ומוזר הדבר שהבורסות מתרסקות בצורה כזו. גם המסחר היומי מעיד שלא מדובר בעניין כלכלי אלא בעניין טכני של מכירה וקנייה. המדדים זזים באותו יום באחוזים שלמים תוך שעה. זה הסימן המובהק שמתחוללים דברים מאחרי הקלעים בלי קשר לכלכלה.סגור
-
7.ניתוח של אינטרסנט שמתפרנס משוק ההון!סוקרטס 20/05/2022 12:24הגב לתגובה זו4 2הבורסות עלו במאות אחוזים מאז 2008 עקב ריבית אפסית והזרמת טריליונים של דולרים לשוק. האינפלציה רק תעלה ובגדול ,עקב עיוורון של הבנקים המרכזיים. תהיה דו-ספרתית תוך זמן קצר.סגור
-
6.מעניין. (ל"ת)הקורא 20/05/2022 09:54הגב לתגובה זו1 0סגור
-
5.להרגיע את התדירות בסרטונים.. בלתי נסבל (ל"ת)כמה פרסומות?? 20/05/2022 09:38הגב לתגובה זו3 0סגור
-
4.ניתוח לא אובייקטיביאהוד 19/05/2022 21:05הגב לתגובה זו8 5הכותב מתעלם מהעובדה שהעלאת הריבית משנה לחלוטין את תמחור כל הנכסים הפיננסים והנכסים המניבים. התמחור החדש יפחית את הערך והשווי של כל הנכסים, דבר שיגרום לתחושת עושר שלילית ולהפחתת הצריכה, כלומר למיתון.סגור
-
עדיף לקרוא את הכתבה לפני שמעיריםנעמה 20/05/2022 16:26הגב לתגובה זו5 0הלל בש: "כמו כן, בסביבת ריבית טבעית של מעל 4% השווי הכלכלי של הרווחיות העתידית של התאגיד העסקי שווה פחות. יש כעת הוצאות מימון ממשיות שראוי לקחת בחשבון וערך הזמן של הכסף הופך להיות משמעותי."סגור
-
לא הבנתי אותך נעמהנחום 20/05/2022 18:28הגב לתגובה זו0 0אנא הסביריסגור
-
הכותב הזכיר שהעלאת הריבית תשנה את תמחור הנכסים...נעמה 22/05/2022 11:06הגב לתגובה זו2 0הכתבה יש התייחסות מפורשת (ומצוטטת) למה שאהוד כתב שלא הוזכר...סגור
-
3.נסדקשלי 19/05/2022 19:02הגב לתגובה זו1 7זוכרים שכתבתי 11300נסדקמדד 35 1850סגור
-
המשאית עם המדליות בדרך אלייך (ל"ת)אנונימי 20/05/2022 16:38הגב לתגובה זו5 0סגור
-
2.ניתוח יפה אבל עם נטיה להדגיש את הצד האופטימי (ל"ת)AR36GOOG@GMAIL.COM 19/05/2022 18:29הגב לתגובה זו8 2סגור
-
1.בשלוש שנים הקרובות יהיה רעב קטלני בעולםרעב המוני 19/05/2022 18:03הגב לתגובה זו6 14בשלוש שנים הקרובות יהיה רעב קטלני בעולםסגור
-
נא הסבר (ל"ת)אריק בר 19/05/2022 18:48הגב לתגובה זו1 0סגור
-
כחצי מהיצוא העולמי של דגנים, גרעינים ומספוא לבהמותניר 19/05/2022 19:59הגב לתגובה זו6 1הופסק או מוחרם. מאגרי חומרי הגלם למזון באפריקה ובמזרח התיכון הולכים ומצטמצמים והמחירים הוכפלו ושולשו. זוהי גם התחזית של האו"ם. יהיה רעב גדול בעולם ורעב גורר מהומות, מלחמות, מהפכות ומחלות.סגור
-
הסבר סנהדרין צז ארעב המוני 19/05/2022 19:14הגב לתגובה זו4 4ת"ר שבוע שבן דוד בא בו שנה ראשונה מתקיים מקרא זה (עמוס ד, ז) והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר שניה חיצי רעב משתלחים שלישית רעב גדול ומתים אנשים ונשים וטף חסידים ואנשי מעשה ותורה משתכחת מלומדיה ברביעית שובע ואינו שובע בחמישית שובע גדול ואוכלין ושותין ושמחין ותורה חוזרת ללומדיה בששית קולות בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא אמר רב יוסף הא כמה שביעית דהוה כן ולא אתא אמר אביי בששית קולות בשביעית מלחמות מי הוה ועוד כסדרן מי הוהסגור
