החשב הכללי: יחס החוב תוצר משתפר מזה כעשור למעט בתקופת הקורונה

החשב כללי מפרסם את הדו"ח השנתי לשנת 2021 בנושא ניהול החוב הממשלתי. 

לדברי החשב הכללי בעשור האחרון מדינת ישראל בלטה לחיוב בהקטנת יחס החוב לתוצר בהשוואה עולמית. המגמה העקבית הינה תוצאה ישירה של מדיניות כלכלית אחראית המחזקת את חוסנה הפיננסי של המדינה. בשנת 2021 ירד יחס החוב לתוצר הציבורי בכ-2.9% ועמד על 68.8% ויחס החוב לתוצר הממשלתי עמד על כ-67%. בשנת 2020 נרשמה עליה משמעותית ביחס החוב לתוצר וזאת על רקע הגידול החד בצרכי המימון של הממשלה בעקבות משבר הקורונה. ייסוף משמעותי של השקל אל מול הדולר תרם לקיזוז חלקי של החוב (הנקוב במט"ח). 

שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות הותירו את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי בשנת 2021. Moody's מעניקה לישראל דירוג A1 עם תחזית חיובית. S&P דירוג AA- עם תחזית יציבה ופיטצ' דירוג A+ עם תחזית יציבה. 

תשלומי הריבית
שיעור ההוצאה בגין ריבית ביחס לתוצר עמד בשנת 2021 על 2.6%, בדומה לשיעור שנרשם אשתקד ולאחר ירידה עקבית בעשור האחרון. מגמת הקיטון בהוצאות הריבית עבור החוב הסחיר נמשכת, לאור עלויות מחזור החוב הנמוכות, וזאת למרות שסך הוצאות הריבית הנומינאלית עולה עם השנים. כך לדוגמה בשנת 2012 שלומו 38.3 מיליארד שקל ריבית שהיוו 3.9% מהתוצר, ואילו בשנת 2021 שולמו 40.9 מיליארד שהיוו 2.6%. 

גיוס חוב ממשתי
בשנת 2021 גויסו 166 מיליארד שקל לעומת 265 מיליארד שנה קודם לכן. סך החוב הממשלתי גדל ב-6% והוא הסתכם ב-1,044 מיליארד שקל לעומת 984 מיליארד שקל שנה קודם לכן. עיקר הגידול נובע מגיוס נטו שקוזז חלקית על ידי התחזקות השקל מול הדולר והאירו. 

המסחר באיגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני
המסחר באגרות החוב הממשלתיות של ישראל התאפיין בעלית תשואות בעקום השקלי ובירידת תשואות בעקום הצמוד על רקע העליה בשיעור האינפלציה. התשואה על אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים בסוף השנה עמד על 1.02% לעומת 0.77% בסוף 2020. מחזור המסחר היומי הממוצע עמד על 2.5 מיליארד שקל, ורמות הסחירות נותרו גבוהות.

לסיכום כתבו ביחידת החוב הממשלתי בחשב הכללי: "שנת 2021 התאפיינה בזינוק בפעילות הכלכלית תוך שיפור רוחבי בשורה של פרמטרים כלכליים - מהאבטלה, דרך התוצר ועד לגביית מיסים. לנתונים אלו השפעה ישירה על צרכי המימון של הממשלה וכפועל יוצא על מדיניות ניהול החוב ותזרים המזומנים הממשלתי.

"במידה רבה ניהול החוב בשנת 2020 ובשנת 2021 מהווים תמונות מראה - האחת בסימן צרכי מימון גבוהים ובתנאי אי ודאות והשנייה בסימן צמיחה כלכלית וצרכי מימון במגמת ירידה. שתיהן מהוות אתגר שכן ניהול חוב אפקטיבי דורש תכנון ארוך טווח הלוקח בחשבון הן את שיקולי המדינה כמנפיק, המעוניין למזער את עלות החוב, והן את שיקוליה כריבון, המבקש לשכלל את שוק איגרות החוב, להרחיב את בסיס המשקיעים בארץ ובחו"ל ולתמוך בעקומי הריבית. על כן, שנים בהן צרכי המימון עולים בצורה חדה או נופלים בצורה חדה דורשים ביצוע התאמות מהירות תוך מתן מענה הן לצרכים המידיים והן לכלל השיקולים האסטרטגיים.

"השנתיים האחרונות, על אתגריהן, דרשו יכולת תגובה מהירה, הבנה עמוקה של השוק וגמישות מחשבתית ומקצועיות של כלל הגורמים המעורבים בניהול החוב הממשלתי על נגזרותיו. אנו מבקשים להודות במעמד זה לעובדי יחידת החוב שיכלו לאתגר והצליחו, במקביל לעשייה הברוכה, לקדם פרויקטים מהותיים, בדגש על הרפורמה באיגרות החוב המיועדות.

"רפורמה זו, עליה ניתן לקרוא בפירוט בפרק "הרפורמה באיגרות החוב המיועדות" תטיב עם הציבור בישראל הן באופן ישיר באמצעות תשואה מובטחת גבוהה מזו הקיימת באיגרות החוב המיועדות והן באופן עקיף באמצעות יצירת שוק איגרות חוב יעיל ומשוכלל יותר. לצד הרפורמה באיגרות החוב המיועדות, יחידת החוב שמה לעצמה מטרה לקדם חדשנות פיננסית, תוך בחינה של שילוב טכנולוגיות מתקדמות לצורך שיפור וייעול התהליכים הקשורים בניהול החוב הממשלתי".