עוד מבט לדוחות טארגט - מה מלמדת העליה במלאי על מצב השוק?

הדוחות האחרונים של חברת הקמעונאות האמריקאית טארגט TARGET CORP +2.81% TARGET CORP 125.01 +2.81% סגירה:0 פתיחה:122.22 גבוה:125.75 נמוך:121.26 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: גרמו לנפילה של המניה במעל 20% ביום שלאחר הדוחות, והצטרפו לדוחות הלא טובים של וול מארט שפורסמו יום לפני והפילו את סקטור הקמעונאות, כמו גם את השוק כולו בימי המסחר הבאים. המשקיעים היו מודאגים במיוחד מסימנים ראשונים לכך שהאינפלציה פוגעת בכלכלה הריאלית. 

נתון אחד שהסתתר בדוחות יכול לעורר קצת עניין ודורש חשיבה נוספת. בעוד מכירות טארגט עלו בכ-4%, המלאים עלו ב-43.1%. זה אומר שהמדפים החלו להתמלא מחדש לאחר שהתחילו כבר להתפרסם תמונות של מדפים רקים, כן אפילו מארצות הברית. מה המשמעות של הנתון הזה?

ניהול מלאים דורש איזון עדין. עודף מלאי זה רע. מלאים עולים כסף: אחסון, לוגיסטיקה, מוצרים שנהיים פחות רלוונטים ועלולים לגרום להפסדי פחת ולהימכר בהנחה, לעיתים מתחת למחיר הקניה, או אפילו במקרים מסוימים פשוט להיזרק. מצד שני, גם מלאים נמוכים מדי הם שליליים לחברה, שכן נוצרים הפסדים כשהחברה לא מצליחה לעמוד בביקוש, וכך היא מפסידה קניות פוטנציאליות.

אז איך הגענו למצב של עליה כה חדה במלאים? בזמן הסגרים הביקוש ירד והחברות נתקעו עם מלאי גבוה מדי, ואז השוק נפתח בבת אחת ונרשם זינוק בביקוש במקביל לקשיים בשרשראות האספקה, מה שהותיר את המוכרים עם מלאים נמוכים מדי. בחודשים האחרונים ניסו הקמעונאיות למלא מחדש את המלאי, ויחד עם ההקלה המסוימת בשרשראות האספקה נראה שהם הצליחו, אולי אפילו יותר מדי. 

מלבד עלויות האיחסון והפחת, עודף המלאי גורם גם לפגיעה בכוח התמחור. מתוך חשש להיתקע עם עודף מלאי או עם מוצרים לא רלונטים החברות לא יכולות להעלות מחירים באופן שישקף את העליה בעלויות הקניה. מייק ווילסון אסטרטג מניות ממורגן סטנלי כותב לגבי מצב המלאים הנוכחי: "מלאים גבוהים מדי מהווים כעת סיכון שהשוק מודאג לגביו. עודף מלאי והסיכון הקשור אליו לתמחור מובן פחות ורק כעת הוא מתחיל להשתקף במחירי המניות". הפגיעה בכוח התמחור תורמת מצידה לירידה במרווחים, שכן המחיר שבו החברות קונות את המוצרים ממשיך לעלות, אך המחיר שבו הן מוכרות עולה בצורה מתונה יותר. 

במבט קצת יותר רחב על השוק מגלים בבנק מורגן סטנלי כי מוצרים בסיטונאות, מוצרים ברי קיימא ולבוש מוחזקים על ידי חברות בארצות הברית בסכום של 800 מיליארד דולר לעומת 700 מיליארד לפני המגפה - הסכום הגבוה ביותר מאז שנת 1997. הנתונים מראים עד כמה החברות הקפיצו את המלאי שלהם וגם מעידים על כך שהאספקה השתפרה. עוד עולה מהנתנים באופן ברור: העליה במלאי גוברת על העליה במכירות. הדבר  בולט במיוחד בקרב הקמעונאיות במדד ה-S&P 500, שם ההפרש בין העליה במלאים לבין העליה במכירות הוא 25% לפי מורגן סטנלי.

כל זה משתקף בצורה ברורה במקרה של טארגט איתו פתחנו. מכירות טארגט היו 25.2 מיליארד דולר ברבעון האחרון, מעל תחזיות האנליסטים ל-24.5 מיליארד דולר. למרות המכירות הגבוהות מהצפוי שורת הרווח הייתה רחוקה מהציפיות כלפי מטה. 2.19 דולר למניה לעומת צפי ל-3.07 דולר למניה. הסיבה לפספוס הוא רווחיות תפעולית של 5.3% בלבד לעומת ציפיות ל-8.1% - החברה פשוט לא הצליחה להעלות מחירים באופן שישקף את העליה בעלויות הקניה. אם נחזור לנתון הקודם: עליה של 43.1% במלאי לעומת עליה במכירות של 4% בלבד לא מאפשרת לחברה להתעלם מהמלאים הנערמים, או בניסוח ההנהלה בשיחת המשקיעים לאחר הדוחות: "העלויות הכוללות עלו מהר יותר מאשר המחירים הקמעונאים, כשהתוצאה היא... ירידה בשיעור הרווח הגולמי". הדבר אף עלול לפגוע, לדברי האנליסטים, בתוצאות הרבעון הבא, כשעדיין המלאים גבוהים מדי עבור טארגט. 

נתון נוסף אם כן, אחריו יש לעקוב כדי להבין לעומק את התפתחות מצב הכלכלה לאור האירועים המאקרו כלכליים, וכדי להבין איך מתמודדות החברות עם המשבר, הוא מעקב אחר מצב המלאים שיכול ללמד על מצב שרשראות האספקה, הביקוש, כוח התמחור והרווחיות הצפויה של החברות.