חברות התרופות הענקיות עוברות שינויים - הן יהיו מסוכנות יותר ועם פוטנציאל רווח גבוה יותר

השינוי הצפוי בחברת גלקסו סמית קליין  GSK, GLAXOSMITHKLINE PLC +2.48% GLAXOSMITHK 1,342 +2.48% סגירה:0 פתיחה:1,325 גבוה:1,342.5 נמוך:1,319.5 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: שבסיסה בבריטניה, הוא למעשה שיאו של תהליך שנמשך כבר עשרות שנים שהפך כמעט את כל חברות התרופות הגדולות בעולם, לגרסאות גדולות יותר של חברות ביוטכנולוגיה. חברות ביוטכנולוגיה כמו למשל Amgen (AMGN) או גיליאד Gilead Sciences (GILD), מוכרות תרופות מורכבות במחירים גבוהים. לעתים קרובות מדובר בתרופות שנועדו לטיפול במצבים נדירים. חברות הפארמה מתקנאות והופכות בהדרגה למגה חברות ביוטכנולוגיה.

השינוי שהולך ומתממש הוא תוצאה של דרישה שהגיעה הן מצד המשקיעים והן מצד אנשי מדע. ואולם השינוי הזה פירושו גם התייבשות של תזרים הכנסות יציב, שריפד את העליות והמורדות הכרוכים בגילוי והמצאה של תרופות חדשות. כיוון שכך, השינוי עלול להפוך את מניות הביג פארמה ממניות הנסחרות ביציבות, כאלה שרבים מחזיקים אותן לטווח ארוך, למניות מסוכנות יותר, שההשקעה בהן מהווה סוג של הימור. תרופות הן עסק מסוכן ותרופות לתחומים ספציפיים שמפוצות במחיר יקר, הן עסק מסוכן עוד יותר. סיכוי הולך יחד עם סיכון - חברות הפארמה עשויות להפוך לרווחיות יותר, אבל בהתאמה גם למסוכנות יותר על רקע המעבר לפיתוח תרופות מהזן הביוטכנולוגי.

השינוי הזה פירושו מעבר לטיפולים יקרים וממוקדים בתחומים ספציפיים, והתרחקות מהשקעה בתרופות שייתנו מענה לגורמי המוות הנפוצים ביותר בארה"ב ובעולם בכלל, כמו מחלות לב וסוכרת. "משקיעים דחפו את החברות בתחום הפארמה לנוע בכיוון הזה, כמענה למגמות העכשוויות בשוק" אומר קנת' קייטין, פרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טאפטס ולשעבר מנהל מרכז טאפטס לחקר פיתוח תרופות. "המשקיעים רואים שלחלק מהתרופות האלה, שנועדו לטיפול במחלות נדירות ובסוגים נדירים של סרטן יש תגי מחיר גבוהים מאוד".

כותרת ראשית

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום תצליח להמציא את עצמה מחדש?

גלובל | אדיר בן עמי | 22/11/2024

- כל הכותרות

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום תצליח להמציא את עצמה מחדש?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

בידור? חיות מחמד? אם זה לא בינה מלאכותית זה לא נחשב

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

האיום הגרעיני של רוסיה – האם השווקים ירגישו את זה?

מנכ"ל ישראייר: "אם היינו בשנה רגילה, הרווח היה משתפר ב-10 מיליון דו...

"הצמיחה ברבעון השלישי תמשיך גם לרבעונים הבאים; עובדים על רכישה גדולה"

האירוע בשפרעם מחזיר אותנו לשאלה - האם הממ"ד יעיל נגד טילים?

סמארט #3 - קרוסאובר חוצה סגמנטים

עוד תכניות

חברות הביג פארמה משליכות כלאחר יד עסקים "צדדיים" כאלה כבר שנים, והנה כמה דוגמאות: פייזר (PFE) מכרה את חטיבת הצריכה בשנת 2002; בריסטול מאיירס סקוויב (BMY) חיסלה את יחידת הפורמולה לתינוקות שלה בשנת 2009 ואילו אלי לילי (LLY) סגרה את חטיבת בריאות בעלי החיים שלה בשנת 2018. בשנה הבאה, ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ) מתכננת למכור את חטיבת בריאות הצרכנים הענקית שלה, שמוכרת אקמול ופלסטרים.

לא כל חברת ביג פארמה תהפוך לחברת ביופארמה טהורה: לחברת מרק (MRK) עדיין תהיה חטיבה העוסקת בבריאות בעלי חיים, ואילו רוש הולדינג (RHHBY) תשמור על חטיבת הדיאגנוסטיקה, ואפילו לחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון עדיין תהיה יחידת מכשור רפואי. ואולם רוב החברות האחרות, ובכלל זה פייזר, לילי אלי, AbbVie, נובו נורדיסק (NVO), אסטרהזניקה (AZN) ובריסטול מאיירס, ייצרו וימכרו תרופות חדשות ותו לא.

לאן הולכת פייזר?
למרות התחזיות כי ההכנסות של פייזר יהיו השנה גבוהות מ-100 מיליארד דולר, המשקיעים חוששים מירידה במכירות של החיסון שלה נגד קוביד-19. בנוסף, מוצרים רבים המוגנים כעת באמצעות פטנטים, יגיעו בקרוב לסוף תקופת ההגנה של הפטנט, מה שיאפשר לחברות המתמחות בכך לייצר תרופות גנריות דומות. מניית פייזר נסחרת הרבה מעל לממוצע החמש-שנתי שלה, וקרוב למכפיל הרווחים הממוצע של קבוצת תעשיית התרופות S&P 500, שהוא 14. 

למעשה, גישת הביופארמה הטהורה לא תמיד עבדה עבור חברות הביוטק הגדולות עצמן. זאת, למרות שהן פיתחו תרופות חשובות. לחברות הביוטכנולוגיה יש מוניטין מעורב בכל הנוגע ליכולתן לשרוד, לאחר שתקופות הבלעדיות במוצרים המובילים שלהן מסתיימת. על כל חברה כדוגמת אמג'ן, שבנתה פורטפוליו רחב ובר קיימא, יש חברות כמו סלג'ין ואלקסיון פרמצבטיקה, שנמכרו לביג פארמה כשהן מתמודדות עם התוצאות של תום תקופת הבלעדיות של פטנטים שהיו ברשותן.

שורשי השינוי בתחום הביג פארמה
סיפור המעבר של חברות הביג פארמה לביג ביוטק, התחיל בחורף 1992. בתקופה ההיא אנרי טרמייר, מנכ"ל חברת ביוטק בשם Genzyme, ישב בחדר השימועים בסנאט בוושינגטון והגן על אחד המחירים הגבוהים ביותר שנגבו אי פעם עבור תרופה. התרופה המדוברת היתה תרופה לטיפול במחלת גושה - מחלה גנטית נדירה. יצירת התרופה היתה משימה קשה לביצוע. יצירת מינון של התרופה עבור שנה אחת לאדם אחד, דרשה עשרות אלפי שליות אנושיות. ובכל זאת, המחיר שגבתה החברה עבור התרופה הרגיז לא מעט אנשים ברחבי ארה"ב: המחיר עבור התרופה היה אז כ-380,000 דולר בשנה, תלוי בחולה.
במהלך השימוע, טרמייר נדרש להצדיק את מחיר התרופה. הוא דחה את הדרישה. יחד עם זאת, הוא אמר שהוא שואף להפוך את התרופה לזולה יותר עם הזמן. שנתיים לאחר מכן, Genzyme החלה למכור גרסה חדשה של הטיפול, בעלויות הרבה יותר נמוכות.

עקשנותו של טרמייר בקביעת מחיר התרופה שלו ובהיצמדות אליה, עיצבה מחדש את תעשיית התרופות. במקום למכור תרופות פחות יקרות לטיפול במצבים נפוצים, יצרניות התרופות הבינו שאולי הן צריכות למכור תרופות יקרות בסגנון ביוטק, כדי לטפל במצבים פחות נפוצים.

באותה התקופה, חברות ביג פארמה התחרו על נתחי שוק  בשווקים גדולים מאוד. למשל - כל אחת מהן ייצרה סטטינים או SSRI מפחיתי כולסטרול משלה, ושלחה את הצוותים המסחריים שלה להילחם בצוותים של החברות האחרות. החברות הללו התמחו במולקולות קטנות - הקטגוריה הרחבה של כימיקלים, שחברות התרופות מייצרות כבר יותר ממאה שנה. את התרופות הללו ניתן לסנתז בתגובות כימיות ולייצר אותן בזול.

חברות ביוטק כמו Genzyme של טרמייר, נקטו בגישה שונה. בראש וראשונה, הן התמקדו בקטגוריה חדשה יותר של תרופות הנקראות תרופות ביולוגיות. מדובר בתרופות מורכבות המיוצרות באמצעות תאים מהונדסים גנטית. אבל יחד עם זאת הייתה להן גישה חדשה לתמחור תרופות. "היו כללים בתעשיית התרופות סביב התמחור", אומר מיק קולאסה, בעברו יועץ מבוקש לתמחור תרופות, שעזב את התעשייה כדי לעבוד כמוזיקאי בלוז נודד. "תעשיית הביוטק יצאה לאוויר העולם ולא הכירה את כללי התמחור האלה. התוצאה היתה שבתעשייה נקבעו מחירים שהיו גבוהים מאד". תפקידו של קולאסה, החל משנות ה-90, היה לטעון שמחירי התרופות צריכים להתבסס על הערכת השווי שלהן. הערכת השווי צריכה לקחת בחשבון את השפעת התרופות על בריאותו של המטופל, ולא להתבסס על עלות הפיתוח או הייצור. הרעיון, המכונה "תמחור מבוסס ערך", הפך לקו המנחה, ומחירי התרופות הממותגות זינקו. 

השינוי בולט ביותר בתגי המחיר שיצרניות התרופות מייחסות לתרופות החדשות שלהן. על פי ניתוח שפורסם על ידי פרופסור בבית הספר לרפואה של הרווארד, ד"ר אהרון קסלהיים, ועמיתיו בכתב העת "Journal of the American Medical Association" החודש, המחיר החציוני של תרופה ששווקה לראשונה בשנת 2021 היה 180,007 דולר לשנה, לעומת 2,115 דולר בשנת 2008. בין 2008 ל-2013, רק 9% מהתרופות החדשות שהושקו עלו 150,000 דולר בשנה או יותר. בשנים 2020 ו-2021, העלות של 47% מהתרופות החדשות מגיעה לסכומים כאלה.

פריצות דרך מדעיות
בינתיים, כשהביוטק לימד את הפארמה כיצד אפשר לגבות יותר עבור תרופות, הגיע עידן של התקדמות עצומה במדע העומד בבסיס תעשיית התרופות. ההתקדמות הזו – בהבנת הגנום האנושי, בטיפול בסרטן ובשיטות טיפוליות חדשות כמו נוגדנים חד-שבטיים וטיפולים גנטיים – שינתה את הנוף עבור יצרני התרופות. המדע מציע, בין היתר, הזדמנויות בתחום האונקולוגיה ובטיפול במחלות גנטיות. התוצאה הייתה מבול של תרופות חדשות: בין 2016 ל-2020, המרכז להערכת תרופות ומחקר של מינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר 46 טיפולים חדשים בשנה, בממוצע. זאת לעומת ממוצע של 22 אישורים חדשים בכל שנה בין 2006 ל-2010.

"יש לנו כיום שפע של מידע חדש על הגורמים הגנטיים ועל הפתופיזיולוגיה של הרבה סוגי סרטן ומחלות גנטיות, שלא היו ניתנים לשחזור לפני תחילת המאה הנוכחית", אומר קייטין. לדבריו חברות מביטות על המתרחש ואומרות 'המדע נמצא במקום הזה, ההזדמנות בשוק קיימת. זה המקום שבו אנחנו צריכים להיות, זה המקום שבו המשקיעים שלנו מצפים מאיתנו להיות וכאן שולי הרווח הם הגדולים ביותר. אז למה לא למקד את תשומת הלב שלנו שם?'

רבות מהתרופות החדשות הללו מורכבות יותר מקודמותיהן בעלות המולקולות הקטנות. לכן לא ניתן להעתיק תרופות ביולוגיות, גם כאשר הבלעדיות שלהן מסתיימת. במקום זאת, המתחרים חייבים לייצר מה שמכונה ביוסימילרים, שעד כה לא הציבו תחרות אמיתית לתרופות המקוריות ואינם מהווים איום על ההכנסות מהתרופות הממותגות, בדומה למה שקרה בתרופות הגנריות המסורתיות. 

שינוי אסטרטגי
המשמעות של כל האמור לעיל היא השלכה כלאחר יד של אסטרטגיית הגיוון, שחברות רבות נקטו בה כבר בשנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 של המאה שעברה. באותה התקופה, פייזר ולילי קנו שתיהן חברות קוסמטיקה. חברת בריסטול מאיירס קנתה לא רק את אחת משתי יצרניות פורמולות התינוקות הגדולות בארה"ב, אלא גם פתחה אולפן סרטים הוליוודי משלה. הרעיון, באופן כללי, היה לגדר את הסיכון הגלום בפיתוח תרופות חדשות, ולהציע כריות אוויר שיסייעו בנחיתה רכה, עבור הזמן שבו פג תוקפם של פטנטים ותקופות בלעדיות על התרופות האלה.

ההיגיון שעמד מאחורי ההתנהלות הזאת היה תקף במשך עשרות שנים. גיוון ופזיור מבטאים הקטנת סיכונים. אבל חברות הפארמה רוצות עכשיו יותר סיכונים ויותר רווחים. קחו לדוגמה את גלקסו GSK, שהיא עצמה נוצרה באמצעות סדרה של איחודים ומיזוגים שהגיעו לשיאם בשנת 2000. החברה פועלת על פי אותו היגיון שהנחה רבות מהחברות המקבילות לה. היא היתה מגוונת, מפוזרת, לא ממוקדת, והסתבר בדיעבד שזה פגע ברווחים ויצר בזבוז של משאבים. במקום ללכת על גיוון, יהיה אפשר ללכת על מספר תרופות מרכזיות. זה מה שקורה עכשיו וזו דרישה שמגיעה מהשוק, מהמשקיעים.

כך גם היה בפייזר. פייזר היתה קונגלומרט מגוון ושמן והמשקיעים דחפו את חברת הדחופות למודל רזה וממוקד כשבדרך נמכרת חטיבת הגנריקה, פעילות לבריאות בעלי חיים ועוד.

אחת ההוכחות החותכות ביותר להשפעה של חשיבה כזאת הייתה העסקה מ-2013, שבה מעבדות אבוט (ABT), חברה מגוונת עם חטיבות של פורמולות לתינוקות, דיאגנוסטיקה ומכשירים רפואיים, הפרידה את זרוע התרופות הממותגת שלה בשם AbbVie, שמוכרת את התרופה לדלקת פרקים Humira, אחת התרופות הנמכרות ביותר בהיסטוריה. AbbVie שמשלמת דיבידנד נדיב, זינקה ב-500% מאז ההפרדה. זאת, בתקופה שבה ה-S&P 500 השיג כ-200%.
     
על מה עובדות ענקיות הפארמה?                    
הביג פארמה מתמקדות היום בתחומים שבהם הביוטק התמחה בעבר. כמעט כל אחת מהחברות מציינת את האונקולוגיה כתחום מיקוד. רבות מהן, כמו לילי, AbbVie ופייזר, מציינות את האימונולוגיה, תחום שבו תרופות ביולוגיות מצאו שווקים עצומים. חלקם, כמו פייזר ואסטרהזניקה, פועלים גם במחלות נדירות.

במקביל, רבות מחברות הביג פארמה התרחקו ממדעי המוח, ואילו סוכרת ומחלות לב זוכות לתשומת לב מצד מעטות בלבד מהחברות. זה אבסורד - מחלות לב הן עדיין הרוצח מספר 1, ובכל זאת הרבה חברות פארמה יוצאות מהתחום הזה רק בגלל שהוא תחרותי, וקשה להביא מוצרים לשוק.

יש סיבה טובה לחלק מהשינויים האלה. שובר הקופות הישן של פייזר, ליפיטור, הוא בהחלט תרופה טובה. פיתוח אלטרנטיבה טובה יותר לליפיטור הוא קשה. גם מדעי המוח התגלו כמאתגרים ביותר. מגבלות בהבנה המדעית של מחלת האלצהיימר, למשל, פגעו עד כה בניסיונות להציג טיפולים, למרות המשבר הבריאותי המתקרב שהמחלה מייצגת.