"מחירי החשמל הגבוהים יכניסו לנו פי 2 מהצפי בפרויקט, וגם כשהם ירדו - נמשיך להרוויח ממסחר בפליטות פחמן"

"אנו מעריכים שמה שאנו קוראים "נורמליות" במחירי החשמל, הנורמליות החדשה באירופה תהיה גבוהה יותר מבעבר. הסיבה היא שהאיחוד האירופי, על כל מדינותיו, הכליל בתוך מחירי החשמל המסחריים מנגנון של סחר בפליטות של גזי חממה. המשמעות היא שלתוך מחיר החשמל מתומחרת העלות של הפליטות.

"מאחר שבמערכת האנרגיה שלנו אין פליטות בכלל, ומהצד השני המחיר שנקבע בשוק משקף את התמהיל שבו יש הרבה תחנות כוח קונבנציונליות מדלקים פוסיליים, אנחנו רואים מגמה שבה מחירי החשמל גם בנורמה, ישקפו את העלות האמיתית שיש לאנרגיה ממקורות קונבנציונליות למשק, והדבר הזה להערכתנו יעלה את מחירי החשמל בשבילנו. לכן אנו מאמינים באסטרטגיה שבחרנו וגם בתוצאות העסקיות של הפרויקט, זה לא הפרויקט היחיד שבו לקחנו חשיפה מסוימת למחירי שוק" כך אומר גלעד יעבץ, מנכ"ל אנלייט אנרגיה -1.53% אנלייט אנרגיה 5,908 -1.53% בסיס:6,000 פתיחה:5,915 גבוה:5,983 נמוך:5,837 תמורה:24,876,839 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: בראיון לביזפורטל, אחרי שהחברה דיווחה על חיבור הפרויקט המניב הגדול ביותר שלה עד היום, בו היא צופה הכנסות של כ-260-280 מיליון שקל ו-EBITDA שקל 220-240 מיליון שקל.

המשמעות של מסחר בפליטות פחמן הוא שחברות מקבלות 'נקודות' בהתאם לכמה שהן לא מזהמות את הסביבה ויכולות למכור את הנקודות הללו לחברות אחרות. מי שקונה את הנקודות הן חברות מזהמות שצריכות את הנקודות כדי לא לשלם קנסות גבוהים על זיהום האוויר שהן גורמות, כלומר ניסיון לתמחר את זיהום האוויר כדי שמי שמזהם יבין את המשמעות וישלם על כך מחיר ריאלי, או שיסחור בפליטות וישלם לגופים ידידותיים לסביבה. כך נוצר שוק שלם של מסחר בזיהום אוויר, כאשר המטרה היא שבאופן מצרפי פליטות הפחמן הדו חמצני לאוויר בעולם יצטמצמו - באמצעות כוחות השוק, ומבלי שהמדינות ינסו להחליט מלמעלה מי מהמפעלים צריכים להתייעל וכיצד. המסחר מאפשר לחברות שמושתתות על הזיהום להמשיך לזהם אבל מנגד חברות אחרות מצמצמות את הזיהום. 

כותרת ראשית

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום תצליח להמציא את עצמה מחדש?

גלובל | אדיר בן עמי | 22/11/2024

- כל הכותרות

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום תצליח להמציא את עצמה מחדש?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

בידור? חיות מחמד? אם זה לא בינה מלאכותית זה לא נחשב

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

האיום הגרעיני של רוסיה – האם השווקים ירגישו את זה?

מנכ"ל ישראייר: "אם היינו בשנה רגילה, הרווח היה משתפר ב-10 מיליון דו...

"הצמיחה ברבעון השלישי תמשיך גם לרבעונים הבאים; עובדים על רכישה גדולה"

האירוע בשפרעם מחזיר אותנו לשאלה - האם הממ"ד יעיל נגד טילים?

סמארט #3 - קרוסאובר חוצה סגמנטים

עוד תכניות

ש. אם בהמשך מחירי החשמל באירופה יחזרו לסוג של נורמליות אז הרווחיות גם צפויה לרדת?
"מלכתחילה מדובר בפרויקט מאד טוב מבחינתנו עם תשואה טובה. אז גם כשהמחירים יחזרו לנורמליות מדובר בפרויקט מצוין מבחינתנו ועד אז אנחנו נהנה מהאסטרטגיה שלנו שחשפה אותנו לעלייה במחירי החשמל. 

"וזו אחת הסיבות שבחרנו מודל תמחור שנקרא Merchant שהכוונה שאו מוכרים את החשמל לפי תנאי השוק - כך שאנחנו נרוויח ממחירי השוק הגבוהים, וגם מהמסחר בפליטות, כאשר חברות שצריכות לקנות זיהום ייקנו מאיתנו - כי אנחנו לא מזהמים. בזכות המודל, שיעור הרווח וההכנסות מאד עלה לעומת הציפיות הראשוניות בתוקפה האחרונה בגלל הגאות במחירי החשמל באירופה. המשמעות היא שהפרויקט צפוי להכניס 260 עד 280 מיליון שקל בשנת הפעילות הראשונה שיש לנו יותר נראות לגביה, וה-EBITDA הצפויה היא של 220 עד 240 מיליון שקל. 

ש. כמה הפרויקט בספרד משמעותי עבורכם?
"אנו מדווחים על הפרויקט הזה כבר כמה שנים, מאז שהתחלנו לפתח אותו כי הוא מאד מהותי לחברה, ושיעור ההכנסות הזה הוא גבוה פי 2 משיעור ההכנסות המקורי שתכננו. לכן ההודעה הזו משמעותית מבחינתנו". 

"זה פרויקט שאנו עסוקים בו ומפתחים אותו כבר כמה שנים, ועכשיו הגענו כבר לשלב שבו התחלנו למכור חשמל. מדובר בחברת הרוח הגדולה ביותר בספרד. ספרד זו מדינה מאד משמעותית מבחינת אנרגיית רוח. ישנן מאות חוות של אנרגיית רוח, וזהו פרויקט מאד גדול ומשמעותי מבחינתנו. הצלחנו להביא אותו להפעלה מסחרית בתקופה מאד קשה: שנתיים של הקמה במהלך הקורונה ועם בעיות האספקה שיש בעולם, והצלחנו לעשות את זה בהקדמה של לוחות זמנים ובתקציב, בתנאים שנחשבים כמעט בלתי אפשריים. זה משהו מאד משמעותי לתוצאות העסקיות של החברה, ואנו מאד גאים בזה. 

"עלות ההקמה של הפרויקט הייתה 1.4 מיליארד שקל, מתוך זה החלק שלנו הוא 72% כבעלי השליטה בפרויקט. יש מימון בנקאי ספרדי ל-50% מהחלק שלנו". 

ש. דיברת על עלות פרויקט של 1.4 מיליארד שקל שבעצם מתפרש על פני כמה שנות עבודה. לכמה שנים נמשך חיי פרויקט כזה?
ת. אורך החיים של פרויקט של תחנת רוח הוא לפחות 30 שנה. אז אנחנו מחשבים את זה ל-30 שנה. מתוך ה-1.4 מיליארד שקל אנחנו העמדנו את חלקנו היחסי (72%), כמחצית ממקורות עצמיים וכמחצית בהלוואה בנקאית של בנקים מספרד. זו הלוואה נונ-ריקורס, כלומר נסמכת על תזרים מהפרויקט עצמו. החזר ההשקעה הוא מהתזרים שמגיע לאורך השנים ואורך חיי הפרויקט הוא כ-30 שנה. התשואה של הפרויקט עולה בשנים הראשונות כאשר התזרים גבוה יותר". 

ש. המודל העסקי בעצם של חברות מהסוג הזה בנוי על פחת מאד גבוה, שגורם לכך שהרווח התפעולי גבוה מאד יחסית וצומח יפה מאד, אבל כשיורדים לשורה התחתונה מעט מאד מגיע לשם. השאלה היא אם אנחנו נראה מתישהו גם בשורה התחתונה רווחים יפים או שתמיד נסתכל בעיקר על ה-EBITDA ונתעלם מהשורה התחתונה?
ת. "נחלק את התשובה לשני אספקטים. בנוגע לגורמים של פחת וכדו' הם גורמים חשבונאיים, הם לא קשורים לתזרים שנובע מהפרויקט. התשואה שאנחנו רואים מהפרויקט היא גבוהה כי התזרים הוא גבוה, והתרומה לתוצאות העסקיות היא גבוהה. דווקא במובנים האלו התוצאה היא טובה מאד. 

"גם ביחס לשורה התחתונה, זה כן משתרשר. אנחנו מייצרים כבר היום רווח נקי לפני מס בסדר גודל של קרוב ל-100 מיליון שקל כשמסתכלים על התוצאות ברבעונים האחרונים עם התוספת של הפרויקט. והערכה שנתנו לשוק שביחד עם הפרקויטים שעברו את שלב הפיתוח, שכבר נמצאים בהקמה (בתחום שלנו הסיכון הגדול הוא בשלב הקמה) אז אנחנו מעריכים שנגיע לתזרים נקי מהפרוקייטים של 450 מיליון שקל בדוחות המאוחדים. הקצב המיוחס לאנלייט יהיה בסביבות 300 מיליון שקל בשנה כי אנלייט מחזיקה על פי רוב כ-70% מהפרויקטים שהיא מקימה ברחבי העולם.

"החוזק של המודל הזה הוא כשברגע שהפרויקט מתחבר אז התוצאות העסקיות שלו הם לשלושים שנה קדימה. לא צריך למכור מחדש כל פעם מוצר שיביא את ההכנסות האלו אלא מה קצב הפרויקטים שאנחנו מחברים לרשת עד סוף שנת 2023 נקבל תזרים חוזר ללא השקעות נוספות של 300 מיליון שקל משנה לשנה - בחלק של אנלייט. 

"המודל העסקי הזה שמייצר את החוסן הפיננסי הטוב ביותר כי הוא מיצר וודאות גבוהה לאורך השנים. יחד עם זה המודל העסקי שלנו הוא מודל משולב. כלומר, לא רק IPP (יצרן חשמל פרטי שנהנה מתזרים ארוך שנים. ג"ט), אלא אנחנו גם המפתחים של המתקנים ועל ידי זה זוכים בתשואה יותר גבוהה. התשואה הגבוהה יותר מגיעה מסיכון הפיתוח. אם אתה רק משקיע פיננסי שרוכש נכסים שכבר מניבים אתה רוכש אותם בתשואה הרבה יותר נמוכה כי אתה משלם גם את האלמנט שמגלם את הרווח היזמי, וכשאתה היזם והמפתח אז אתה לא משלם את העלות הזו ולכן התשואה שלך עולה מאד. 

"המודל המשולב של יזם ומוכר חשמל לדעתנו הוא מודל העסקי שנותן את התוצאה הכי טובה כי הוא נותן את השילוב האידאלי לבעלי המניות שגם מצד אחד צומחים מהר יותר מהשוק, וזה על ידי החלק היזמי, והדבר השני בתשואה יותר גבוהה מהתשואה הממוצעת בשוק. אני חושב שזאת המטרה של חברות כמונו, להבטיח גם צמיחה וגם תשואה גבוהה. אנחנו חושבים שהמודל הזה הוא המודל הנכון".

ש. איך משפיע עליכם ביטול המכס על פאנלים סולאריים מהמזרח בארצות הברית שהוכרז לאחרונה?
ת. "הייתה אם כן החלטה להקפיא את המכסים על פאנלים סולאריים ממוצא סיני שמורכבים במדינות דרום מזרח אסיה. זה  היה נושא בסימן שאלה והוחלט להקפיא את המכסים במשך שנתיים. ההקפאה הזו היא חיובית, היא מייצרת יותר וודאות ויותר יכולת לרכוש את הפאנלים כשאנו יודעים מראש מה העלות שלהן (היה חשש לתוספת מכס על פאנלים ממדינות אלו בגלל חשד ליבוא עקיף מסין. הדבר יצר אי וודאות ביחס לעלות האמיתית של הפאנלים בארצות הברית, אי וודאות שנפתרה עכשיו. ג"ט). 

"יחד עם  זאת, באנלייט גידרנו את הסיכון יחד עם החברת הבת שלנו בארצות הברית, שאת הפרויקט הגדול הנוכחי שלנו בארצות הברית הקמנו בעזרת פאנלים מהודו שלגביהם לא היה חשש. אבל עדיין האפשרות שלנו ליהנות ממגוון יותר גדול של פאנלים, גם ממקור סיני דרך אותן מדינות, ללא מכסים בשנתיים הקרובות זה משהו שיאיץ את השוק וגם יאפשר לנו ליהנות מפאנלים במחירים צפויים יותר". 

ש. מה לגבי המשך, התרחבות גיאוגרפית, פרויקטים נוספים - מה הכיוון של החברה?
ת. "החברה נמצאת בצמיחה מואצת. אנחנו גדלים בסדר גודל של 50% בשנה גם בהכנסות וגם ב-EBITDA. כרגע התוכנית שלנו מאד משמעותית בשנים הקרובות גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. את שנת 2021 סיימנו עם הכנסות של בערך 450 מיליון שקל. ב-2022 התחזית היא להכנסות של 610 עד 640 מיליון שקל, לומר צמיחה של כ-50%. אנחנו רוצים להגיע לסוף שנת 2023 עם קצב הכנסות שנתי של 1.2 מיליארד שקל, בערך באותם מרווחי EBITDA, כלומר שיעור גדול מאד משמעותי גם בתזרים. ממצב של 700 מגה מחוברים לרשת בסוף שנת 2021 להגיע למצב של 2000 מגה-בייט בסוף שנת 2023 מחוברים לרשת. יש לנו פרוטפוליו ענק של 17 אלף מגה-ביייט, שאנחנו מעריכים שאלפי מגה בייט מתוכו ימשיכו להיכנס לרשת בטווח הארוך יותר. ב-2024 אנחנו רוצים להגיע כבר ל-3.7 גיגה בייט מחוברים לרשת. אחד היתרונות הם שהתוכנית לשנת 23 לטווח הקצר היא תוכנית שכבר מגובה כמעט כולה בפרויקטים שאו שהם כבר מניבים או בשלבי הקמה מתקדמים. היכולת והוודאות שלנו לגבי התממשות התוכנית השאפתנית הזו, ופרויקט ספרד הוא אבן דרך חשובה בתוך התוכנית הזו. הוא תורם לא מעט - מעל 250 מיליון שקל בשנה. 

ש. למחירי האנרגיה הגבוהים כעת בעולם יש השפעה בפרויקטים נוספים מלבד זה של ספרד? 
ת. "אנחנו לקחנו אסטרטגיה חשיפה משולבת שבחלק מהמדינות והפרויקטים אנחנו בהסכמים לטווח ארוך ובחלק אחר אנחנו חשופים למחירי השוק של החשמל. היום החשיפה שלנו למחירי החשמל היא בעיקר לשווקי החשמל היותר מפותחים באירופה, כלומר בפעילות שלנו בארצות הנורדיות. יש לנו שני פרויקטים מאד גדולים בשבדיה שבערך בחצי מהם מדובר בהסכמים לטווח ארוך וחצי זה בחשיפה למחירי שוק. פרסמנו לפני כשבועיים הסכם שגם בחלק של ההסכם לטווח ארוך הגדלנו את המחיר בלמעלה מ-20%. כלומר מחירי האנרגיה משפיעים מבחינה מסוימת גם על הסכמי הטווח הארוך. כמובן שמחירי השוק גבוהים יותר. ובספרד יש לנו פרויקטים אחרים בעוד מדינות באירופה, באיטליה יש לנו פרויקט גדול שאנו מעריכים שגם שם תהיה חשיפה מסוימת למחירי החשמל בשוק. ובמדינות אחרות שאנו פעילים, בעיקר ארצות הברית וישראל, עיקר פרופיל הפעילות בגלל האופן שבו השוק בנוי בו, מדובר בחוזים ארוכים מאד למכירת החשמל במחירים קבועים מראש. 

"אז אם מסתכלים על החשיפה הגלובלית של החברה יש בה איזון מאד טוב בין הסכמים לטווח אורך, בסדר גודל של 15 עד 25 שנה, ובשילוב עם חשיפה מסוימת למרכיב המרצ'נט. אחד היתרונות של אנלייט זה שהיא באמת נותנת למשקיעים את הפיזור המאד טוב הזה בין הרבה שווקים גיאוגרפים, ובין שיטות שונות של מכירת החשמל, ועל ידי זה יש גידור פנימי מאד טוב להשפעות השונות שיש בשווקים כרגע כמו אינפלציה, ריבית, מחירי אנרגיה וכו'." 

ש. יש טענה לגבי אנרגיה מתחדשת שהיא לא יציבה שאי אפשר לסמוך עליה באמת. אתה חושב שזה משהו שהוא פתיר בטווח ארוך? נוכל לחיות מתישהו בעולם שלא נצטרך אנרגיה ממקורות פוסיליים או שהאנרגיה המתחדשת תמיד תהיה השלמה למקורות האנרגיה העיקריים המסורתיים - נפט, גז, פחם?
ת. "התשובה היא של השווקים לא שלי. הטענה שאמרת היא טענה שנשמעת בעיקר מפי הלוביסטים של תעשיות האנרגיה המסורתיות אבל כל מקבלי ההחלטות בעולם המפותח בונים את השווקים שלהם על אנרגיות מתחדשות ויש שינוי בלתי נתפס בקצב שלו לחשמל ממקורות מתחדשים על חשבון החשמל ממקורות פוסיליים. 

"באירופה כבר היום 40% מכל היצור החשמל שלה בא ממקורות של אנרגיה מתחדשת. הם לא במשבר בגלל ה-40% הללו אלא בגלל המחסור בגז טבעי, ואי אפשר, למרות הקצב האדיר של ייצור האנרגיה ממקורות מתחדשים שהם גם אפילו יותר זולות מגז טבעי, אי אפשר להשלים את החוסר האדיר שיש היום במשאבים כמו גז טבעי. מה שאנחנו רואים שגם אם נתקדם הכי מהר. אגב התוכנית היום של נציבות האיחוד האירופי באופן רשמי היא להגיע בצורה יותר מהר לאנרגיה מתחדשות. אבל ברור לכולם שאי אפשר ביום אחד להחליף את כל האנרגיה הזאת ולכן החוסר הזה שיש היום כתוצאה מהמצוקה של הגז הטבעי, יקח זמן לפתור אותו". 

ש. ומה לגבי האמינות, מה עושים ביום שאין רוח או שאין שמש?
ת. "כשמתחילים להגיע למספרים מאד גבוהים של עשרות אחוזים ברשת החשמל, יש שתי דרכים להגן על האמינות הזו. הראשונה היא פיזור נכון ותמהיל נכון של מקורות האנרגיה, שלא הכל יהיה רק ממקור אחד. שיהיה גם רוח גם שמש גם רוח גם ביוגז גם ביומסה גם מים או גיאותרמי ואז מקבלים איזון.

"הדבר השני הוא אגירת אנרגיה. אגירת האנרגיה מגיעה כבר היום לעלויות שהם דרמטית יותר נמוכות ממה שהיו לפני כמה שנים. הייתה הוזלה של כמעט 90% בעשר השנים האחרונות. ואנו מגיעים היום לסיטואציה שהיא ממש כלכלית כבר. אנחנו יודעים היום למכור חשמל שהיא ללא שום סובסידיה ללא שום תמריץ כלכלי לרשת בשיעור של ייצור ואגירה, כלומר יודעים לפרוס את החשמל על פני כמעט כל היום, במחיר שהוא נמוך יותר ממקורות אנרגיה קונבנציונלים אפילו הכי זולה שהיא גז טבעי". 

ש. יש לכם גם פעילות בתחום האגירה.
ת. "אנלייט היא בין השחקנים המובילים היום בשילוב האגירה במתקניי הייצור שלה. יש לנו חוזים אדירים בפרויקטים מאד גדולים שאנו בונים בישראל בייצור משולב אגירת אנרגיה. ובארצות הברית יש לנו חוזים שאנו מחויבים להם גם לאספקה שיבנו בשנתיים הקרובות שמשלבים בתוכם סוללות ענקיות של אגירת אנרגיה ביחד עם הייצור הסולארי. כך אנו יודעים לספק לרשת אמינות ייצור מאד מאד גבוהה. 

"בהמשך, עוד כעשר שנים בערך, כשאחוז האנרגיות המתחדשות יהיה עוד יותר גדול, הטכנולוגיות יספקו אגירה גם לזמן ארוך יותר ואז נפתור בעיה של שבועות ולפעמים גם של עונות שלנות שיש בהן פחות אנרגיה מסוג מסוים. הדבר הזה יידרש כשיגיעו בערך ל-70% ו-80% אנרגיות מתחדשות ברשת. כיום עדיין לא צריך את זה. השילוב הזה של אנרגיה מתחדשת ואגירה נותן פיתרון מצוין כאשר הספק הבסיסי ברשת הוא עדיין האנרגיה הקונבנציונלית. הוא יכול עדיין לרדת עוד הרבה לפני שנצטרך את האגירה שמספיקה גם לשבועות. 

"חשוב גם להגיד שהפתרון הוא יותר זול. אם פעם הצורך באנרגיות מתחדשות היה בגלל משבר האקלים אבל זה עלה הרבה כסף, אי אפשר היה מעל אחוז מסוים. היום הפתרון של אנרגיות מתחדשות הוא יותר זול מאשר של אנרגיות קונבנציונליות, ואפרש לשלב אותו באגירה ולייצר אמינות אספקה מלאה במחיר זול יותר. לכן הפתרון עובר דרך אנרגיה מתחדשת, אבל עדיין אי אפשר את הכמות האדירה של ההשלמה כדי למלא את החסר של הקונבנציונלי אי אפשר לעשות את זה ביום אחד, לכן יהיה קושי להשתחרר מתחנות פחמיות או תחנות גז, פשוט בגלל שהגידול במתחדשות ככל שהוא מהיר עדיין ייקח לו זמן להשלים את החסר. לכן בעשרים השנה הקרובות עדיין נראה קונבנציונלי אבל החלק של המתחדשות ילך ויגדל. 

"בישראל, שהיא שוק קטן יחסית יש רק 8% אנרגיה מתחדשת ואילו אירופה שהיא שוק ענק עומדת כבר על 40%. בארצות הברית שהיא מדינה ענקית ותעשייתית ונכנסה יחסית לאירופה מאוחר לתחום האנרגיה ובכל זאת כבר הגיעה ל-20% למעלה מפי 2 מישראל זה היקף עצום וזה ימשיך להתפתח".

ש. האם התעשיה היום מסוגלת כבר ללכת בלי קביים, כלומר, אם לא היה שום תמיכה ממשלתית ושום הכנסות מתעודות של פליטת מזהמים, בלי שום סיוע כזה, העסק עצמו של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות הוא עסק רווחי בפני עצמו?
ת. "העסק כבר עכשיו הוא רווחי בפני עצמו ללא סיוע. בישראל זכינו יחד עם עוד כמה שחקנים של לספק אנרגיה סולארית לרשת עם אגירת אנרגיה במחיר של 17.5 אגורות לקילוואט. המחיר הממוצע של מרכיב הייצור בלבד של חשמל קונבנציונלי במדינת ישראל הוא 26 אגורות. כלומר אנחנו מספקים חשמל כל שעות היממה במחיר שהוא עשרות אחוזים יותר זול בלי שום סובסידיה. 

"וגם באירופה אנחנו מסוגלים, בספרד לדוגמה, למכור בשוק החופשי במחירי השוק כשאנו מתחרים מול תחנות אנרגיה ממקורות קונבנציונלים ואין שום סובסידיה שאנו מקבלים ואנו יודעים לעשות את התשואות כי העלות שלנו היא כזאת שהיא מאפשרת לנו להרוויח ממחירי השוק. 

"גם המנגנון הנוסף באיחוד האירופי שמתמחר את העלות הנוספת של ייצור חשמל ממקורות פוסיליים עם מתמחרים בעצם עלות אמיתית של ייצור כזה, אז זה לא סובסידיה אלא מנגנון ישיר של תמחור הנזק שהוא משקף את העלות העודפת של ייצור חשמל עם פליטה של פחמן דו חמצני. זהו מנגנון די ישיר כי יש עלויות מאד גבוהות.

"ובכל זאת אפילו בלי המנגנון הזה אנחנו עדין רווחיים, כך בארצות הברית וכך בישראל שאין את המנגנון הזה אנחנו רווחיים, גם ללא סובסידיות".