מנכ"ל משרד השיכון: 40% מהדירות נמסרות באיחור של יותר משנה

מחפשים עוד סיבות למחירי הנדל"ן הגבוהים בישראל? על פי מדגם של כ-18,600 דירות, שנבנו בארץ בשנים האחרונות, 83% מהדירות נמסרות באיחור העולה על 60 ימים, ומעל 40% נמסרות באיחור של למעלה משנה. כך אמר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן במהלך דיון בוועדת הכספים של הכנסת. על פי הנתונים של המשרד, 7.8% מהדירות נמסרות באיחור של עד 120 ימים, 5.6% נמסרות באיחור של עד 180 ימים, עד 360 ימים – 28.2% מהדירות, ומעל 360 ימים – 41.8% מהדירות.

במקביל, התייקרות מדד תשומות הבנייה וההשפעה של עשרות אלפי שקלים על רוכשי הדירות, החלה לעלות לסדר היום הציבורי השנה ובעקבות כך חברי הכנסת מחפשים פתרונות. שר הבינוי והשיכון זאב אלקין כבר הודיע כי יפריד את חלקי ההצמדה כך שלא כל העלות תגולגל לצרכנים (הקבלנים תוקפים שזה לא יפתור את הבעיה), אבל בינתיים הכנסת מתפזרת והמשמעות שזה לא ייכנס לתוקף. 

במענה לשאלת יו"ר ועדת הכספים ח"כ אלכס קושניר, אמרה, ד"ר זיו נאור, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים, כי בבנק שוקלים בחיוב מנגנון שיאפשר לכלול את ההצמדות בתוך המשכנתאות: "אנחנו חושבים על כך באופן חיובי. וננסה למצוא מנגנון שיכניס את אותה הצמדה לתוך המשכנתא, לפחות באופן חלקי. אנחנו מדברים על הגדלת המשכנתאות באופן שיוכלו לממן גם את ההוצאות הנוספות, בהתאם למגבלות החוקיות בשוק המשכנתאות. זה תהליך, צריך לראות ולחשוב איך נעשה זאת בדיוק".

הדברים נאמרו בדיון על התיקון להצעת חוק המכר - שכבר לא תושלם ככל הנראה עד הבחירות, מה שאומר שבכנסת הבאה ההליך יחל מחדש (אלא אם תאושר רציפות). התיקון מבקש לאפשר בעת רכישת דירה מקבלן, הצמדה של רכיב הבניה בלבד למדד תשומות הבנייה (ולא של רכיב הקרקע ורכיבים אחרים). הצעות החוק הפרטיות אוחדו לאחרונה עם הצעת החוק הממשלתית בנושא, והצעת החוק זכתה לפטור מחובת הנחה. 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר: "אנחנו לא מבקשים לשנות את התמהיל, אלא פשוט שהבנקים יוכלו להתייחס לנושא ההצמדה, ולתת לזוגות הצעירים, תוך כדי התקדמות הבנייה או בעת קבלת המפתח, להגדיל את המשכנתא ביחס המקורי, על מנת שהרוכשים לא יצטרכו לחפש מקורות מימון אחרים כדי לממן את ההצמדה".

במסגרת הדיון לגוף הצעת החוק לתיקון חוק המכר, העיר נציג משרד המשפטים, ד"ר אפי צמח, כי המשרד רואה "קושי משפטי" בכך שהחוק המוצע, קובע כי לא תהיה הצמדה של רכיבים מסוימים למדד: "להגביל את היכולת להצמיד רכיבים למדד כל שהוא, זו פגיעה בזכות לגיטימית של צד בעסקה. במדיניות של אינפלציה ועליית מחירים, לא לאפשר לצד אחד ליישם מנגנון פשוט של שמירה על ערך הכסף, יש בעיה. היה סיכום שהדבר יבוא לידי ביטוי עם קידום הצעת החוק. ככל שיש רצון לחרוג מהסיכומים, אני לא יודע מה המשמעות". 

בתגובה השיבה נציגת משרד הבינוי והשיכון, אפרת פורקצ'יה: "נכון שמבחינה משפטית יותר קל לכלול גם את מדד המחירים לצרכן, אבל אין מחלוקת שזה לא מחויב המציאות. נכון לאפשר שמירה של ערך הכסף, אבל מצד שני כמו שניתן לגלם מדדים, ניתן לגלם גם את הסיכון הזה. הבטחנו שזה ידון בכנסת, מבחינתנו הדבר פתוח".