נגיד בנק ישראל: הציפיות לאינפלציה הן מרכיב מרכזי בהשגת היעד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, דיבר בכנס "יעד האינפלציה בישראל – עבר, הווה ועתיד" שערך בנק ישראל על ההתמודדות של הבנק עם האינלציה. בפתח דבריו סקר את הרקע הכלכלי ואמר: "בשנים שלאחר המשבר של 2008, ועד למשבר הקורונה, האינפלציה במשקים מפותחים רבים, לרבות בישראל, התבססה ברמה נמוכה מהיעד. האינפלציה בעולם התאפיינה ברמות נמוכות מאד, אפילו שליליות, ולצד זאת נרשמה ירידה ברמת הריביות בפועל וכן ברמה של הריבית הטבעית – זו שתואמת מצב של תעסוקה מלאה ויציבות מחירים".

"כתוצאה מכך, יכולתם של הבנקים לשמור על האינפלציה בתחום היעד הפכה למאתגרת יותר כיוון שהיכולת להפחית את הריבית מתחת לאפס מצומצמת או אפילו לא מקובלת בחלק מהמדינות. במצב שבו הריבית בפועל תחומה מלמטה על ידי הריבית המינימלית האפשרית, האינפלציה תהיה בממוצע נמוכה יותר, ולכן גם הציפיות לה. כך יווצר מצב שבו גם תיווצר סטייה של האינפלציה מהיעד, וגם הריבית הריאלית תהיה גבוהה מהרצוי. המצב הזה מחריף את האתגר, שכן ריבית ריאלית גבוהה מהרצוי מובילה להתמתנות נוספת באינפלציה, שהיא כבר מתחת ליעד", הוסיף הנגיד.

"במסגרת משטר יעד אינפלציה, הציפיות לאינפלציה הופכות למרכיב מרכזי ביכולת להשיג את היעד: ככל שציפיות הציבור לאינפלציה מעוגנות ביעד, כך התנהגותו של הציבור, ובפרט קביעת המחירים והשכר, תואמת את היעד ומאפשרת את השגתו למעשה".

"כדי לייצר את אותן ציפיות המעוגנות בתוך טווח היעד הבנק המרכזי נדרש להנהיג מדיניות מוניטרית שהיא עקבית עם השגת היעד לאורך זמן. נושא זה אף מחדד וממחיש את חשיבות ההסברה והתיקשור של המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים".

ארה"ב ואירופה
הנגיד התייחס לבחינת יעדי האינפלציה בעולם: "תהליך בחינת יעד האינפלציה הוא תהליך שמתרחש, או התרחש ממש לא מזמן, במדינות רבות בעולם. ארבע המדינות הראשונות שאימצו את משטר יעד האינפלציה היו ניו-זילנד, קנדה, אנגליה ושבדיה. כיום רוב המדינות המפותחות פועלות במסגרת משטר שכזה, תוך הבדלים לא גדולים בהגדרה של היעד עצמו".

"ב-2019 החל הפד בארה"ב בתהליך רחב של סקירת מסגרת המדיניות שלו תוך שיתוף גורמים חיצוניים מהחברה האזרחית, על מנת להגביר את מידת השקיפות לציבור. מסגרת המדיניות המעודכנת של הפד שהוצגה ב-2020, ממשיכה לראות בשמירה על תעסוקה מקסימלית ויציבות המחירים המוגדרת כ-2% אינפלציה בטווח הארוך, מטרות מרכזיות. החידוש המרכזי ואולי החשוב ביותר שנוצר בעקבות תהליך זה, הוא התאמה של מסגרת המדיניות המוניטרית. כך, לאחר תקופה ממושכת של אינפלציה מתחת ליעד, הפד יפעל למשך תקופה מסוימת להשגת אינפלציה מעט מעל היעד, כך שבממוצע לאורך זמן האינפלציה תעמוד על 2%. זאת, באמצעות עיכוב העלאת הריבית, והעלאה מתונה בהמשך כך שהיא תהיה נמוכה לאורך זמן רב יותר", הוסיף.

באשר לאירופה אמר הנגיד ירון כי "עד לאחרונה הוגדר יעד האינפלציה על ידי הבנק האירופי כ"מתחת אך קרוב ל-2 אחוזים". משמעותו של יעד כזה הייתה שהבנק ייחס חשיבות גדולה יותר לסטייה של האינפלציה כלפי מעלה מעבר ל-2 אחוזים, אך מוכן לסבול במידה רבה יותר סטייה כלפי מטה. כמו הפד בארה"ב, גם הבנק המרכזי האירופי פרסם ב-2021 את תוצאותיו של תהליך של בחינה מחדש של האסטרטגיה המוניטרית שלו, לראשונה מאז 2003. ה-ECB קבע כעת יעד סימטרי סביב 2 אחוזים כך שההתייחסות לסטיות לשני הכיוונים זהה. הבנק הסביר שכיוון שהריבית קרובה לגבול התחתון, במצב של אינפלציה נמוכה נדרשת מדיניות מרחיבה משמעותית ומתמידה יותר, וזו יכולה להתבטא בסטייה זמנית של האינפלציה מעל היעד".

ומה בישראל?
"ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שאימצו את יעד האינפלציה כמסגרת למדיניות המונטרית, כאשר כיום מקובל לתארך את 1997 כמועד שבו יעד האינפלציה הפך לעוגן המרכזי של המדיניות. בתחילת דרכו שימש משטר יעד האינפלציה כמסגרת שסייעה בתהליך הדיסאינפלציה לאחר תכנית הייצוב ב-1985, לסביבה של יציבות מחירים. תהליך ההתכנסות לסביבה של יציבות מחירים אופיין בקביעת יעדי אינפלציה במדרגות הולכות ויורדות בהתאם להתפתחות האינפלציה בפועל".

"תהליך הבחינה כולל מצבי עולם כלכליים שונים, הן מבחינת התפתחות האינפלציה והן מבחינת הפעילות הכלכלית המקומית והעולמית הם בעלי חשיבות להצלחתו בתום הבחינה", הוסיף וסיכם את דבריו באומרו:"אנחנו עדיין לא יודעים לומר איך התהליך יסתיים; בהחלט ייתכן שבסוף התהליך נגיע למסקנה שהמשטר הקיים הוא הנכון ואין צורך לשנות אותו, אולם אנחנו חייבים לאתגר את החשיבה מכל הכיוונים לפני שנגיע למסקנה כזו. וכך בהחלט נעשה".