"אני בא מהיי-טק. נפל לי האסימון - אפשר לעשות כסף מתחום התוכן"
גל ישר (מימין) ואסף נאוי (צילום: דנה מאירזון)
.
התפתחות שירותי הסטרימינג בעולם הזרים דם חדש לעולם התוכן, גם בישראל, שחווה בעשור וחצי האחרונים פריחה בשוק הפורמטים. הדרישה לעוד ועוד תכנים לטובת בינג' על הספה בסלון, הביאה לזינוק בביקוש לתוכן מקורי, חדשני ואם אפשר זול - אז בכלל טוב.
ההצלחה הישראלית בעולמות התוכן בעשור וחצי האחרונים והדרישה ההולכת לסדרות וסרטים חדשים, ובכמויות, הביאה להכרה שמדובר באפיק עסקי מניב, גם במדינות קטנות דוגמת ישראל. זו הגם הסיבה להקמתה של ניו לג'נד אנטרטיינמנט על ידי ארבעה שותפים – גל ישר המנכ"ל, סמנכ"ל ההפקה והתוכן אסף נאוי, סמנכ"ל ההפצה והתוכן בארה"ב עודד תורג'מן, ואיציק קריחלי - בעל מניות ודירקטור בניו לג'נד אנטרטיינמנט. בחברה שותף גם בית ההשקעות מיטב.
ניו לג'נד אנטרטיינמנט מפעילה שני מסלולים. הראשון הוא מתן הלוואות לסרטים בארה"ב. "קרן ניוד לג'נד מתמחה במתן חוב למפיקי סדרות וסרטים כנגד שעבוד על חוזים עם מפיצים, זכויות על תוכן או מענקי מיסוי במדינות השונות", נכתב באתר של מיטב. "ההלוואות ניתנות לתקופה של עד שנה וחצי. כל זאת במטרה להקטין סיכוני חריגה מתקציב שלא יאפשרו את סיום ההפקה של הסרט או הסדרה".
המסלול השני הוא השקעות בסדרות עם ליווי משלב הפיתוח, ההפקה וההפצה של התוכן. לאחרונה התקיים אקסלרטור (תוכנית חממה המיועדת לרוב לסטארט-אפים, ובמקרה שלנו - לכותבי תוכן, א"כ) בשיתוף עם המיזם לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים, ונבחרו 12 פרויקטים שניו לג'נד תלווה. בפיץ' שהתקיים, נכחו בכירים מגופי סטרימינג ושידור בעולם, בהם NETFLIX +0.03% NETFLIX 897.79 +0.03% סגירה:0 פתיחה:895.55 גבוה:906 נמוך:893 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: ו-HBO מקס.
"אנחנו חברה שעוסקת בפיתוח, הפצה והפקה של תוכן", מסביר במנכ"ל ניו לג'נד, גל ישר, בראיון משותף ל"ביז מדיה" עם סמנכ"ל ההפקה והתוכן אסף נאוי, מפיק ותיק בתחום. "מיטב השקיעו כסף ונכנסו שותפים בניו לג'נד אנטרטיימנט. ביחד הקמנו שתי קרנות, אחת שפעילה כבר שנה ומעניקה הלוואות לסרטים בארה"ב. הלוואה האחרונה שנתנו היא לסרט מאד מעניין של דסטין הופמן".
"הקרן השנייה נקראת 'קרן ההשקעות שלנו' ומיועדת להשקיע בתוכן בארץ ובעולם. השקענו באקסלרטור המשותף עם המיזם בירושלים, כשני מיליון שקל. 150 מועמדים הגישו הצעות. מדובר על יוצרים שעשו 'אקזיט' – כלומר שיש להם כבר ניסיון, שכתבו סדרה שהצליחה או סרט".
-זה היה תנאי סף?
"כן. נבחרו 11 סדרות. מי שעזר לבחור אותן היו הראשים של נטפליקס ו-HBO".
נאוי: נעשה סופט צ'ט מול הבכירים בתהליך המיון. הרוכשים העתידיים כבר היו מעורבים בפרויקטים".
ישר: "לניו לג'נד אנטרטיינמנט יש כעת 11 תכנים שעברו באקסלרטור שלה שזוכים לביקוש מאד גדול בארץ ובעולם, ואנחנו יכולים לאפשר לקרן ההשקעות שלנו להשקיע במיזמים האלה. הקמנו חממה ביחד עם המיזם של ירושלים והשקענו שני מיליון שקל, בלי קשר לקרנות. ממש נתנו ליוצרים כסף ושווה כסף – כמו עורכי תסריט, מנטורים ותרגומים, כדי שההצעות יהיו בסטנדרט אמריקאי.
נאוי: "אירוע השיא של האקסלרטור היה בעצם הפיץ' של היוצרים מול הביירים (רוכשים, תרגום מאנגלית BUYERS). בכירים מ WALT DISNEY +0.82% WALT DISNEY 115.66 +0.82% סגירה:0 פתיחה:114.11 גבוה:116.33 נמוך:113.6 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , נטפליקס, HBO. הזמנו לפיץ' הזה גם משקיעים שיישבו באולם וישמעו את הביירים העתידיים נותנים הערות על ההשקעה העתידית של אותם משקיעים. אם נטפליקס באה ואומרת - וואו, זה פרויקט שאף פעם לא פגשנו, יושב משקיע בספסל האחורי ואומר לעצמו - אוקיי. מעבר לרמת התוכן והיצירה, יש כאן מחשבה גם על המשקיעים וגם כדי להוריד סיכונים. בואו תפגשו את ההשקעות שלכם לפני שאתם משקיעים. אנחנו השקענו בהם עכשיו. רוצים להיכנס? יש לכם אפשרות לבדוק את ההשקעות בשיחה אינטימית בין הקונה לבין היוצר".
-לא משקיעים פוטנציאלים, אלא משקיעים שכבר שמו כסף
"וגם משקיעים פוטנציאלים. תחשוב על זה שאתה יושב ועד לשיחה שבדרך כלל מתרחשת בחדרי חדרים במשרד, מדברים על התוכן הנורא מעניין, אבל מעבר לעניין התוכני - אתה פוגש את הבייר והיוצר שמדברים על היצירה, והבייר אומר – בחיים לא פגשתי תוכן כזה, ואתה שומע אותם 'מתחרים', כי גם HBO אומרים שהם רוצים. בעצם יצרנו עניין של ביירים. ליוצרים יש הזדמנות להציג בפעם אחת בפני חמישה ביירים שונים מארה"ב ואירופה. בחדר גם ישבו גופי השידור מישראל שהביעו עניין בחלק מהפרויקטים, ונכחו גם משקיעים. הם זכו לחוויה מדהימה של תהליך הייצור של היצירה שהם ישקיעו בה".
.
אירוע הגאלה לחממת ניו לג'נד בירושלים (צילום: דנה מאירזון)
.
-איפה עומדים כעת 11 הפורמטים?
מתוך 11, יש התעניינות בשמונה פרויקטים בהם מתעניין לפחות גוף שידור אחד. יש גם פרויקטים עם התעניינות של ארבעה גופים. ומה שאנחנו עושים זה ללוות את היוצרים, נותנים להם מנטורים, עורכי תסריט ומדייקים. שומעים בפיץ' גם ההערות של גופי השידור ומיישמים אותן. בסוף יולי אנחנו אמורים להגיש להם מסמכים יותר מתקדמים, כלומר התקדמות עם התסריטים - ואז להתחיל המשא ומתן".
-איך זה עובד מבחינת קרנות. מה העמלה שהולכת למנהלי הקרנות?
ישר: "זה עניין של מה מותר מה אסור. אבל קרן ההלוואות שלנו שפעילה כבר שנה מביאה תוצאות מאד יפות. אבל זה באמת הלוואות ארד-קור לסרטים בארה"ב. בקרן ההשקעות שלנו יש לנו בפייפליין הרבה יותר מ-11 הפרויקטים של האקסלרטור, עם אנשים מאד ידועים ועם פוטנציאל השקעה".
-אותם יוצרים פונים אליכם או שאתם דגים אותם?
נאוי: "גם וגם, תזכור שיש לנו שותף בלוס אנג'לס (עודד תורג'מן, א"כ) שעובד מאד חזק, הביא את נטפליקס ואת כולם. כולם צריכים כסף. יש לנו אמונה שהיכולת ליצר IRR (שיעור תשואה פנימי - מדד הבוחן ביצועים כדי להעריך כדאיות בהשקעה, א"כ) בקרן ההשקעות היא מאד גבוהה. אני לא אעשה השוואה לקרנות סיכון בהיי-טק, אבל אם מסתכלים על קרן השקעות שמלכתחילה משקיעה בפרויקטים של יוצרים עם ניסיון, שיש לה קונספט שאומר - בוא נשקיע בטאלנטים עצמם, ונעשה איתם פורטפוליו, אז אנחנו מגדלים את הסיכוי ומקטינים את הסיכון. אנחנו לא באים להמר על פרויקטים, אנחנו באים לעשות מודל פיננסי חכם, כדי לדייק את אפשרות ההצלחה".
ישר: "לגופי השידור יש X כסף ו-X פרויקטים שהם מייצרים בשנה. כולם מייצרים תוכן במטרה למכור לחו"ל. עצם העובדה שקרן ההשקעות של ניו לג'נד ומיטב תזרים יותר כסף לתעשייה - לפרויקטים וליוצרים - יכול ליצר פה פריחה גדולה בתעשייה. כשמסתכלים על כל מלחמת הסטרימינג וכל מה שקורה בעולם בנוגע לתוכן, בסוף - הסיפור הוא היוצר, הטאלנט הזה שצריך לעטוף אותו לטובת הפרויקטים הבאים".
נאוי: "אני רוצה ללכת שני צעדים אחורה. אנחנו בעצם באים מתוך המקצוע, אני מפיק ויוצר, מכיר את הבעייתיות מהצד השני של התחום. עכשיו לא מדובר בכסף טיפש, לא משקיעים את הכסף וסומכים על היוצר. אנחנו ממש בתוך התהליך. גם אם נשקיע בסדרות עם גופי שידור בארץ ובעולם, אנחנו מכירים את השפה, יודעים לקרוא את התקציב, יודעים לתקצב אותו, יודעים לפרק אותו, יודעים לעשות בדיקות על התסריט וכבר לעשות חישובים אם יש פרויקטים כאלה בעולם, מה הייתכנות של מכירה כזו בעולם, לאן זה יכול להתאים. אנחנו ממש יושבים עם יוצרים ועושים איתם סליידים. מראש אנחנו מתכננים מי צפוי להיות הבייר שלו, מי לקוח הקצה שלו ואיך אנחנו מגיעים לשם".
.
שיטת הבינג' מול פרק פעם בשבוע
.
-אתה יודע להגיד על פרויקט שמגיע אליך שהוא מתאים יותר לנטפליקס מאשר לאפלTV או אפילו FREETV של קשת שיגיע עוד מעט?
ישר: "זה מה שהיה לנו באקסלרטור. גופי השידור ישבו על הבמה וכל אחד מהם אמר מה הוא מחפש, מה הצרכים שלהם".
נאוי: "ברמת הסיפור והתסריט, וברמת מבנה התסריט, לנטפליקס יש סיסטם אחר מ-HBO, נטפיקס עובדת על סדרות בצפיית בינג', שבשישי-שבת תראה את כל הסדרה בבת אחת. ב-HBO תוכל לצפות בסדרה פעם בשבוע, וזה בסדר. תהיה במתח. אבל זה עובד על סיסטם אחר. מדובר ברמת התסריט ואפילו איך הסוף של הפרק מסתיים ואיך בונים את זה. אז כן, אנחנו יודעים להגיד למי זה מתאים בארץ על אחת כמה וכמה יש תכנים מסוימים שאתה יודע שפחות מתאים לברודקאסטים קשת רשת, ועשויים להתאים ל-HOT ו-yes.
"עוד לפני כן אנחנו מקיימים שיחות עם מנהלי התוכן בגופי השידור ושואלים מה אתם כמנהלי תוכניות מחפשים, מה העולם רוצה עכשיו. כשאנחנו יושבי עם היוצרים, אנחנו כבר יודעים מראש להתאים את זה. שם המשחק הוא תוכן, וברגע שאתה מחבר לזה את היכולת הכלכלית לתת ליוצר לעבוד בזה ושהוא לא יצטרך ללכת להתפרנס ממקור אחר, פשוט לשבת רק על זה, זה יוצר היתכנות הרבה יותר גבוהה למוצר לצאת בלוחות זמנים יותר מהירים. החיבור הזה של יוצרים ותוכן טוב אל מול מודיעין וידע של ביקושים, ואל מול כסף שמתחבר, יכול לייצר פה האצה ל..."
ישר: כאשר אנחנו אטרקטיביים ליוצר עצמו. מה זאת אומרת? שיוצר שהוא מאד מוכשר מגיע לנטפליקס, נטפליקס אומרת - אני קונה אותך עכשיו, אתה אצלי לחמש השנים הקרובות. אם נטפליקס לא יאהבו בסופו של דבר את אחד התכנים שלו, הוא לא יוכל להפיץ את זה במקומות אחרים. כשאנחנו באים ליוצר כזה ואומרים לו - בוא איתנו לחמש השנים הקרובות, הוא יודע שאם נטפליקס לא ירצו, אז יש את HBO, ואם הם לא ירצו, אז יש מישהו אחר".
נאוי: "זה נקרא FIRST LOOK DEAL".
-יוצר יכול ללכת לכמה קרנות, או שנהוג בקרן אחת?
ישר: "מכיוון שכל הקונספט של קרן ההשקעות שלנו היא שאני בא ליוצר מאד מוכשר ואומר לו - תקשיב, אני הולך איתך על 5-10 הפרויקטים הבאים שלך, נפתח אותם ביחד, קח כסף, תנוח ותעבוד, זה לא שהוא יכול עכשיו באמצע את הפרויקט השני ללכת לקרן אחרת. מה יגידו לי המשקיעים? רגע רגע... אז תוחמים את זה לתקופה".
-מה גבול ההשקעה שלכם בפרויקט?
"יש שני סוגי השקעות, השקעה בפיתוח. מגיע בן אדם שפיתח משהו, הוא צריך מצגת טובה, להיות מוכן כדי שנוכל לעשות פיצ'ינג לנטפליקס".
נאוי: "אני רוצה לדייק את זה. אני מכיר את זה כמפיק. כל הזמן דופקים פה על הדלת ואומרים - יש לי רעיון. זה בדיוק העניין, לקחת את הרעיון הזה ולהפוך אותו לרעיון שיש לו היתכנות לסדרת טלוויזיה. זה בדיוק הסיד, המצגת, הפרק הראשון הכתוב, איך העונה הולכת להיות מחולקת, אופציות לעונות הבאות, זה מסמך של 10 עמודים שצריך לעבוד עליו ולפצח אותו, ואנחנו משקיעים בו את הכסף גם עם אנשי מקצוע שילוו את היוצר".
ישר: "ופה יש משהו סופר מעניין. בארץ פיתוח כזה עולה 40-50 אלף שקל. בארה"ב פיתוח יעמוד על בסביבות 300-400 אלף דולר. אנחנו גוף השקעה - אנחנו שמים יותר כסף, זה כבר לא 40 אלף כי אנחנו רוצים שזה יהיה בסטנדרט שיתאים לארה"ב, שיתאים לבינלאומי, ואתה לא יכול לעשות את זה ב-40 אלף שקל. זה לא עובד. אז עם כל היכולת המדהימה של היוצרים פה בארץ לעשות דברים על אדי דלק זה לא לעניין. אז אנחנו בהחלט משקיעים הרבה יותר כסף בפיתוח, לא בסטנדרט האמריקאי, אבל משקיעים הרבה יותר כסף והסטנדרט הוא אחר.
"התחום השני שהקרן משקיע הוא בפיתוח עצמו, בהפקה, זה לצלם את הסדרה. זה לא שאתה לוקח סדרה שעולה בארץ שלושה מיליון דולר ואתה שם את כל הכסף. אתה תבוא או עם גוף שידור נוסף, או עם משקיע נוסף. יש כוכב עם שלוש סדרות שמתבשלות, אז כשיגיע השלב של ההשקעה בהפקה, ניקח חלק בהפקה הזאת. זו בדיוק היכולת להגדיל את הקיבולת של היצירה בישראל, כי אם יש גוף שידור שיש לו יכולת לעשות 10 אוריג'ינלס (הפקות מקוריות, א"כ) בשנה, אנחנו נצטרף אליו חצי-חצי, ופתאום הוא כבר יכול לעשות 20 אוריגי'נלס".
-מה מציגים באותו פיץ' לגופים הבינלאומיים?
נאוי: "זה היה השלב שבו מציגים בעצם את הפיץ'-בק הזה, את המסמך של הפרק הראשון. יש פרק ראשון כתוב, מה הולך להיות כל העונה, חומר על העונה השנייה וגם מדברים על כל עונה. בפיץ' מסבירים לביירים על הסדרה, הם רוצים לשאול שאלות ולהבין שלא רק שיש לי רעיון, אלא שזה הרבה יותר מרק רעיון".
ישר: "כמו סטארט-אפ שמציגים למשקיעים. בדיוק אותו דבר. כאן מדובר על אותם 11 פרויקטים שהיו בחממה, אבל יש לנו הרבה יותר פרויקטים שניגשים איתם לנטפילקס, HBO ושאר הגופים".
-אתם עובדים רק על תוכן מתוסרט או שיש אפשרויות גם לריאליטי? אולי מישהו יבוא עם רעיון מטורף
נאוי: "כרגע אנחנו עובדים רק על סקריפטיד (מתוסרט), רק סדרות ורק טלוויזיה מסחרית, בדגש על מסחרית, כי לשם כך התכנסנו. אבל אם מישהו יבוא ויגיד - יש כאן ריאליטי מטורף עם פוטנציאל חד- פעמי ויש עוד שותפים שיש להם ניסיון להוביל פרויקט מהסוג הזה, לא נגיד לא. אבל זה לא ב-DNA שלנו. אני לא קם בבוקר ומחפש ריאליטי, אני קם בבוקר ומחפש תוכן מתוסרט".
.
מדוע שטיסל מעניינת את האמריקאים?
.
-מה בעולם מחפשים בשנה שנתיים הקרובות, מה נטפליקס ו-HBO מחפשים, מה מעניין אותם כל כך בישראל?
ישר: "באקסלרטור שלנו היה פאנל שישבו בו נטפיקס, HBO וכל הגופים האלה, ובדיוק שאלו אותם את השאלות האלה".
נאוי: "מהניסיון והשיחות האישיות שלי עם מנהלי התוכניות שאנחנו שואלים אותם מראש מה הם מחפשים, הם אומרים לנו - אל תחשבו מה אנחנו מחפשים, תייצרו את התכנים שלכם, ספרו את הסיפורים האישיים והחברתיים שלכם. ברגע ששם קוד 'נטפליקס' השתלט על העולם ומשדרים OTT (שידור על גבי אינטרנט, א"כ), הגבולות נשברו. הקונספציה בארץ הייתה שצריך לייצר דברים אמריקאים כדי שהאמריקאים יאהבו את זה. והאמריקאים לא רוצים את זה - הם רוצים סיפורים שהם דווקא לא יודעים איך לייצר אותם".
-למשל "שטיסל"
"בדיוק. אתה הרי אומר - מה מעניין אותם ב'שטיסל', זה זר להם לחלוטין. להיפך, זה שמכניסים אותם לתוך קהילה קטנה יחסית אל מול כל מה שקורה בעולם, מכניסים אותם לתוך הסודות ולחדרי החדרים של מה שקורה עם האנשים האלה שהאמריקאים רואים בברוקלין, שהולכים עם הכובע המוזר הזה והזקן, ופתאום הם נכנסים אליהם לתוך ארוחות השבת, לתוך מערכות היחסים שלהם, פתאום הם מבינים שיש שם עולם ומלואו. וזה מאד מאד מעניין.
.
הסדרה שטיסל (צילום: אוהד רומנו, באדיבות yes)
.
"הייתה קונספציה עם ההצלחה של 'פאודה' שאנחנו תעשייה שרוצה לייצר הרבה תוכן ביטחוני, פלסטינאים-ישראלים-מלחמות. זה נגמר. הם לא מחפשים את זה. אם תביא סיפור שבתוכו יש עוד עלילה מורכבת ומעניינת, אז אהלן וסאהלן. אבל זה לא משהו שאנחנו צריכים.
"למשל סדרה מקסימה ונהדרת כמו 'על הספקטרום' שהופקה ל-yes. זו סדרה שכרגע בהפקה של העונה השנייה שלה בארה"ב. על פניו מדובר על אנשים שהם על הספקטרום, דבר שיכול לקרות בכל מדינה אחרת בעולם. זה סיפור שגם בגרמניה וגם באיטליה וגם בצרפת יכולים להזדהות איתו. סיפור שיצרה אותו יוצרת (דנה אידיסיס, א"כ) שחוותה את זה במשפחה שלה, ויצרה סדרה שהיא הצלחה היסטרית. הבקשה של גופי השידור היא - תמיד תייצרו את התכנים שלכם.
"מה הם אוהבים ביצירה שלנו? שאנחנו יודעים ליצר את זה בצורה טובה. א', בהרבה יותר זול, וגם בגלל שאנחנו כל הזמן חושבים מחוץ לקופסה, אנחנו גם עם מאד מגוון - בני מהגרים, מדינה צעירה, כולנו באנו עם סיפורים אישיים מהבית של סבא וסבתא, וסיפורי תנ"ך. ולתוך המשפך הזה שאנחנו זורקים על השולחן, היוצרים צריכים לייצר סיפורים. יש פה כל כך הרבה סיפורים אוניברסליים ואישיים שיכולים להתאים, ואת זה הם אוהבים. הם אוהבים גם את יכולת הייצור והכתיבה - אתה לא כותב את זה מראש בצורה גדולה. כמי שהפיק בארץ, צילמתי את 'חטופים', וכמה חודשים לאחר מכן הייתי מפיק בפועל של 'הומלנד' האמריקאי. היו סצנות שהרגשתי שהן אותן סצנות שאנחנו מצלמים, רק באנגלית ובעדשה הרבה יותר רחבה. כי אם אנחנו בישראל צילמנו בעדשה צרה עם 10 ניצבים, הם צילמו את זה עם 200 ניצבים ומצלמה שעמדה חמישה מטרים רחוק יותר ובזווית יותר רחבה. זה הבדל בעדשות.
.
עונה 8 ואחרונה של הומלנד (צילום: באדיבות yes)
.
"והיום כשהסיפור הפך להיות סיפור אמריקאי, לא חייבים לראות את ה-100 ניצבים ואת המלחמה וההפגזות אלה. אפשר להינות גם מסיפור קטן שמסופר בעדשה צרה, והגבולות נפרצו. ולכן יש התעניינות. לא סתם הסדרה הכי מצליחה בעולם היא סדרה מדרום קוריאה. מי דמיין שפעם אמריקאי או אנגלי ייצפו בסדרה בשפה קשה?".
.
אותנו זה מצחיק, בעולם זה עשוי להעליב
.
-בתעשייה המקומית נהוג להגיד שיש להומור הישראלי בעיה בחו"ל. יותר קשה לפרמט סיטקומים ישראלים לצופה בארה"ב ובאירופה, כמו למשל "רמזור". למה?
"גם אנחנו וגם גופי שידור יודעים שלקומדיה קשה 'לטייל' - בעיקר בגלל אדפטציה תרבותית. מה שמצחיק אותנו לפעמים, עשוי להתפרש כמעליב במדינה אחרת, וההומור לא כל כך עובד, ולכן יש קושי למכור קומדיות. אפרופו 'רמזור', סדרה שמאד הצליחה בארץ, זכתה באמי, אבל לא הצליחה בארה"ב. מאד מאד קשה לקחת גם את ההומור AS IS ולא לעשות לו אדפטציה מקומית, ואם אתה כבר עושה אדפטציה מקומית, אז זה כבר לא אותו הומור, זה משהו אחר. לכן בז'אנרים, סטטיסטית, קומדיה זה הז'אנר הכי פחות נמכר מישראל החוצה או בכלל מטייל בעולם. יש לנו מונח שאומר "קומדיה לא מטיילת"...
-אלא אם זו קומדיה אמריקאית
"אם זה אמריקאי, כי תרבותית אנחנו מכירים את זה, גדלנו על 'סיינפלד', 'חברים', 'סאות' פארק' ו'משפחת סימפסון', אנחנו מכירים את ההומור שלהם, אנחנו די מכירים את התרבות האמריקאית בגלל הטלוויזיה והקולנוע".
-אפשר לעשות כסף מהתחום הזה?
ישר: "אני בכלל מגיע מההיי טק, בכלל לא קשור לתחום הזה".
-באת מתחום של כסף
"בדיוק, אז למה אני פה? כי ירד לי האסימון, בסופו של דבר גם בבית ההשקעות מיטב הגיעו לתובנה שזה בהחלט תחום שאפשר לעשות ממנו כסף, ולא רק בהלוואות סטנדרטיות, אלא גם בהשקעה. הסיבה שניתן לעשות מהדבר הזה כסף, זה אחד, בגלל שהתעשייה השתנתה לחלוטין, זה לא מה שהיה בעבר, והיקף הביקושים כל כך משמעותי. רק צריך להבין שבין 2019 ל-2021 היקף ההשקעות בתוכן צמח מ-121 מיליארד דולר ל-251 מיליארד דולר, רק בתוכן לסטרימינג".
נאוי: "ברגע שהלכו לשיטת הבינג', זה כמו חנות שאתה צריך כל הזמן למלא בה את המדפים בסחורה חדשה, כי אחרת נטפליקס... זה ידוע, הם אומרים שהכי קל להם זה להביא מנויים חדשים, והכי קשה זה לשמר את המנויים".
-כן, ראינו את זה בדוחות האחרונים
"ברור. הנה, נטפליקס מתרסקת, אומר אוקיי, אבל עדיין הם צריכים תוכן. אנחנו מתעסקים בהשקעות בתוכן, אנחנו לא משקיעים בנטפליקס, לא ב-HBO, אנחנו משקיעים בתוכן שהם צריכים לרכוש – ולא רק הם. הביקוש הוא מטורף. אנחנו מכירים את נטפליקס, HBO מקס ודיסני פלוס שהגיע כעת לישראל, אבל בארה"ב יש עוד מאות של שירותים שמשדרים באותה שיטה. הנה, היינו עכשיו בשיחה עם סטרימר יהודי שמשדר רק סדרות ותוכן שקשורים ליוצרים ותוכן יהודי. אז יש תחום טבע, ויש תוכן יהודי, וז'אנרים שונים, ואימה. דרישה לא חסר".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.מצד שניעירית 19/07/2022 12:30הגב לתגובה זו0 0יש שיגידו שזאת גרסה של משל הנעליים ואפריקה כשיזם אמר ; תשלחו לכאן הרבה נעליים כולם הולכים יחפים..סגור
-
1.מעניינת התפרצות יצרני התוכןעירית 19/07/2022 12:27הגב לתגובה זו0 0מאוד מעניין. כי אני לא שמעתי רעיון שווה אחד בכל המדיה הישראלית בשנים האחרונות.סגור