עסקת ישראכרט-פועלים מוכיחה - ועדת שטרום הועילה בעיקר לבנקים

חברת ישראכרט ישראכרט -0.69% ישראכרט 1,440 -0.69% בסיס:1,450 פתיחה:1,428 גבוה:1,487 נמוך:1,400 תמורה:19,504,030 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: הודיעה היום על הסכם אסטרטגי עם בנק פועלים פועלים +2.13% פועלים 4,210 +2.13% בסיס:4,122 פתיחה:4,127 גבוה:4,210 נמוך:4,127 תמורה:147,153,400 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: שיאפשר לחברה להמשיך להיות השותף הראשי של בנק הפועלים בשוק כרטיסי האשראי ולשמור על מאגר הלקוחות של הבנק. אך העסקה הזו עלתה במחיר כבד מאד לישראכרט שתרשום הוצאות נוספות של 50 מיליון שקל ברבעון. מדובר על כמעט 50% מהרווחים לפני מס, והעסקה צפויה לפחות בשלב הראשון לקצץ את רווחי החברה בעשרות אחוזים.  

מדוע חברה מוכנה לוותר על יותר 50% מהרווחים שלה? ייתכן שהיא תיטען שהדבר ייצור לה מנועי צמיחה עתידיים או גישה למאגר לקוחות גדול שחשוב לעסקי החברה, וייתכן שיש גם אמת בדבריה, אבל כנראה הסיבה העיקרית היא בגלל שאין לה ברירה.  ועדת שטרום שהפרידה את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים העבירה את הכוח התחרותי לבנקים. אלמלא הייתה ישראכרט חותמת על "הסכם הכניעה" הזה מול בנק פועלים המתחרות היו נותנות מחיר זהה ואולי אף טוב יותר לבנק הפועלים וישראכרט הייתה עומדת בפני שוקת שבורה. למעשה ההסכם מהווה רק יישור קו למחירים הנוכחיים שמשלמות חברות כרטיסי האשראי לבנקים, כשעד כה נהנתה ישראכרט מתעריפים קודמים של "טרום שטרום". 

בשנת 2020 שילמה חברת כאל המתחרה 0.32% מהמחזור לבנקים ואילו חברת מקס שילמה 0.28%. בשנת 2021 התעריפים עמדו על 0.33% ו-0.29% בהתאמה. ישראכרט לעומת זאת שילמה בשנתיים הללו רק 0.17% מהמחזור - "מחיר מבצע" שהתאים למציאות ששררה בשוק לפני אימוץ המלצות ועדת שטרום. על פי ההסכם החדש ישראכרט מיישרת קו עם המציאות החדשה שיצרה ועדות שטרום ותשלם לבנק הפועלים 0.29% מהמחזור - שיעור דומה לזה שמשלמות המתחרות, אך זינוק משמעותי לעומת התשלום ששילמה החברה עד כה. החברות האחרות היו שמחות לשלם שיעור כזה ואף גבוה יותר על מנת לקבל גישה למאגר הלקוחות של בנק הפועלים - הגדול בשוק. החברה בעצם "הקדימה תרופה למכה" שכן החוזה הנוכחי היה אמור להסתיים לקראת סוף השנה, ובכך שהחברה מיהרה לחתום על ההסכם החדש לפני תום החוזה הקודם, היא מנעה יציאה של בנק הפועלים להליך של מכרז תחרותי שהיה עולה לה ככל הנראה הרבה יותר או שהיה גורם לה לאבד את הגישה למאגר הלקוחות היקר. 

"הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסים נפוצים" או בשמה הידוע יותר "וועדת שטרום" נוסדה בשנת 2015 ונוהלה על ידי עו"ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר. המלצות הוועדה שאומצו על ידי הממשלה בינואר 2017 נועדו להוריד מכוחם של הבנקים שהחזיקו בחברות כרטיסי האשראי וליצור תחרות בין חברות כרטיסי האשראי לטובת הצרכנים. כעת נראה שהמלצות אלו כשלו כישלון חרוץ בהשגת מטרותיהן, שכן במקום ליצור תחרות לטובת הלקוחות הן יצרו תחרות שמיטיבה בעיקר עם בנקים. אלו השתחררו מעול האחזקה בחברות כרטיסי האשראי אך מחזיקים את הכוח שנובע ממאגר הלקוחות שלהם בידיהם וגורפים אליהם את חלק הארי מההכנסות. הלקוחות לעומת זאת לא נהנים מירידת תעריפים כלשהי ולא מתחרות שכן התשלומים הגבוהים שצריכות לשלם החברות לבנקים לא מותירים בידיהן מרווח גדול להתחרות על הלקוחות. למעשה, גם אין להן שום תמריץ לכך.  

הרווח הכפול של בנק הפועלים והמשחק הכפול מול המשקיעים
בשנת 2019 בעקבות המלצת וועדת שטרום הנפיק בנק הפועלים את חברת ישראכרט בשווי של קרוב ל-3 מיליארד שקל. בהנפקה הציג הבנק נתונים יפים מאד למשקיעים - רווח נקי בשנת 2018 שמשקף מכפיל רווח של 9.4 על השווי המבוקש. אולם כבר אז ידע הבנק שבעוד כשלוש שנים ישתה מצב השוק ללא היכר וחלק ניכר מהרווחים הללו יחזור אליו בחזרה, כיון שהוא מחזיק את מאגר הלקוחות - מקור הרווח המרכזי של החברה, ונמצא בעמדה לשאוב את חלק ניכר מההכנסות מאותם משקיעים שקונים מידיו כעת את החברה. כיום שווי השוק של החברה הוא 2.2 מיליארד שקל בלבד והמניה נמצאת במגמת ירידה ברורה, עוד לפני הנפילה של 16% במהלך המסחר היום.