ישראכרט צפויה לפטר כ-150 עובדים

ישראכרט בצרות והמשקיעים לא מרחמים. החברה כזכור חתמה על הסכם חדש עם בנק הפועלים לתפעול כרטיסי האשראי של לקוחות הבנק. תג המחיר: כ-200 מיליון שקלים בשנה. בנק הפועלים מצליח לגרום לישראכרט להיות תלויה בו ולא מתבייש בכך כאשר רוב פעילותה של חברת האשראי נשען על הבנק. מדובר על כמעט 50% מהרווחים לפני מס, והעסקה צפויה לפחות בשלב הראשון לקצץ את רווחי החברה בעשרות אחוזים.

על מנת להתמודד עם הגידול בהוצאות, ישראכרט מתכננת מהלכים להתייעלות ובהם פיטורים של כ-150 עובדים לערך. בנוסף, החברה תקצץ בהוצאות התפעול והשיווק ותשים דגש גדול יותר על שירות לקוחות דיגיטלי. כאשר ישראכרט הייתה חברת בת של בנק הפועלים היא שילמה עמלה בשיעור 0.17% ממחזור המנפיק שלה, וכעת היא צפויה לשלם שיעור הדומה למתחרות שלה העומד על כ-0.29%.

כך או אחרת, 50 מיליון שקל ברבעון זה סכום גדול לישראכרט, אחרי הכל הרווח ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-50 מיליון שקל, כך שאם לא תגיע תמורה מהירה מהעסקה, הרווחים עשויים לרדת בצורה דרמטית. בישראכרט מצפים כאמור כי הגדלת הפעילות לצד סדרה של מהלכים עסקיים וניהוליים, יאפשרו עלייה בהכנסות וימתנו את השפעות ההסכם. בין המהלכים ניתן למנות, הארכת הסכמים עם מועדוני הצרכנות הגדולים בישראל, יישום מנועי צמיחה, שימוש בדאטה להצעת מוצרים חוץ בנקאיים, שיתופי פעולה אסטרטגיים ופעולות לשיפור היעילות התפעולית.

המשקיעים קיבלו בהפתעה את ההודעה על ההסכם בין ישראכרט לבנק הפועלים שיפחית באופן משמעותי את רווחי חברת כרטיסי האשראי  והפילו את המניה ב-16% ביום שני האחרון. האם ניתן היה לצפות מן המשקיע הסביר לגלות זאת לבד? כנראה שלא. חלק גדול מהמוסדיים כנראה הבינו את זה ויצאו מן המניה בזמן אבל למשקיע הפשוט חסרה לפעמים המיומנות הזו של הצלבה בין מידע ממקומות שונים בדוחות והבנה של המשמעות של הנתונים. החברה בהחלט מזכירה בדוחות סיכונים שנובעים מתחרות ומשינויים בתנאי השוק, ואף מתייחסת בכמה מקומות לתלות שלה בבנק הפועלים.