יוניליוור הבאה בתור להעלות מחירים והיא תצליח; למה?

אחרי הזעקות הקודמות סביב העלאות המחירים של מספר חברות לפני מספר חודשים, הגיע תורו של תאגיד המזון והטיפוח יוניליוור. ואם מישהו חשב שרק דיפלומט ושסטוביץ חולשות על נתח שוק גדול ומוצרים רבים, הרי לו לדעת כי יוניליוור גדולה לא פחות. החברה הודיע על התייקרות בשיעור של 10%-20% בתחילת חודש נובמבר אחרי החגים.

יוניליור היא ענקית ומחזיקה בבעלותה מאות מותגים מתחום המזון, המשקאות והטיפוח. העלאת המחירים אינה באה משום מקום וכידוע העלאות מחירים בתקופה האחרונה הפכו לשכיחות ויש לכך סיבות רבות כמו האינפלציה והעלאות הריבית שמגיעות בעקבותיה או השפעות מלחמת רוסיה אוקראינה והסגרי הקורונה בסין.

אבל ישראל בכל זאת נבדלת משאר העולם בכל הקשור להעלאות מחירים. התשובה לכך טמונה בכוחו של הציבור להתנגד לאותן התייקרויות כי בסופו של דבר, אם אותן חברות ענק תחלטנה שלא להעלות מחירים, תיתכן אמנם פגיעה מזערית ברווחיהן, אך הדבר רחוק ממצב שבו העלאת המחירים היא הכרח למען קיומן של החברות והתאגידים. מחאת הפסטה בחודש מרץ כנגד אסם הביאה אותה להירתע ולחזור בה מההחלטה - אבל בישראל המחאות הללו אינן מחזיקות מים.

הציבור בישראל יזעק בצדק על העלאות המחירים וגלי ההתייקרויות כל עוד לא משתפרת בהתאם יכולתו הכלכלית להתמודד עימן. אבל בד בבד - ואת זה זיהו כל החברות - בשורה התחונה ציבור ישלם, ייקח כמה זמן שייקח ויחרימו כמה שיחרימו. אותו הדבר בשוק הדיור, אנשים ימשיכו להתעקש לגור במרכזי הביקוש וזה בסדר. יש להם מספיק סיבות טובות לכך. חלק מהציבור מתקשה להתמודד עם הנטל כלכלי אבל יעשה מאמץ לטוס לחול אחת לתקופה.

להבדיל ממדינות אחרות כמו ארה"ב או מדינות שונות באירופה, חרמות לא עובדים בישראל. זו גם הסיבה שחברות כמו איקאה או דקטלון מרשות לעצמן לגבות מחירים גבוהים יותר מאשר הסניפים שלהן במדינות אחרות מהסיבה הפשוטה שהאופי של הצרכן הישראלי יביא אותו לשלם כמעט כל מחיר. אז עד שישתנה האופי הזה, מוטב שהצרכן יחשב כיצד הוא מגדיל לעצמו את ההכנסות, היא ההוצאות בהכרח תמשכנה לגדול.