חלק מהדברים שמטרידים כל עובד שכיר במשק זה מתי הוא יקבל העלאה בשכר, למה פתאום עוד יותר קשה לעובד הישראלי לעמוד בהוצאות החודשיות והאם הוא ימשיך לעבוד או שמא יפוטר ממקום העבודה. נכון, לא כל בוקר כל שכיר קם ושואל את עצמו את השאלות האלו, אך כששומעים על גלי פיטורים ברחבי העולם, אשר חלחלו במידה מסוימת גם לארץ, וכאשר האבטלה במשק משנה כיוון ומתחילה לעלות - ומעל הכל: כאשר האינפלציה רק עולה ועולה והופכת לגורם משמעותי בסל הקניות - השאלות האלו כבר הופכות להיות רלוונטיות.
באותו הזמן, כנראה שפחות מטריד את רוב אותם השכירים הוא גובה הריבית של בנק ישראל. לא הרבה מטרידים את עצמם בשאלה מה גובה הריבית, האם היא עלתה או ירדה, בכמה היא עלתה. לא כולם יודעים שהיא כעת עומדת על 2%, לעומת 0.1% רק לפני חצי שנה. זה גם לא נשמע הרבה - מה זה כבר 2% ריבית. אבל האמת היא שאותה ריבית משעממת ש'את מי מעניינת בכלל' מאוד משפיעה בדיוק על אותן השאלות ששאלנו קודם, ושמאוד מטרידות אותם.
הקשר בין גובה הריבית לבין מצב האבטלה במשק הוא חשוב ומשמעותי מאוד והוא בכלל מתחיל ממושג אחר - אינפלציה. המשק יכול לחוות עליית מחירים בגלל שלל סיבות כמו ריביות נמוכות שדחפו את הציבור לבזבז עוד ועוד, הדפסת כסף משמעותית מאוד בידי ממשלות (או בשנים האחרונות - בידי הבנקים המרכזיים, בהובלת הפד') - כיוון שהדפסת כסף פירושה הגדלת כמות הכסף, הגדלת השטרות שיש במשק, וממש כמו כל מוצר אחר: כאשר מגדילים את ההיצע בצורה משמעותית, כאשר יש 'יותר מדי כסף' - אז השווי שלו יורד, הערך/ השווי שלו נשחק, הוא שווה פחות = אינפלציה.
- כל הכותרות
אבל מה שתדלק את האינפלציה בשנה האחרונה, הגפרור שהצית את התבערה, זה לא רק הדפסת הכסף האין סופית, אלא גם - בעיות מצד ההיצע: המשבר בשרשראות האספקה בעולם, כך אומרים כלכלנים.
בכל מקרה, תפקידים המרכזי של הבנק המרכזי (בנק ישראל) הוא לשמור על יציבות המחירים במשק, במה שמוגדר כ'יעד האינפלציה'. אצל הפד בארה"ב יעד האינפלציה הוא 2%, ובבנק ישראל היעד הוא שהאינפלציה תהיה בטווח של 1-3%. בעיקרון אלה שתי הגדרות דומות מאוד, ובכל מקרה - בפועל הבנקים מפספסים בשנה האחרונה בגדול. בארה"ב האינפלציה כבר עומדת על 8-9% ובישראל על 4-5%.
כאשר המחירים עולים בקצב מהיר מאותה הרמה סבירה של האינפלציה, הבנק המרכזי חייב לטפל בבעיה - אחרת הסיכון הוא שהאינפלציה תשתולל ותצא משליטה וזה יוביל לסחרור אינפלציוני: עליית מחירים שמתדלקים עוד עליית מחירים. כולם ירצו העלאות שכר, כולם ירצו הצמדה של השכר למדד וממילא לא יהיה ניתן לשלוט באינפלציה ולעצור אותה - המדינה תצטרך להדפיס עוד ועוד כסף כדי לשלם לכולם והמטבע יישחק ולא יהיה שווה הרבה. ממש כמו שקרה בישראל בשנות ה-80.
אז את האינפלציה צריך לעצור ומהר. הכלי המשמעותי ביותר של בנק מרכזי, וגם בישראל, הוא השליטה על גובה הריבית - שליטה בהיצע הכסף. כאשר הריבית עולה היא דוחפת את הצרכנים לחסוך בהוצאות, לקחת פחות הלוואות, גם חברות לוקחות פחות הלוואות ובפועל דרך העלאת הריבית - יש פחות כסף בשוק וכל אלו דוחפים בסופו של דבר את המחירים בחזרה למטה, או לפחות עוצרים את עליית המחירים.
העלאה של הריבית היא בעצם הדרך של הבנק המרכזי להשפיע על צד הביקוש בכדי להוריד את המחירים. כאשר הביקוש למוצר מסוים יורד, המחיר שלו יורד בהתאמה וחוץ מהצרכנים, המחיר של מוצרים משפיע בעיקר על החברות שמוכרות אותם. כאשר החברות מרוויחות פחות, יש להן פחות כסף לשלם לעובדים שלהן ובסופו של דבר חלק מהעובדים יפוטרו.
דמיינו את הסיטואציה:
נדמיין מה יקרה לנו אם נעמוד בנעליו של אדם שהרגע איבד את עבודתו והפך למובטל בזמן שהמחירים ממשיכים לעלות. אותו אדם, אשר כבר התקשה עד כה עם קצב עליות המחירים (מזון, תחבורה, שכר דירה וכו'), נאלץ כעת לצמצם את ההוצאות שלו אפילו יותר וכנראה שהוא יוציא את הכסף שלו רק על מה שהוא באמת חייב. ניקח את הדוגמא הזו ונכפיל אותה באלפי ואפילו בעשרות אלפי עובדים, ונבין שהצריכה והבזבוזים במשק יורדים אפילו בצורה חדה יותר בעקבות הפיטורים ושההשפעה הישירה שלה הריבית אינה ההשפעה היחידה. כאשר הביקוש יורד עוד יותר, החברות נאלצות לפטר עוד עובדים וזה בעצם כדור שלג שמוביל לירידה בצמיחה, כשלרוב הסיפור נגמר בדבר אחד - מיתון.
מה הוא בעצם מיתון
ההגדרה הטכנית של מיתון היא כאשר התמ"ג יורד בשני רבעונים ברציפות. בצורה לא טכנית - מיתון קורה כשהפעילות הכלכלית נעצרת: כשהאבטלה במשק עולה והופכת גבוהה, הצמיחה יורדת בצורה משמעותית ופירמות רבות נאלצות לצמצם את הפעילות שלהן. כל המצב מתמרץ את עצמו ותורם לכך שיהיו עוד פיטורים של עובדים, מה שעלול להוביל בסופו של דבר חלק מהחברות להפסיק את הפעילות שלהן לגמרי. זו הבעיה המרכזית ממנה חוששים הבנקים המרכזיים בניסיון שלהם לדכא את האינפלציה.
תפקיד חשוב לא פחות של הבנק המרכזי בארה"ב הוא לדאוג למקסימום תעסוקה במשק. בישראל זה לא מוגדר כאחד היעדים של בנק ישראל, אבל ברור שזה אינדיקטור שמשפיע על קבלת ההחלטות. אז נכון, האבטלה בישראל כעת היא עדיין נמוכה היסטורית. עליה ל-4.1% לעומת 3.7% זו עדיין לא אבטלה גבוהה. זה 'רק 180 אלף מובטלים' אבל כאשר יוצאים מהמאקרו ומדברים מיקרו - זה עדיין 180 אלף אנשים שרוצים לעבוד ולא מצליחים. מנגד חשוב גם לומר - במקביל לאותה אבטלה נמוכה יש בישראל כעת שיא של 151 אלף משרות פנויות, אז אם אנשים לא מצליחים למצוא עבודה בשכר גבוה הם יצטרכו בסופו של דבר להתפשר על עבודה בשכר נמוך יותר, אבל יש משרות פנויות, ולא מעט.
את הדילמה של כמה להעלות את הריבית מבלי לגרום למיתון חווה גם בנק ישראל - האינפלציה בישראל בשנה האחרונה עומדת כעת על 4.6% אחרי שבחודש אוגוסט היא ירדה ב-0.3% - אז עוד מוקדם מדי לחגוג. יש כרגע ירידה אך המחירים בסקטורים רבים ממשיכים לעלות (מזון, הדיור שזינק ב-1.3% בחודש אוגוסט לבדו ו-18% בשנה, חינוך). כאמור, היום פורסמו נתוני האבטלה בישראל. זו עמדה בחודש אוגוסט על 4.1%, עליה של 0.4 נקודות אחוז לעומת 3.7% בחודש יולי. העלייה באבטלה והירידה הקלה באינפלציה אמנם הגיוניים אך כאשר שמים לב שהאבטלה עולה בקצב יותר גבוה מהקצב בו המחירים יורדים, העניין יכול לעורר מעט חשש אצל בנק ישראל, שאמור להחליט על גובה העלאת הריבית בתחילת חודש אוקטובר.
מי בכלל מוגדר כמובטל?
על פי חוק הביטוח הלאומי, מובטל הוא מי שרשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה והוא מוכן ומסוגל לעבוד במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו. מההגדרה ניתן להבין כי יש אפשרות כי בעצם יש כמה סוגי אוכלוסיות שלא נמצאים תחת ההגדרה הזו. אם אדם מסוים פוטר או התפטר ואינו מחפש עבודה אלא רק יושב בבית, הוא לא נחשב כאדם מובטל. בנוסף, אדם "שעובד בשחור" - הוא לא ידווח לאף אחד שהוא מחפש עבודה, כי לא מעוניין למצוא אחת. ניתן לראות כי לא כל שלא עובד אכן מוגדר כמובטל ושלא כל מי שעובד מוגדר כלא מובטל.
איך בודקים אם אדם הוא אכן 'מחפש עבודה'? הוא צריך להתייצב פעם בשבוע בלשכת התעסוקה ולהצהיר שהוא כשיר ומוכן לעבודה. האם זו דרך יעילה לגרום לאנשים למצוא עבודה? לא ממש. בדרך כלל ניתן 'להעביר' איזה חודש חודשיים בהגעה פעם בשבוע לחתום אבטלה, ולא באמת לחפש. הפקידים בשירות התעסוקה לא פועלים אקטיבית בתקופה הזו. אחר כך הם מתחילים לנדנד יותר אבל אם אתם אומרים שאתם מחפשים עבודה או נמצאים בתהליך - הם לא ילחצו יותר מדי.
יכול להיות שצריך להחמיר את התנאים בשירות התעסוקה, או לאלץ את שירות התעסוקה להתייעל - אבל בינתיים כך זה עובד.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.כתבה גרוע מאוד.יוני 19/09/2022 23:35הגב לתגובה זו0 0הכותב מצדיק את העליית הריבית כי זה מה שלמדו בשיעורי כלכלה.אבל הוא טועה בענק, שכן עליית המחירים לא נגרמה צעודף ביקוש, אלה מבעיות גלובליות שלא קשורות לריבית בישראל.מחירי הנפט שעולה, מחרי המתכות זה.ב נחושת ץ כלי רכב יצור ציפים ועוד.נהפוכה עליית הריבית מדרבן את הליית שכר דירה, ועליות מחירים אצל חברות בגלל הוצאות מימון...בנק ישראל שגה מאוד... שכן היה צריך לעלות את הריבית בצורה מתונה יותר ובמקביל להקטמן את היצע הכסף על ידי הגבלות לבנקים!החזרת מגבלת שליש לפריים. הגדלת הון ראשוני לדירה של 40 אחוז.מימון דירה להשקעה רק 30 אחוז .ביטול פרסומות להלוואותסגור
-
2.עליה באבטלה יכולה להביא לכדור שלג שתוך זמן קצר...אלון 19/09/2022 20:27הגב לתגובה זו2 1תוך זמן קצר עלולים להיות ב 5% ו- 6% אבטלה - ומכאן ה' יודע לאן נגיע. בנק ישראל שופך את התינוק עם המים. המדינה תצטרך לממן מובטלים רבים ויימנעו הכנסות רבות מהמדינה כתוצאה מירידה חדה בתשלומי מיסים. זה כדור שלג שאי אפשר לדעת היכן יסתיים ומתי. בהכרח יביא לירידה חדה בריבית. רק עניין של זמן.סגור
-
1.אבטחה תעלה השווקים יטוסו. (ל"ת)אבי 19/09/2022 19:41הגב לתגובה זו0 1סגור
