האפסייד במניות הבנקים הוא די נמוך

האינפלציה בשיאה והעלאות הריבית שמגיעות בעקבותיה גורמות לבנקים לחגוג. הבנקים נהנים מעמלות וריביות וגורפים רווחים כבירים, כך למשל עלה מדד הבנקים ב-22.4% בשנה האחרונה וייתכן כי טרם נאמרה המילה האחרונה.

בראיון לביזפורטל מתייחס ליאור שילה, אנליסט פיננסים של אי.בי.אי על השפעת האינפלציה והריבית על הבנקים, מנועי הצמיחה שלהם, ועל המניות שהוא מעדיף  

מה השפעת האינפלציה והריבית על פעילות הבנקים?
"באופן כללי, אינפלציה זה דבר טוב לבנקים, בעיקר בגלל שיש להם עודף נכסים צמודי מדד שמתבטא בעיקר העולם המשכנתאות (אשראי לדיור). חלק ממסלולי המשכנתאות הם צמודי מדד ולמעשה כל פעם שהמדד עולה אזי הריביות והתשלומים לבנקים עולים בהתאם. זו הסיבה שהאינפלציה טובה לבנקים - היא מגדילה להם את ההכנסות.

"כמו כן, עלייה באינפלציה גוררת כמובן העלאות ריבית של בנק ישראל שמשתרשות בריבית הפריים. הבנקים עצמם הם גורם באשראי למשכנתאות וגם באשראי העסקי שרובו בריבית משתנה, ולכן כשריבית הפריים עולה הדבר מתבטא בהכנסות הבנקים".

האם מניות הבנקים אטרקטיביות בעבור המשקיעים?
"זה מאוד תלוי. אני חושב שבנקודה הנוכחית ונכון להיום, בחלק מהמניות יש יותר הזדמנויות ובחלק פחות. באופן כללי, אני מעריך שהאפסייד הוא די נמוך, בעיקר בגלל שהסיכונים שרואים קדימה העלולים להשפיע על ביצועי הבנקים. כשאנחנו מתסכלים על המכפילים היום אנחנו רואים שחלק מהבנקים במכפיל של 1.5 וחלק במכפיל של 1 שבהן יש יותר הזדמנויות ואילו המניות שבמכפיל 1.5 הן קצת יותר מתומחרות. האפסייד בענף הוא כאמור די נמוך בהשוואה למה שהוא היה. לצורך העניין, היום אני רואה בחלק מהמניות אפסייד של בין 10%-15% בהשוואה ליותר מ-20% ממה שהיה עד לפני מספר חודשים.

"אם היינו בתקופה שהריבית עולה אך לא בעוצמה כזו, אז אני חושב שהבנקים היו יכולים עדיין לייצר תשואות מאוד יפות ולהמשיך להשתפר גם בהיבט של האשראי. במקביל הבנקים ממשיכים להתייעל, להעביר את עצמם לדיגיטל ולהוריד בכוח האדם שזה בסך הכל דבר חיובי. בעולם של אינפלציה נורמלית וריבית קצת יותר גבוהה, כן הייתי חושב שהבנקים מאוד אטקרקטיביים כי היו הדברים מתפתחים בצורה טובה. עד היום, בעולם של ריבית אפסית, הם ידעו לייצר תשואה של בין 9%-10%. אם היינו למשל ב-2019 כשהאינלפציה הייתה חיובית ובנק ישראל היה מעלה ריבית בקצב איטי, זה היה אפילו מגביר את החיובית סביב הבנקים, משום שהיינו בעולם של סביבה כלכלית בריאה, ריבית עולה, המשך צמיחת אשראי והמשך התייעלות - דברים שחשובים מאוד לבנקים".

איזה בנקים אטרקטיביים יותר ואיזה בנקים פחות?
"אני חושב שנכון להיום פועלים ודיסקונט הם הבנקים שמתומחרים בחסר ביחס למערכת. אחריהם נמצא בנק לאומי ואילו הבנק הבינלאומי ובנק מזרחי נמצאים בתמחור קצת יותר מלא ביחס לשאר הבנקים. זה נובע בעיקר מהסתכלות על המכפילים ופוטנציאל התשואה על ההון קדימה. בינלאומי ומזרחי נסחרים שניהם במכפיל 1.55, בעוד שדיסקונט ופועלים סביב 1 ולאומי סביב 1.08. עם זאת, זה עדיין לא מגלם את מלוא הפוטנציאל של הבנקים בהסתכלות קדימה".

האם הגישה לניתוח בנקים לפי מכפיל הון היא נכונה?
"כן, אבל לא רק. כשרוצים לדעת בצורה יחסית מהירה מי יותר יקר ומי יותר זול אז מסתכלים על מכפילים. מצד שני צריך שיהיה איזשהו מודל שמסתכל קדימה בשביל שיגיד אם זה מוצדק או לא. אם אין את ההסתכלות קדימה, לא ניתן לדעת האם המניה היא יקרה או זולה".

מה הם מנועי הצמיחה של הבנקים?
"קודם כל האשראי, כל תחום ההלוואות והמשכנתאות. בנוסף, הפעילות בשוק ההון וההשקעות שלהם. לא לשכוח כמובן גם את העמלות חרף ההתייעלות של הבנקים והמעבר לדיגיטל הורידה את העמלות שנגבו בסניפים שנסגרו. עמלות נוספות הן בשוק ההון, העמלות שבאשראי עסקי וכו'.

"דבר אחרון הוא ניהול ההוצאות - ההתייעלות. למרות שהבנקים הציגו שיפור משמעותי ביותר בשנים האחרונות, ישנם בנקים שעדיין צריכים להגביר את ההתייעלות. הם יודעים שיש להם עוד פעילויות שהם יכולים להעביר לדיגיטל ויש להם עוד מקומות לצמצם בכוח האדם. לשם אנחנו הולכים - לעולם דיגיטלי כמה מעורבות מינימלית של אנשים שתישמר רק במקומות הכרחיים. מדובר כמובן בתהליך ארוך אבל זו המגמה".