תחבורה בחגים - במקום להקל על החוגגים והמטיילים, מצמצמים את התחבורה הציבורית

כמעט כל בית בישראל - חילוני כדתי - יודע איך נראות ההכנות לחגים: קניות, בישולים, מתנות למארחים וכל הלוגיסטיקה הסובבת את החגים. ההכנות מתחילות במקרים רבים - במיוחד בראש השנה ובפסח - למעלה משבוע לפני החג, כך שאווירת החג מורגשת זמן רב.

הביחד המשפחתי הוא מרכיב מרכזי בחגים, אבל הוא טומן בחובו מחיר תחבורתי כבד. העומס בכבישים מתחיל לרוב כבר בשעות הבוקר כאשר יוצאים להשלמות אחרונות של ציוד וקניות לארוחת החג, ומתעצם החל משעות הצהריים המוקדמות בכבישים הראשיים עם היציאה לארוחות החג.

ונכון, כל הדיון על התחבורה ציבורית בשבתות וחגים הוא פחות רלוונטי לסוגיה הזו, כי מי ירצה לנסוע באוטובוסים לארוחת חג עם סירים ובגדים חגיגיים? כמובן שאף אחד. אבל הבעיה בתחבור הציבורית מתחילה כבר מבוקר ערב החג ולמחרת היום.

תקופות המאופיינות ב"נדודים" ובאירוחים כמו החגים, דורשות לצדן תחבורה ציבורית מוגברת כפליים. חיילים היוצאים לביתם, סטודנטים החוזרים למשפחותיהם, ומשפחות הנוסעות לבקר את ההורים - כל אלו ועוד יוצרים כאוס תחבורתי של שעות על הכבישים בדרך המייסרת לארוחת החג. הפעלת לוח זמנים של ימי שישי בתנועת האוטובוסים והרכבות בערבי חג, חוטאת להפעלת לוח זמנים יעיל ליום בו מרבית המדינה בתנועה.

• 500 מיליארד שקלים - זאת ההשקעה הנדרשת בתשתיות בשנים הקרובות
• בשורה למילואימניקים: המשרתים יזכו גם למימון נסיעה בכבישי אגרה

קחו למשל את הציבור הדתי והחרדי, מדובר בציבור עם משפחות ברוכות ילדים שלחלק מרכזי מהן אין רכב שמסוגל להכיל את כל בני המשפחה - משפחות אלו נדרשות לסיוע של התחבורה הציבורית שעות לפני כניסת החג על מנת לנייד את כל בני המשפחה. כך גם במוצאי החג נתקל הציבור הדתי והחרדי באותה הבעיה על מנת לחזור לביתו. עם זאת, במוצאי החג אנו פחות עדים לפקקים בעיקר בזכות הציבור החילוני ש"התפזר" על הכבישים במשך שעות רבות והקדים את הציבור החרדי.

משרד התחבורה צריך לחשב מסלול מחדש בכל הקשור לחגים ולתגבר את התחבורה הציבורית באופן משמעותי על מנת להעביר אליה את כל אלו שאינם מוכרחים לנסוע ברכבם רגע לפני כניסת החג. בינתיים - ועד שתהיה במדינת ישאל תחבורה ציבורית בשבתות וחגים - על המדינה יהיה לתגבר משמעותית את הקווים לא רק מסוקר ערב החג, אלא גם במוצאי החג.

ומה עם חול המועד? חול המועד ידוע גם הוא - ולעתים לא פחות - בנדודיו של עם ישראל ממקום למקום ובפקקיו. היציאה לטיולים מכבידה על הפקקים ועל הכבישים במה שנראה לעתים כגדוש יותר מביום חול בו נוסעים לעבודה. על המטיילים החילוניים שגורמים לעומסי תנועה, יש להוסיף בימי חול המועד את הציבור הדתי והחרדי שנמצא בחופשותיו מהלמידה בישיבות ובכוללים - וכך נוצר פקק תנועה שמוציא לכם את כל החשק שבכלל יצאתם לטייל.

• עוקף ארדואן - הרנו קליאו חוזרת במחיר של 125.0 אש"ח
• 520 ק"מ ב-5 דקות - הסוללה החדשה של החברה הסינית
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אז מה עושים? כן, גם כאן מדובר בתחבורה ציבורית. התחבורה הציבורית במדינת ישראל איננה משרתת יעדי תיירות, פארקים, שמורות טבע, חניוני לילה וגנים לאומיים. קחו למשל את חופי הכנרת. ימי חול המועד מושכים לכנרת רבבות ישראלים שרוצים להקים אוהל על המים, לעשות איזה מנגל נחמד ולטבול. כבישים 90 ו-92 סובבי הכנרת נסתמים. התחבורה הציבורית באזור איננה מתוגברת והקווים פועלים בה פעם בשעה-שעתיים וגם הם מלאים. שלא לדבר על קווים ממרכז הארץ כמו תל אביב למשל שנוסעים לכנרת 3 פעמים ביום בלבד, אחת ל-5 שעות.

אף אחד לא יעצור את הישראלים מלטייל בחג ואין כמובן שום סיבה לכך. אבל מדינת ישראל לא מסייעת להם לטייל עם פחות זמן בפקק.