ההחלטה על הסכם פיתוח שדה הגז ליד עזה תחכה לממשלה הבאה

חמאס ששולט ברצועת עזה, מוחרם ע"י ישראל, לפחות באופן רשמי. לפני חודש, ב-13 בספטמבר, התקיימה הפגנה בנמל עזה, ושם אמרו בחמאס כי "הגז שלנו הוא זכותנו" וכי "לא נאפשר לישראל לגנוב אותו".

הטיעון הביטחוני בעייתי: ישראל לא באמת מייצרת מאזן אימה מול לבנון - היא לא תפציץ את אסדת הגז שלהם בתגובה לירי על ישראל
במערכת הביטחון אומרים 'אם הם יירו עלינו נוכל להפציץ את אסדת הגז שלהם' - אבל זו טענה בעייתית. ישראל לא באמת תפציץ את מאגר קאנא גם אם חיזבאללה יירה על מאגר כריש, או יפתח במלחמה מול ישראל. ניסיון העבר של ישראל מראה שישראל לא באמת מסוגלת לבצע את האיומים שהיא אומרת. למשל: בהסכם אוסלו ישראל העבירה נשק לרשות הפלסטינית אבל באינתיפאדה השנייה, כאשר מחבלים ירו על ישראלים ורצחו אותם ישראל לא באמת מימשה את האיום. אותו דבר בנסיגה מרצועת עזה וגוש קטיף - שרון ותומכי ההתנתקות טענו שאף יעוף משם טיל על ישראל אז תהיה לגיטימציה בינלאומית וישראל תשמיד את חמאס - אבל זה לא קרה. ישראל איבדה את השליטה בשטח ונקלעת לסבבי לחימה כל מספר שנים מול רצועת עזה, אבל לא מצליחה לחסל את הטרור. 

כזכור, בחודשים האחרונים התקיים ויכוח נוקב על שאלת הוויתור הישראלי ללבנון על מאגר צידון-קנה. ראש האופוזיציה, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, אף טען כי ההסכם לא יחייב את הממשלה הבאה, אם יקים אותה, וזאת מאחר שמדובר בממשלת מעבר וכי הממשלה בכל מקרה תהיה חייבת להביא את ההסכם לאישור הכנסת כי מדובר בוויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל. שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, דיוויד פרידמן, שהיה מעורב במגעים בין הצדדים בשנים האחרונות, אף פרסם ציוץ בטוויטר, כשלדבריו הוא לא מצליח להבין "איך הגענו למצב שבו לבנון מקבלת 100% וישראל 0", אבל מהצד השני טען ראש הממשלה יאיר לפיד כי ההסכם יאפשר שקט להפקת הגז ממאגר כריש.

הטיעון של לפיד אמנם חלש יותר - ישראל משלמת בפועל ומקבלת בתמורה רק הבטחות על הנייר, כאשר בלבנון אמרו כי גם במסגרת ההסכם הם לא ישלמו דבר לישראל - אבל מנגד תמיד יש את האפשרות שבה לא יימצא גז בכמות משמעותית במאגר צידון-קנה (קאנא) כך שישראל מרוויחה עכשיו שקט תעשייתי להפקת גז ומנגד לא תפסיד יותר מדי בסופו של דבר בעתיד.