כמה עולה לנו מערכת בחירות?

תקציב ועדת הבחירות המרכזית לבחירות שיתקיימו ביום שלישי הבא (1 בנובמבר) יעמוד על 538 מיליון שקל, כך אישרה היום ועדת הכספים. בפועל, מדובר בגידול של 80 מיליון שקל לעומת הבחירות הקודמות (בנטרול תוספות קורונה).

אבל צריך לזכור - עלות הבחירות היא גבוהה יותר: מדובר על עוד 200 מיליון שקל למימון המפלגות (ואתם יודעים, המפלגות נמצאות בגירעון. הן לוקחות כספים בידיעה שהן לא יחזירו אותן, וזה לא ממש מעניין אף אחד), ומעבר לכך יש עוד כ-45 מיליון שקל לוועדת הבחירות עצמה. ואי אפשר בלי לקנח בהערכות לגבי עלות אובדן יום עבודה במשק. 

בסך הכל, מדובר על עלות כוללת של כ-2-2.5 מיליארד שקל למשק. יש מי שמדברים על עלות של 3 מיליארד אבל הם שוכחים לקזז את אלה שמרוויחים - מקומות בילוי ומסעדות שגוזרים קופון שמן על היום הזה, וגם אובדן של יום עבודה זה לא בהכרח ירידה של יום שלם בתפוקה של העובד, ולכן העלות בפועל של יום הבחירות כנראה מעט נמוכה יותר ובשמרנות אנחנו מדברים על 2-2.5 מיליארד שקל ו-12.5 מיליארד שקל לכל 5 מערכות הבחירות האחרונות.

מדובר בהחלט על הרבה כסף. וכדאי גם לזכור - אנחנו אחרי שנה של אינפלציה, עליית מחירים במשק של 4.6% אחרי עוד שנה עם אינפלציה של 2.8% בשנה שעברה. 

בפועל, הבחירות הקרובות יעלו לכם בכיס - לכל אחד מאיתנו - 79 שקלים של עלות ישירה  אבל בשקלול כל העלויות זה 250 שקל בערך לאדם, 1,000 שקל למשפחה. בואו נזכור שאנחנו במערכת בחירות חמישית (ולכו תדעו - אולי שישית בדרך) כך שבשביל 'חגיגת הדמוקרטיה' הזו כל אחד מאיתנו שילם כבר 1,250 שקל. וכל משפחה ממוצעת? 6,250 שקל. הסכמתם שהפוליטיקאים ייקחו לכם את הכסף הזה מחשבון הבנק? 

אתם לא רואים את זה יורד מחשבון הבנק, אבל האמת שאין הבדל: זה יילקח מכם - במסים, באינפלציה, בהקטנת תמיכה. החוב של המדינה זה החוב של כולנו.

בכל מקרה, ועדת הכספים אישרה את הצעת תקציב ועדת הבחירות המרכזית, לבחירות לכנסת ה-25. כאמור 538 מיליון שקל, מתוכם כ-23 מיליון שקל הוצאות קורונה, וכ-153 מיליון שקל שכר עובדי יום הבחירות, או 28% מהתקציב. וזה בנוסף לתקציב השוטף של ועדת הבחירות לשנת 2022, של 45 מיליון שקל, שאושר בנובמבר 2021.
   
למה צריך לשלם עוד 80 מיליון שקל? לדברי מנכ"לית ועדת הבחירות אורלי עדס מדובר על עליה בשכר ובאינפלציה: "התייקרויות בעלויות השכירות, גידול בהוצאות שמירה וביטחון, עלייה בשכר מזכירי הקלפיות ועדכון שכר כלל העובדים בהתאם לעדכון המדדים במשק".

ידידיה גרינוולד, נציג משרד האוצר אמר כי "התקציב מובא 9 ימים לפני יום הבחירות, זה די מקשה על היכולת לערוך שינויים מהותיים בתקציב שהוועדה ביקשה. אנחנו לא גורמי המקצוע שדנים או מאשרים את פרטי התקציב, יש בזה סמכות בלעדית לוועדה, אך אנחנו רואים גידול מאוד משמעותי בתקציב הוועדה, אם אני הולך לתקציב לכנסת ה-21, התקציב עמד על 281 מיליון שקל, גידול של 82%, אם אני הולך לבחירות לכנסת הקודמת, אני רואה גידול של 70 מיליון שקל".

עדס טענה מנגד: "כל שנה אנחנו מחזירים עודפים, החזרנו 110 מיליון שקל על הבחירות הקודמות, אבל אנחנו מבקשים 3% של רזרבה כי אני לא יודעת מה יהיה. היו מקרים של מבצעים צבאים במקביל לבחירות, אירוע משמעותי של סייבר יכול חלילה לדרוש תקציב שלא תוקצב, ככל שלא נעשה שימוש, הכסף הזה חוזר".

בהתייחסות ישירה לדברי האוצר היא טענה כי "זה כמו שאשווה את תקציב משרד האוצר לתקציבו לפני 16 שנה, מאז הבחירות לכנסת ה-21 עברנו קפיצה הדומה ל-16 שנה, התפתחות מספר הקלפיות לא דומה לשום דבר, רק פרויקט טוהר הבחירות זה תוספת של 70 מיליון שקל, ואני יכולה לתת דוגמאות רבות, שכל סעיף כזה הוא עשרות מיליוני שקלים". 

ביום הבחירות מעסיקה ועדת הבחירות המרכזית באופן ישיר כ-1,100 עובדים. יוקמו למעלה מ-12,600 קלפיות ויעבדו בהם יותר מ-60,000 בעלי תפקידים, וכן למעלה מ-70,000 חברי ועדות קלפי.

מספר בעלי זכות הבחירה הפעם עומד על - 6,788,804 איש.